דוח הנציב על הפרקליטות: הפרקליטים מתדרכים עדים בניגוד לחוק

356 תלונות, 41 מוצדקות: זו התוצרת של עבודת נציב תלונות הציבור על הפרקליטות לשנת 2017. בין התלונות שנמצאו מוצדקות: עדים תודרכו על ידי פרקליטים לפני עדותם בבית משפט, חזרה מכתב אישום בתנאי שהנאשם לא יתבע בעתיד פיצוי מהמדינה על הגשת כתב אישום לא מוצדק, חשודים שהתיק נגדם נסגר בהחלטת פרקליטות יקבלו על כך הודעה במקביל להעברת הודעה דומה למשטרה, ולא אחרי מסירתה למשטרה ועוד.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (הפרקליטות), השופט בדימוס דוד רוזן, הגיש את הדו"ח לשנת 2017 לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה הד"ר אביחי מנלבליט. הנציב הבהיר כי, "ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה, הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים".

בשנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות. 41 תלונות נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו להמלצות אופרטיביות. אלה הועברו על ידי הנציב לשרת המשפטים, ליועמ"ש ולגופים המבוקרים.

מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, שדרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להימנע מלהתאים המלצתה רק למקרה שהועלה באותה פנייה, ולהאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה למען שיפור פעילות הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים. מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כלל התנהלות הגופים המבוקרים.

במהלך השנה החולפת, ניתנו ההמלצות האופרטיביות הבאות, שגובשו בעקבות תלונות שהוגשו לנציבות. התלונות המרכזיות שנמצאו מוצדקות:

תיעוד ראיונות עדים: בעקבות תלונות שבמסגרתן הועלה חשש להדרכת עדים ע"י תובעים עד כדי זיהום עדותם בביהמ"ש, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שישקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים, ויסייע במלאכת עשיית משפט וצדק. הומלץ שהתיעוד יתבצע בהקלטה ו/או צילום הריאיון, וכך ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, וכן יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה.

גבולות מותר ואסור במו"מ: מדובר היה בתלונת נאשם, לפיה במסגרת מו"מ עם הפרקליטות הוצע לו שהמדינה תחזור בה מכתב האישום. אולם, עפ"י ההצעה, היה עליו להצהיר לביהמ"ש כי בכך נסתכמו טענותיו. התלונה נמצאה מוצדקת. בהחלטתו קבע הנציב, כי התניית הצעה של הפרקליטות לחזור מכתב אישום בוויתור על זכות הנאשם לעתור לפיצוי בהמשך הדרך, הינה התניה שאינה מותירה לנאשם, הלכה למעשה, כל שיקול דעת ויש בה כדי לאיין את הסכמתו החופשית.

אופן סגירת תיק נגד חשוד: הנציב מצא להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה ע"י הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. בהמלצה נקבע כי אין זה ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק ע"י המשטרה, כשכבר נתקבלה החלטה כזו ע"י הפרקליטות. "החלטת הפרקליטות הינה החלטה דרמטית עבורו ועבור בני משפחתו ואין מקום להאריך התקופה בשל נסיבות מנהליות", כתב הנציב.

ביעור תיקים: הנציב המליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט – ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או עניין מיוחד. הנציב קבע כי הגורם המוסמך שיורה על ביעור התיק ינמק בכתב הטעמים להחלטתו, והנימוקים יישמרו גם לאחר ביעור התיק.

ניהול הליכים פליליים ע"י מוסמכי היועץ: הנציב המליץ שמוסמכי היועמ"ש יידרשו להביא לידיעת פרקליט המדינה או מי שהוסמך על ידו, מידע מהותי בדבר הערות והמלצות ביהמ"ש בצמתים מהותיים בניהול ההליך הפלילי, בפרט כאשר המלצות ביהמ"ש כוללת ביקורת מהותית על התנהלות התביעה וחוזרות על עצמן.

אופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית: בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית, תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בנוסף ציין הנציב כי יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן ע"י פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה) או שתיק כזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה להשלמת חקירה: הנציב המליץ כי דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה להשלמת חקירה ייעשו עפ"י לוחות זמנים מתוחמים במפורש. חריגה מלוחות הזמנים ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או לעוזריו.

דוח המכון הפתולוגי

לצד הטיפול השוטף בתלונות, פורסם השנה ע"י הנציב דוח המכון הפתולוגי, שעסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית ובהיבטים בהתנהלות המכון עצמו. הנציב קבע ביחס לפרקליטות מספר קביעות בהן: הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות; אי מסירה או עיכובים של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה; הערמת קשיים מצד הפרקליטות על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט; ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום. בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון, ובמספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

הנציב המליץ על שינויים שעשויים למנוע הישנות הליקויים הנ"ל, לייעל ולשפר קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה, כמו גם לשירות ההגנה במקרים מסוימים.

הנציב המליץ על חובת תיעוד מלא, בזמן אמת ובמקביל, בפרקליטות ובמכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה, כאחד; מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. הנציב המליץ על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

הצעת הנציב לתיקון החוק: השנה הגיש הנציב לשרת המשפטים הצעה לתיקון חוק תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שנכנס לתוקף ב- 2016. לגישת הנציב, החוק, בנוסחו היום, מקשה על הנציבות למלא תפקידה בצורה נאמנה ומקצועית.

ההצעה כוללת תיקונים מהותיים – מתן אפשרות לנציב לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות המגיעות לידיעתו; הפרדה בין הנציבות ליועמ"ש, הנמנה עם מבוקריה; מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב; והקלה בחסמי הפרסום החלים על הנציבות.

"כלל המסקנות ייבחנו לעומק"