"עורך דין אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד. עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת", כך קבע הרכב של שלושה דיינים בפסק דין שניתן לאחרונה. מדובר במקרה חמור וקיצוני במיוחד של גבר המעגן את אשתו. לא צריך להכביר במילים על חומרת העניין אלא מספיק לצטט את פסק הדין המתאר את נסיבות המקרה הטרגי.
"בשנת תשס"ה (2005) הגיעו האישה והילדים לביקור אצל הורי האישה", נכתב, "במהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבגינו נשארה נכה ומוגבלת עד היום. לאחר תקופה קצרה ננטשה האישה החולה והנכה על ידי בעלה ונשארה בארץ, ואילו בעלה שב לו לחו"ל. מאז – במשך למעלה משלוש־עשרה שנה (!) הוא מעגן אותה באכזריות בלתי־נתפסת ומסרב ליתן לה גט".
ערכאות שונות ניסו לטפל בעיגון החמור ולשחרר את האשה הנכה מכבלי בעלה האכזר, עד שהתברר לבית הדין הרבני כי מי שעומד מאחורי העיגון הוא לא אחר מאשר אביו של הבעל שמסרב לאפשר לבנו לשחרר את כלתו. בעקבות כך החליט בית הדין לנקוט בסנקציות שונות נגד האב עד מתן הגט המיוחל.
את האב, ייצג עו"ד אליעד שרגא אשר ייסד ועומד בראש התנועה לאיכות השלטון, אשר טען בלהט כי הבן לא מקשיב לאביו ומסרב למרות שכנועי האב לתת גט לאשתו.
בפסק הדין שניתן לאחרונה מבקר הרכב בית הדין במילים קשות ביותר את האב. בצעד נדיר וחריג מאוד בחר בית הדין לבקר גם את עורך דינו אליעד שרגא. לאחר שהעניין התגלגל לבית המשפט העליון, התבקש עו"ד אליעד שרגא על ידי שופטי העליון "לקבל על עצמו להיות שליח של רצון טוב אל בנו הסרבן של הנתבע ולשכנעו בשם אביו לתת גט, ולקדם מתווה שהועלה בבית המשפט לסיום פרשת העיגון. בית הדין הרבני העיר כי המתווה אינו אלא כניעה וויתור של האשה בשלל תחומים בתמורה לקבלת הגט.
"במהלך חודש פברואר 2017 הגיש עו"ד אליעד שרגא הודעת עדכון ארוכה שבמסגרתה התמקד בהצגה ארוכה ואוהדת של הנרטיב של סרבן הגט האכזר המעגן את אשתו הנכה למעלה משלוש־עשרה שנה. רק בשולי ההודעה ממש הציג עו"ד אליעד שרגא את התייחסות סרבן הגט למתווה והודיע שהוא נכון לקבלו בכפוף לכך שיופקדו ערובות להסדרי ראייה, יתקבל תסקיר של שירותי הסעד ושבית המשפט שיעסוק בעניינם של הצדדים יהיה בית משפט אמריקאי". את הודעת העדכון חתם עו"ד שרגא בקביעה כי סרבן הגט אינו נתון להשפעתו של אביו ושבנסיבות העניין יש לבטל את צו עיכוב היציאה שניתן כנגדו.
בית המשפט עליון קבע כי בית הדין צריך לשמוע את עדותו של עו"ד שרגא כדי לבחון את טענת אבי הסרבן כי הוא פועל באופן משמעותי לשכנע את בנו לתת גט. אולם עו"ד שרגא הודיע לבית הדין כי "אינו מוצא לנכון להעיד בפני בית הדין בשל 'אינטראקציה לא טובה שיש לו עם בית הדין' וחלף זאת תעיד אשתו, עו"ד דלית שרגא". בסופו של דבר התייצב אליעד שרגא בעצמו והעיד. בית הדין שאל מדוע הוא לא יזם פגישה ישירה עם סרבן הגט. על כך ענה עו"ד שרגא שאינו נוהג לפנות לאנשים שלא באמצעות באי כוחם. לתמיהת בית הדין על התשובה המוזרה בהתחשב באי־הופעתו בהקשר זה ב'כובע' משפטי של מייצג בהליך אלא כשליח של רצון טוב ענה עו"ד שרגא: "יכול להיות, אבל כך נהגתי".
לאחר ששרגא חזר על תנאיו של סרבן הגט כפי שהוצגו בהודעת העדכון, אמר לו ראש הרכב בית הדין: "אני מודיע לך עכשיו בשם האישה שהוא מקבל כל שביקש. תגישו בבקשה הסכם בשמו". בשלב זה התערבה עורכת הדין נגר ממשרדו של שרגא ומודיעה שאין הם מייצגים את סרבן הגט. עו"ד שרגא הצטרף לטענתה ואמר: "אני אשמח מאוד שהפרשה הזו תסתיים. אנו לא בתוך האירוע הזה. היא צודקת".
על התנהלות זו תקף בית הדין בחריפות את שרגא וטען כי פעל בתחכום נעדר תום לב ומינף את השליחות שהטיל עליו בית המשפט העליון לעדות בדבר עצמאותו, כביכול, של בעל סרבן הגט והעדר יכולתו של אביו להשפיע עליו.
בהמשך חקירתו של עו"ד שרגא על דוכן העדים בבית הדין הרבני התברר שלאחר הדיון בבית המשפט העליון "במבואת בית המשפט, מנע עו"ד שרגא במודע ובזדון אפשרות לסיים את פרשית העגינות המתמשכת". עורכת הדין של האשה העגונה שאלה את שרגא: "בתום הדיון שאתה ואני היינו בבית המשפט העליון, כשיצאנו מהדיון, נכח סרבן הגט הבן של הנתבע. הוא ניגש אליי וניסה לדבר איתי. ראית את זה?"
עו"ד שרגא השיב: "ראיתי ואסרתי עליו. את עשית מעשה מנוגד לכללי האתיקה. הלכת לדבר עם צד ואני ביקשתי שלא ידבר איתך". עו"ד שרון הגיבה: "הוא לא צד והוא פנה אליי." ועו"ד שרגא השיב מיד: "את עשית בדיוק מה שאסור לך לעשות, כללי האתיקה כנראה לא חלים עלייך". בית הדין התערב ושאל: "למה סרבן הגט הוא צד בתיק? האם הוא מבקש? תובע? נתבע?" ועו"ד שרון הוסיפה: "וחוץ מזה, הוא פנה אליי".
עו"ד אליעד שרגא ענה: "הוא לא בצד של האשה, זה בטח – מה הוא לא. הוא בא עם אבא שלו". עורכת הדין המשיכה להקשות: "אז למה הוא רדף אחריי ופנה אליי ומדוע אסרת עליו לדבר איתי אם אתה כל כך רוצה גט?".
פסק הדין מתאר כי עו"ד שרגא התפרץ בזעם, ולדברי בית הדין הוא ועורכת הדין ממשרדו אמרו שהספינה של האשה טובעת, אשר פירושו הוא "איחול לעיגון עולם של האשה. האמירה הארסית של גב' נגר "אתם טובעים" שמשמעותה איחולים לעגינות עולם מקוממת, מבישה וראוי שלא הייתה נאמרת. חבל שכך. הייתי מצפה מבן אנוש ובמיוחד מאישה שתגלה גרם של חמלה".
לאורך כל פסק הדין הדיינים מבקרים את התנהלותו המפוקפקת של שרגא. "התמונה החד־משמעית שהתבהרה בפני בית הדין היא שאין לעו"ד שרגא 'רצון טוב' לסיים את הפרשה ולממש מתווה פשרה שהוא עצמו העלה, ושבתחכום נעדר תום לב מינף את השליחות לעדות בדבר עצמאותו, כביכול, של סרבן הגט והעדר יכולתו של הנתבע להשפיע עליו".
עוד נכתב בפסק הדין כי "לכל אורך ההליך, במשך חודשים רבים חזר ופנה בית הדין אל הנתבע ובאי כוחו לקדם את יישומו של המתווה. לצערנו, פעם אחר פעם נפלו דברינו על אוזניים אטומות, כאשר הנתבע ובאי כוחו עו"ד א' שרגא, עו"ד י' נגר וטו"ר מ' מיטלמן נמנעים מלעשות מאמץ כלשהו, ולו הקטן ביותר לסיים את הפרשה – למרות היכולת שבידם".
עוד קבע בית הדין כי "הנתבע ובאי כוחו נמנעו במודע ובמתכוון מלממש את יכולתם לסיים את פרשת העגינות". אולם כאן לא נגמרת הביקורת החריפה של בית הדין על עו"ד שרגא, גיבור טוהר המידות והלוחם בשחיתות.
"ביום י"ח בטבת תשע"ז (16.1.2017) במבואת בית המשפט העליון, סמוך ונראה בזמן ובמקום כאחד לדיבורים על השליחות של 'רצון טוב' מנע עו"ד שרגא בפעולה אקטיבית, בזדון ובכוחניות אפשרות לנסות ולסיים את פרשיית העגינות המתמשכת. לא רק אדישות והימנעות מפעולה לפנינו אלא פעולה אקטיבית שנועדה להנציח את עיגונה של האישה".
מלבד שרגא, ייגצו את אב סרבן הגט גם עורכת הדין יעל נגר ממשרדו של שרגא והטוען רבני משה מיטלמן. "בית הדין נאלץ להתמודד עם ניסיון מתמשך ושיטתי של באי כוח הנתבע להסיט את ההליך השיפוטי ממסלולו הענייני. עמדנו על כך בהחלטות רבות. פעם אחר פעם נאלץ בית הדין לבקש מנתבע מס' 2 ומבאי כוחו, עו"ד י' נגר ממשרד עו"ד אליעד שרגא וטו"ר משה מיטלמן, לילך בדרך אחרת. לצערנו, דברינו נפלו על אוזניים אטומות". טו"ר מ' מיטלמן ועו"ד י' נגר התנהלו בצורה בלתי ראויה ולעיתים אף פרועה. אך לא רק הסטת ההליך והתנהלות בלתי ראויה או פרועה היו כאן. בית הדין הוסיף כי "אי אפשר להימנע מתחושה כי טרם כניסתם לדיון שיננו העדים שוב ושוב 'דף מסרים' מטעם משרד עו"ד אליעד שרגא".
בית הדין מתאר בפירוט רב כיצד עורכי הדין טענו טענות שקריות לכאורה בדבר מצבו הרפואי הקריטי כביכול של האב המעגן. לפני חמישה חודשים הגישו עורכי דינו בקשה "שבמסגרתה נטען כי הנתבע אושפז בתקופה האחרונה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים נוכח הרעה במצב בריאותו וכי מזור למצבו הרפואי אפשר למצוא בארצות הברית. באי כוח הנתבע העלו במסגרת בקשתם טענה דרמטית שלפיה נוכח מצבו הרפואי הקשה של מרשם אין בכוחו או ביכולתו להשפיע על בנו לתת גט או שלא לתת גט, וממילא אין כל מקום להמשכו של הליך ביזיון בית הדין המתקיים נגדו – הליך שכאמור לעיל אינו הליך עונשי אלא הליך אכיפתי וצופה פני עתיד".
בית הדין מציין כי עורכי הדין לא צירפו כל אסמכתה לטענתם, אך עקב החשש שמדובר בטענה נכונה החליט בית הדין לקבוע דיון בנושא אשר התקיים לפני ארבעה חודשים. "בדיון הבהול אשר קיים בית הדין נמנעו באי כוח הנתבע מהגשת אסמכתאות רפואיות קבילות ומקובלות בדבר מצבו של מרשם. חלף זאת הגישו 'חוות דעת רפואית' של העסקן הרפואי (שאינו רופא)". בחוות הדעת נכתב כי אין בישראל מכשור רפואי או ידע רפואי המתאים לטיפול במחלה ממנה סובל האב. בית הדין פקפק מאוד בחוות הדעת וציין כי המחלה הנטענת כלל איננה מחלה נדירה וישראל איננה מדינת עולם שלישי. "בסיומה של 'חוות דעתו הרפואית' קובע העסקן הרפואי נחרצות: "[...] הטסתו המידית של מר האב הינה פיקוח נפש מידי, אי לכך הצורך בהטסתו המידית (אף תוך קדושת השבת) היא קריטית ומידית להציל את חייו".
הסיפור ממשיך. "שעות ספורות לאחר הדיון, מתוך אחריות וזהירות, ועל אף התמיהות והתהיות שמעלה 'חוות הדעת הרפואית' (של מי שאינו רופא), החליט בית הדין באופן עקרוני להסיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הנתבע ולאפשר לו לצאת לארצות הברית בכפוף לחתימה על כתב ערובה שהציע הוא עצמו כבטוחה לחזרתו ארצה כמו גם לשם ביצוע ומימוש כל החלטה של בית הדין בהליך. "וראו זה פלא: עוד לא יבש הדיו מעל 'חוות הדעת הרפואית' הקובעת כי הטסתו של נתבע מס' 2 לטיפול בארצות הברית "קריטית ומידית ועולה כדי פיקוח נפש", ביקשו ב"כ נתבע מס' 2 לבטל (ממש כך!) את ההחלטה אשר מאפשרת למרשם לצאת מן הארץ באשר זו "אינה נדרשת למועד הזה". הדברים מדברים בעד עצמם וכל מילה נוספת מיותרת".
פסק הדין ממשיך ומתאר את התחבולות של עו"ד שרגא כאילו מדובר בסיפור מהסרטים ולא במקרה שאכן התרחש אצל אדם המתיימר להילחם למען טוהר המידות, נקיון הכפיים ואיכות השלטון. בסופו של דבר, החליט בית הדין לפסוק 50,000 שקלים הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה על האב האחראי לעיגון. לא רק זאת אלא גם עורכי הדין יעל נגר ממשרדו של שרגא והטוען הרבני משה מיטלמן נקנסו ב-10,000 שקלים כל אחד על ביזיון בית המשפט. בית הדין קבע כי האב ייקנס בסכום של 5,000 שקלים לכל יום עד שייתן את הגט לאשה האומללה.