מ', נערה דתייה, הגישה השבוע עתירה בהולה לבג"ץ בדרישה לקבל פטור מגיוס לצה"ל מטעמים דתיים, עקב רצונה לשרת במסגרת השירות הלאומי.
הנערה, שמועד גיוסה חל השבוע, התייצבה לפני שנה וחצי ל"צו ראשון" בלשכת הגיוס., ובידיה תצהיר חתום על ידי בית משפט על כך שמטעמים דתיים אין באפשרותה לשרת בצה"ל. הפקידים בלשכת הגיוס אמרו לה כי ייצרו איתה קשר בהמשך וסירבו להעניק לה את הפטור, כיוון שהיא לומדת בבית ספר ממלכתי ולא בבית ספר ממלכתי־דתי.
לאחר כמה חודשים זומנה מ' לראיון ונשאלה בו על אורח חייה וחיי משפחתה, לצד שאלות בקיאות בנושאי יהדות. מ' הסבירה כי אומנם נאלצה מסיבות חברתיות לעבור מבית ספר דתי לבית ספר מעורב, אך היא מקפידה על קיום מצוות. לאחר כמה חודשים היא זומנה לראיון נוסף ונשאלה בו את אותן שאלות בדיוק, ומפקד יחידת מיטב איים עליה שאם היא משקרת, ביכולתו להתלונן נגדה במשטרה. בחלוף כמה חודשים הגיע אל ביתה חוקר פרטי מטעם הצבא, ולטענתה החל לשאול אותה שאלות מביכות, למשל מדוע אינה חובשת כיסוי ראש.
לאחר שקיבלה זימון נוסף שלחה מכתבים לצה"ל, ולבסוף התבשר עורך דינה גל נשרים שאורח חייה אינו מזכה אותה בפטור מגיוס, משום שנמצאה מצולמת בחולצת בטן החושפת עגיל בטבור. רק השבוע, בעקבות פניות חוזרות ונשנות, הסכימו בצה"ל להגיש לידיה את התמונות המדוברות, ואז נדהמה מ' לגלות שחלה טעות בזיהוי והתמונות כלל אינן שלה.
לטענתה, החוקר הפרטי התבלבל ומצא את התמונות בחשבון אינסטגרם של נערה העונה לאותו שם. כיוון שהשבוע הייתה אמורה להתגייס, עורכי דינה הגישו עתירה דחופה לבג"ץ. בית המשפט ביקש את תגובת צה"ל והורה על הקפאת הליך גיוסה עד להכרעה בעניינה. בינתיים, הזמן חלף ומ' לא יכולה להתחיל לשרת במסגרת שירות הלאומי עד שתקבל את הפטור מצה"ל.
עו"ד גל נשרים: "מקרה זה הוא דוגמה אחת מני רבות של מקרים המטופלים על ידינו, בהן עולה התנהלות פוגענית ופסולה של לשכת הגיוס בתחום מצהירות הדת. אנו מברכים על החלטת בג"ץ להקפיא את מועד גיוסה של העותרת עד שלשכת הגיוס תבהיר כיצד פעלה באופן כה רשלני בעניינה, וסמוכים ובטוחים כי בסיום ההליך תתקבל עמדתנו שלפיה ההחלטה שקיבלו בעניינה הייתה משוללת כל יסוד, לא כל שכן סמכות חוקית. בשנים האחרונות בג"ץ אומנם אישר ללשכת הגיוס שיקול דעת מצומצם לשלול תצהירים של מועמדות לגיוס, אך רק במקרים קיצוניים שבהם ברור שהתצהיר שהוגש הוא כוזב. בילוש ברשתות חברתיות ושימוש בחוקרים פרטיים על ידי לשכת הגיוס, פוגעים קשות בזכות החוקתית לפרטיות של נערות רבות, חלקן קטינות. גם אם יש בנות שמצהירות דבר שקר, אין מקום בשל כך לפגוע בצורה כה חמורה באלפי נערות אחרות".