אלמנה בת 57 ללא עבר פלילי עלולה להישלח לכלא בגלל בריאותה

"אני מפחדת", לוחשת מרים (שם בדוי) בעוד היא מחבקת בידיה את גופה המכווץ. הפחד ניכר בכל תנועת גוף שלה. האיום שמרחף מעל ראשה הוא כניסה בגיל 57 לבית הסוהר נווה תרצה. ומה חטאה? נהיגה ללא רישיון, לאחר שזה עוקל בשל חובות כספיים. הסיבה לעונש הכבד? הממונה על עבודות השירות, העונש שמרים הייתה אמורה לרצות, חיווה דעתו כי אינו יכול לספק לה מקום עבודה מפני שקשה לה לעסוק בעבודה פיזית למשך שעות ארוכות. וכך, אם לארבעה ילדים וסבתא לתשעה נכדים, אלמנה ללא עבר פלילי, נמצאת בדרך לכלא.
 

המפגש של האזרח שומר החוק בדרך כלל עם מערכת המשפט מספק לא פעם מצבים אבסורדיים. ללא ספק, זהו אחד מהם. בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה התקיים לאחרונה דיון בבקשת סנגורה של מרים לבטל את החלטת הממונה ולאלץ אותו לספק לה מקום עבודה, שם תוכל לרצות את העונש שנגזר עליה – שלושה חודשי עבודות שירות – ולא להישלח, תחת זאת, אל מאחורי סורג ובריח לכלא הנשים היחיד בישראל, שבו אין הפרדה בין אסירות שנהגו ללא רישיון לבין נשים שצורכות סמים, שרצחו ושפשעו. 
 

בספטמבר 2016 נתפסה מרים, תושבת לוד, נוהגת ללא רישיון נהיגה בתוקף. ביולי 2017 הורשעה. מאחר שהיה רשום לחובתה עונש מאסר מותנה של שלושה חודשים בגין עבירה דומה, היה על בית המשפט להחילו. על פי החוק, עונש של עד שישה חודשי מאסר אפשר להמיר בעבודות שירות. כך, ברוב תושייה, קבע בית המשפט עבור מרים. על פי הנוהל, היא נשלחה לממונה על עבודות שירות מטעם שירות בתי הסוהר כדי שהוא יתאים עבורה את המקום שבו תשלם את חובה לחברה. 
 

מרים שיתפה את הממונה בבעיותיה הרפואיות, בין היתר בשל מחלת הפיברומיאלגיה שממנה היא סובלת. כמו כן, היא סיפרה על מצבה הנפשי הירוד, שהחמיר מאז שנפטר בעלה לפני חמש שנים, לאחר שסעדה אותו בשל פציעה בתאונת דרכים ב־1995. את הטיפול בבעלה החליפה בטיפול בהוריה הקשישים הסיעודיים. אין לה השכלה והיא אינה עובדת. הנכדים באים מדי פעם לבקרה. היא ביקשה מהממונה שישלח אותה לעבודה שאינה פיזית: אולי לענות לטלפונים, אולי בארכיב המשטרה.


"זה מצב אבסורדי"

 

אך הממונה החליט לא להיות אחראי על מרים והודיע לבית המשפט שהיא אינה כשירה לבצע עבודות שירות. המשמעות – מאסר בפועל. "אל תגיד את זה אפילו", תפסה מרים את ראשה בבהלה בדיון ופנתה לסנגורה, עו"ד יפים וקסלר, שמייצג אותה מטעם הסנגוריה הציבורית. "זה מצב אבסורדי", טען  עורך הדין. "מדובר בעבירה קלה ביותר שלא נשלחים עליה לכלא. בשל מצבה הכלכלי הקשה עוקל הרישיון שלה מלכתחילה על ידי ההוצאה לפועל. בהליך המקורי היא לא הייתה מיוצגת, ולכן נגזר עליה מאסר על תנאי בלי שסנגור הגן עליה. כעת, בגלל מצבה הרפואי, במקום עבודות שירות היא תלך לכלא. זאת אפליה". 
 

"זה לא מגיע לי", אמרה מרים בקול שקט. "למדתי בבית ספר לנזירות ברמלה, חונכתי בחינוך אירופי. הייתי בוועד ההורים, התנדבתי במתנ"ס. יש לי חברים מכל המגזרים. מעולם לא פגעתי באף אחד. אפילו בעבודות שירות אני מרגישה לא שייכת. אם אלך לכלא, מה יהיה עם ההורים שלי?"

 

הדיון בעניינה של מרים התחיל. לשופטת טל אוסטפלד־נאוי ביקורת ציבורית אינה זרה. היא השופטת שאישרה את הסדר הטיעון המקל שנחתם עם הנהג השיכור שפגע בשחר גרינשפן, פצע אותה קשה ונידון לקנס ולעבודות שירות בלבד. כזכור, הכרעת הדין ההיא עוררה זעם ציבורי רב והגיעה עד לבית המשפט העליון. אך ידיה של השופטת אוסטפלד־נאוי היו כבולות לחוק. במקרה של מרים, להבדיל כמובן, ייתכן שתגלה השופטת מעט יותר יצירתיות.
 

האולם היה ריק כמעט לחלוטין. נאשמת, סנגור, קטגור, שופטת. עו"ד וקסלר הציג חוות דעת רפואית וכן את ממצאי הוועדה לבדיקת כושר עבודה, שלפיהם הנאשמת יכולה לעבוד ללא הגבלת שעות, אך עם ההגבלה שאוסרת עליה הרמת משקל גבוה משישה קילוגרמים. "המסמך הוצג לממונה", אמר עו"ד וקסלר. "לצערי, הממונה חזר על עמדתו בחוות דעת עדכנית". השופטת קבעה דיון נוסף, שאליו מחויב להתייצב הממונה ולפרט את הפעולות שביצע לצורך מציאת מקום מתאים לעובדת שירות בעלת מוגבלות. אולי אז המתח שבו שרויה מרים יתפוגג?
 

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "החלטת הממונה התקבלה על פי הסמכות הקבועה בחוק בהתאם לחוות דעת מקצועיות שהתקבלו. שיקולים בעניינה התקבלו על בסיס מקצועי וענייני בלבד".

 

 

***

מרבית האתרים והאפליקציות לרכישות מקוונות אינם משקפים ללקוח את הנעשה במידע האישי שלו – כך עולה מסקירה של מדיניות הפרטיות ב־21 רשתות הקמעונאות הנפוצות בישראל לקניות מקוונות, שערכה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. 
 

מדיניות הפרטיות באתרים נועדה להבהיר למשתמשים מה נעשה במידע האישי שנאסף עליהם, באיזה אופן יישמר ולאיזו מטרה. ככל שמדיניות השימוש תהיה בהירה, שקופה, מדויקת ומפורטת למשתמשים, כך תהיה להם שליטה רבה יותר על המידע האישי שלהם ויכולת בחירה אמיתית אם למסור פרטים אלו.
 

במסגרת הסקירה בחנה הרשות להגנת הפרטיות לעומק את מדיניות הפרטיות שמציגות רשתות ישראליות באתרים ובאפליקציות וכן ביצעה רכישות בפועל, במטרה לעקוב אחר שימוש החברות במידע האישי גם לאחר שלב הרכישה. הבדיקה העלתה כי נדרש שיפור ניכר בנוגע לשקיפות השימוש במידע שנאסף על משתמשים.

***

האירועים לציון פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור ממשיכים: הערב תקיים לשכת עורכי הדין אירוע לציון הפרישה וחילופי הנשיאות בבית המשפט העליון. באירוע, שיתקיים בבנייני האומה בירושלים, ייקחו חלק הנשיאה הנכנסת, השופטת אסתר חיות, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה.