מומחים בתחום המשפט הבינלאומי אינם מתרשמים במיוחד מהדברים הקיצוניים והמאיימים שהשמיע ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של ממשל טראמפ, נגד בית הדין הבינלאומי בהאג ושופטיו.
"סביר להניח שדווקא בגלל הקיצוניות של ההתבטאויות והאיום יוצא הדופן להעמיד לדין את שופטי ותובעי בית הדין נראה שלפחות בזמן הקרוב המתקפה לא תוביל לפגיעה בבית הדין ואולי אף תחזק את התמיכה בו", אומר פרופסור יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה. "היות שמדובר באירוע חריג בנוף הבינלאומי, שבו מאיימים על שופטים לבל יפעילו את סמכותם באופן עצמאי, מדובר בצעד שכבר הביא מדינות כמו צרפת וגרמניה להביע את תמיכתן בבית הדין ובשופטיו. ארה"ב מתנגדת לקיומו של בית הדין הפלילי הבינלאומי כבר מאז הקמתו בשנת 2002. היא גם התנגדה למתן סמכות להעמדה לדין של אזרחים אמריקאים".
שני מזכיר כי מעולם לא הוצא צו מעצר בינלאומי נגד אזרח אמריקאי וכי בית הדין בהאג מעולם לא פעל נגד אזרחים של ארה"ב, אך כל זה עשוי להשתנות כעת, עם הכוונה לחקור את האירועים באפגניסטן.
"אף שארה"ב מעולם לא הצטרפה כחברה לבית הדין ואינה מממנת אותו, בעשר השנים האחרונות היחסים היו תקינים וארה"ב אפילו עשתה שימוש בבית הדין כדי לעודד את העמדתו לדין של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי ושל נשיא סודן עומר אל־בשיר", אומר שני. "כך שהמתקפה האחרונה של היועץ בולטון מסמלת חזרה לעמדה השלילית. לכן צריך להבין אותה מעבר לעוינות המסורתית עוד מימי ממשל בוש, גם כחלק מהעמדה העוינת של ממשל טראמפ כלפי מסגרות בינלאומיות אחרות כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם, ארגון הסחר העולמי ועוד".
לדברי שני, הצעד של בולטון אומנם לא צפוי לייצר השפעה בזמן הקרוב, אך לאורך זמן פירוק המסגרות הבינלאומיות יכול ליצור אקלים מסוים שיפגע בסופו של דבר בשלטון בית הדין בהאג, שהוא אחד מעמודי התווך של החוק והסדר העולמי.