הסוף "לתביעות מצליח" של עובדים פלסטינים: בג"ץ דחה היום (שני) את עתירת ארגוני עדאללה, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח נגד "תקנות הבקעה". תקנות אלו הותקנו לפני שנתיים על ידי שרת המשפטים איילת שקד שהצהירה כי מטרתן היא מניעת התעמרות מצד עובדים פלסטינים או זרים כלפי חקלאים בבקעה.
"תביעות מצליח" הפכו לשיטה שחקלאי בקעת הירדן סבלו ממנה שנים רבות. פעם אחר פעם מצאו עצמם החקלאים נתבעים על ידי ערבים מיהודה ושומרון שטענו כי משכורתם לא שולמה על ידי מעסיקיהם הישראליים, וזאת ללא כל ראשית ראיה. מכיוון שאגרת בית משפט לא קיימת בבית הדין לעבודה, וכן מכיוון שקשה מאוד לגבות הוצאות משפט מבעלי דין המתגוררים בשטחי A ו - B, "תביעות מצליח" הפכו כדאיות מאוד ללא סיכון מצד מגישי התביעות.
"תביעות מצליח" הפכו לשיטה שחקלאי בקעת הירדן סבלו ממנה שנים רבות. פעם אחר פעם מצאו עצמם החקלאים נתבעים על ידי ערבים מיהודה ושומרון שטענו כי משכורתם לא שולמה על ידי מעסיקיהם הישראליים, וזאת ללא כל ראשית ראיה. מכיוון שאגרת בית משפט לא קיימת בבית הדין לעבודה, וכן מכיוון שקשה מאוד לגבות הוצאות משפט מבעלי דין המתגוררים בשטחי A ו - B, "תביעות מצליח" הפכו כדאיות מאוד ללא סיכון מצד מגישי התביעות.
על פי התקנות, תובע שאינו תושב ישראל, יחוייב להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשפט של הנתבע, כדי שאלו יועברו לנתבע ככל שהתובע יפסיד במשפט. החריגים הם אם הראה התובע "ראשית ראיה" להוכחת תביעתו, או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם את הצורך לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
לאחר התקנת התקנות כאמור, ארגוני עדאללה, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח עתרו נגדן. העותרים טענו כי מדובר בתקנות שהותקנו ללא סמכות, אשר פוגעות בערך השוויון ואף אינן חוקתיות.
לאחר שהתקיימו ארבעה דיונים בבג"ץ על עתירה זו, ניתן פסק דין הדוחה פה אחד את העתירה ובית המשפט אף הטיל על העותרים הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקלים. השופט עופר גרוסקופף קבע כי "זכות הגישה לערכאות, בשמה הוגשה העתירה דנן, משקפת ערך יסוד בשיטת המשפט הישראלית. ואולם, לצד ערך זה עומדים שיקולים חשובים שאסור להתעלם מהם: האינטרס הלגיטימי של הנתבע שלא להיות מוטרד בתביעות בלתי מוצדקות והשיקול המערכתי של מניעת הצפת בתי המשפט בהליכים משפטיים מיותרים.
התקנות בהן עסקינן הן חלק מחקיקת משנה שתכליתה יצירת הרתעה מהגשת הליכי סרק, וזאת על רקע העומס העצום המוטל על מערכת בתי המשפט, והחשש מפני ניצול לרעה של מציאות זו. על חקיקת משנה זו ראוי לברך, כל עוד היא נעשית מכוח הסמכה בחקיקה הראשית, ותוך שמירה על מערכת איזונים המצויה במתחם הסבירות".
התקנות בהן עסקינן הן חלק מחקיקת משנה שתכליתה יצירת הרתעה מהגשת הליכי סרק, וזאת על רקע העומס העצום המוטל על מערכת בתי המשפט, והחשש מפני ניצול לרעה של מציאות זו. על חקיקת משנה זו ראוי לברך, כל עוד היא נעשית מכוח הסמכה בחקיקה הראשית, ותוך שמירה על מערכת איזונים המצויה במתחם הסבירות".