משרד המשפטים ממליץ לנשיא המדינה ראובן ריבלין לקבל את בקשת החנינה השנייה של יונתן היילו. מזה שש שנים מתנהל מאבק לשחרורו, והמשרד ממליץ להעלותו לוועדת השחרורים לאלתר. במקביל, שרת המשפטים שקד קיבלה את המלצת המשרד והמליצה לנשיא לקצר בשנה את העלייה של היילו לוועדת שחרורים.
עורך הדין אלון אייזנברג, שהגיש את הבקשה הסביר: "אני מברך על המלצת משרד המשפטים. המאבק מתקרב לקיצו וכולנו מייחלים לשחררו המהיר. מוסד המשפטים הראה היום מידת רחמים וחסד, והבין כי אין מנוס מלשחרר את יונתן".
בקשת החנינה הקודמת נדחתה על ידי הנשיא בחודש דצמבר האחרון. ההחלטה כבר גרמה לשלל תגובות נזעמות ולאכזבה בקרב מארגני המחאה עבורו, בעיקר לאחר שהנשיא עצמו נתן בעבר תקווה כשאמר "כל אדם חש מזועזע מול סיפורו של יונתן מטבע הדברים, כנשיא המדינה שייתכן ואצטרך להכריע באשר להענקת חנינה".
בנימוקים להחלטה נכתב: "בנימוקי הדחיה הובהר כי מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור נוספת על החלטות בית המשפט וכי עיקר נימוקי בקשת החנינה, המתארות את הרקע לביצוע העבירה ואת נסיבותיה עמדו בפני בית המשפט העליון ונלקחו בחשבון על ידו, כשהחליט בזמנו להמיר את סעיף ההרשעה להריגה ולהפחית שש שנים מעונשו של היילו.
כזכור, בשנת 2010, היילו הורשע ברצח ירון איילין, האדם שלטענתו אנס אותו. היילו נידון אז ל-20 שנות מאסר, ובשנה שעברה בית המשפט קיבל החלטה דרמטית, והחליט להמיר את האישום של היילו מעבירה של רצח לעבירה של הריגה. כמו כן הוחלט כי עונשו יופחת מ-20 שנות מאסר ל-12 בלבד, ובהן יהיה כלול מאסרו עד כה.
השופט חנן מלצר כתב בהכרעת הדין כי "המערער ביצע מעשה אכזרי של הריגה, אשר הוביל לנזק החמור של נטילת חייו של המנוח. יחד עם זאת, מעשיו של המערער בוצעו ללא תכנון מוקדם, וכפי שציין בית המשפט המחוזי הנכבד, ניתן להניח כי אלמלא היה המערער פוגש באקראי במנוח בליל האירוע - יתכן כי לא הייתה מתבצעת העבירה". עוד כתב השופט כי "נסיבה נוספת הינה ההיסטוריה שהתקיימה בין המערער לבין המנוח, שכללה מסכת של אלימות, איומים, סחיטה והתעללות מינית, אשר הובילו למצוקה נפשית של המערער, ובסופו של דבר - לביצוע העבירה".