לאחר העתירות לבג"ץ של חברי כנסת דרוזים ושל מפלגת מרצ נגד חוק הלאום הוגשה היום (ראשון) עתירה נוספת, הפעם מטעמם של שני אזרחים בדואים, סא"ל במיל חסן אל הייב ויעקוב אבו אל גיען הדורשים לבטל את חוק יסוד הלאום. בעתירה שהוגשה באמצעות עורך דין מוחמד רחאל, מבקשים העותרים לקבוע כי חוק הלאום בטל וכי סעיפיו בטלים לאור סתירתם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת הסטטוס קוו קיים במדינת ישראל מאז היווסדה כמעוגן במגילת העצמאות וברוחה. כמו כן הם דורשים העותרים לאסור את פרסום חוק הלאום ברשומות עד להכרעה בעתירה.
העותרים דורשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לכנסת ולממשלת ישראל לנמק מדוע לא יבוטל חוק יסוד: הלאום, וככל שהחוק יישאר על כנו מדוע לא יתוקן באופן שיוויוני שיחול על כל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדלי דת. לטענתם, החוק מעניק יתרונות אזרחיים ליהודים מבין כלל אזרחי המדינה רק בשל היותם יהודים ומעדיפם על בני דתות אחרות.
"מהווה הפרה בוטה של האיזון בין היהודית והדמוקרטית"
בין השאר טוענים העותרים כי "החוק פוגע בזכות החוקתיות לשוויון, שכן הוא נועד להבדיל בין אזרחיה בני הדת היהודית של המדינה לבין אזרחים בני דתות אחרות". כתוצאה מכך, הם טוענים, החוק "עלול להוביל לפגיעה בכל יתר זכויות היסוד באזרחיה הלא יהודים של המדינה, כגון הזכות לקניין, לכבוד, לחיים ולשלמות הגוף", תוך שהם מציינים במיוחד את סעיף 7 לחוק, שעוסק בהתיישבות יהודית, ועל פי העותרים "פוגע בצורה מפלה בזכות הקניינית של אזרחים לא יהודים".
בעתירתם ציינו עוד העותרים הבדואים כי הפגיעה בזכויות החוקתיות לא נועדה, לדבריהם, לתכלית ראויה, וזאת מכיוון שתכלית החוק היא ליצור אבחנה בין אזרחיה היהודים של המדינה לאזרחיה בני הדתות אחרות, וכי הוא אינו מידתי וזאת מכיוון שהוא "מסייג לחלוטין את זכויותיהם החוקתיות של בני הדתות שאינן יהודיות לעומת הזכויות החוקתיות של בני הדת היהודית אזרחי המדינה". בסיום טענותיהם הוסיפו העותרים כי "החוק מהוה הפרה בוטה של האיזון העדין בין שתיים מהויותיה של מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית".
"מהווה הפרה בוטה של האיזון בין היהודית והדמוקרטית"
בין השאר טוענים העותרים כי "החוק פוגע בזכות החוקתיות לשוויון, שכן הוא נועד להבדיל בין אזרחיה בני הדת היהודית של המדינה לבין אזרחים בני דתות אחרות". כתוצאה מכך, הם טוענים, החוק "עלול להוביל לפגיעה בכל יתר זכויות היסוד באזרחיה הלא יהודים של המדינה, כגון הזכות לקניין, לכבוד, לחיים ולשלמות הגוף", תוך שהם מציינים במיוחד את סעיף 7 לחוק, שעוסק בהתיישבות יהודית, ועל פי העותרים "פוגע בצורה מפלה בזכות הקניינית של אזרחים לא יהודים".
בעתירתם ציינו עוד העותרים הבדואים כי הפגיעה בזכויות החוקתיות לא נועדה, לדבריהם, לתכלית ראויה, וזאת מכיוון שתכלית החוק היא ליצור אבחנה בין אזרחיה היהודים של המדינה לאזרחיה בני הדתות אחרות, וכי הוא אינו מידתי וזאת מכיוון שהוא "מסייג לחלוטין את זכויותיהם החוקתיות של בני הדתות שאינן יהודיות לעומת הזכויות החוקתיות של בני הדת היהודית אזרחי המדינה". בסיום טענותיהם הוסיפו העותרים כי "החוק מהוה הפרה בוטה של האיזון העדין בין שתיים מהויותיה של מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית".