תיק 3000: תשתית ראייתית נגד עו"ד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר

המשטרה הודיעה היום (חמישי) כי סיימה את חקירתה בתיק 3000 - פרשת הצוללות, והעבירה לפרקליטות וליועמ"ש את ממצאי החקירה מהן עולה כי התגבשה תשתית ראיית לכאורה כנגד מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אליעזר צייני מרום בגין שוחד מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנות הון ועבירות מע"מ. נגד תת אלוף אבריאל בר יוסף ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר, בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע. נגד תת אלוף שי ברוש התגבשה תשתיית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע. נגד עורך דין דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של תיווך בשוחד ונגד השר לשעבר מודי זנדברג בגין עבירות שוחד. נגד עורך דין יצחק מולכו לא נתגבשה תשתית ראייתית.

כזכור מיד עם חשיפת החקירה הגלויה בפרשת 3000 ומעצרם של מספר מעורבים, חתמו המשטרה והפרקליטות על הסכם עד מדינה עם איש העסקים מיקי גנור, מי שהווה את הזרוע המרכזית בפרשת השוחד החמורה. על פי ממצאי החקירה במהלך השנים סיפק תאגיד טיסנקרופ הגרמני למדינת ישראל חמש צוללות, הנמצאות בשירות חיל הים.

האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום. צילום: פלאש 90

עד שנת 2009 שימש ישעיהו שייקה ברקת כנציג של התאגיד מול מדינת ישראל. במהלך 2009 הוחלף בעד המדינה גנור. החקירה מגלה כי עם כניסתו לתפקיד נרקמה לכאורה מזימת השוחד על כל שלביה. עוד העלתה החקירה כי מי שהיו אחראים למינויו של גנור לתפקיד היה מפקד חיל הים לשעבר האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום והמשנה לראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף. אלה גילו מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור וזאת מתוך צפייה לכאורה לקבלת תמורה ממנו.

נזכיר כי שכרו של גנור נבנה מעמלות ואחוזים משווי העסקה של התאגיד הגרמני עם מדינת ישראל ומדובר בסכומים משמעותיים ביותר. עוד עולה מהחקירה כי בתקופה בה שימש גנור כנציג התאגיד הגרמני, היינו בין השנים 2009 ועד שהחלה החקירה ב-2017 הושלמה עסקת רכש של כלי שייט בשווי הנאמד במאות מיליוני אירו, כאשר על הפרק עמדו עסקאות נוספות.

על הפרק עמדו עסקאות בהיקפים גדולים הרבה יותר. גנור שחתם ביולי 2017, בעיצומו של גל המעצרים הראשון, על הסכם עד מדינה, סיפק לחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) חומרים, מסמכים, מסרונים, הקלטות ותיעוד רב של עסקות תיווך, חוזים פקטיביים והתחייבויות שנחתמו בין המעורבים, שעמדו לגזור עמלות כבדות מהעסקות המיועדות.

כזכור נעצרו בשלב הראשון של החקירה מפקד חיל הים לשעבר האלוף במיל' מרום, סגן ראש המל"ל לשעבר בר יוסף, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה ומזכיר חברת קצא"א דוד שרן, תת אלוף במיל' שייקה ברוש. ובשלב לאחר מכן גם נעצרו עו"ד דוד שמרון ויועצו המשפטי של גנור עו"ד יצחק מולכו ממקורביו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. גנור שהבין כי הוא נמצא בחוד החנית של אחת מפרשיות השחיתות הגדולות, מיהר לחתום על הסכם עד מדינה ולפיו הוא ירצה עונש מאסר של 12 חודשים וישלם קנס של 10 מיליון שקלים.

עם סיום החקירה מייחסת המשטרה לבר יוסף כי הוא זה שהציע לגנור לסייע בידו על מנת למנות אותו לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת. הוא פעל בין גופי הממשלה ומול גורמי הביטחון וכל זאת כדי לקבל תמורה מגנור, בין מישרין ובין באמצעות מקורבו תת אלוף במיל' ברוש.

בר יוסף אף דאג למנות חבר קרוב שלו, תת אלוף במיל' ברוש, שבאותה תקופה שימש כאיש עסקים פרטי וזאת כדי שישמש כמתווך בין בר יוסף לגנור, הכל כדי לטשטש את הקשר השוחדי ביניהם. המשטרה חשדה במהלך החקירה כי בין גנור לברוש נסכם הסכם ייעוץ פקטיבי על סך של 120 אלף יורו.

למפקד חיל הים לשעבר מייחסת המשטרה קשר ישיר לקידום העסקתו של גנור כנציג התאגיד הגרמני וזאת בעת שכיהן כמפקד חיל הים. עם שחרורו מהשירות הצבאי קיבל מרום בתמורה, לכאורה, סכום של כ-600 אלף שקלים, בגין ייעוץ כביכול שהעניק לגנור.

עוד טוענת המשטרה כי עורך דין שמרון, שותפו במשרד של עורך דין מולכו, קרוב משפחתו של ראש הממשלה ועורך דינו הפרטי של ראש הממשלה, פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני תוך שהוא עושה שימוש, לפחות על פי המשתמע, במעמדו וקרבתו לראש הממשלה מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל, בהם היועצים המשפטיים במשרד הביטחון, בכירים במשרד הכלכלה וכן שותפו למשרד מולכו במסגרת תפקידו כיועצו של ראש הממשלה.

בתמורה לפעילותו בשליחותו של גנור קיבל עורך דין שמרון תשלום שהוגדר כשכר "הצלחה" בסכום מצטבר לכדי 270 אלף שקלים, לטענת המשטרה כשהתמורה האמיתית היא פתיחת הדלתות והשפעה על עובדי הציבור לקידום עסקיו של גנור.

המשטרה מייחסת לעורך דין שמרון כי פעל בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק סווויס השוויצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פקטיבי, כל זאת כדי להסוות את מעורבותו בעסקה לאור ניגוד העניינים שחל בין גנור לבין יו"ר הקרן גרמניה-ישראל, עתליה רוזנבאום, כשהוא מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל.

לשר לשעבר זנדברג מייחסת המשטרה סיוע לפתיחת הדלתות עבור גנור ולקבלת מידע מנבחרי ציבור ועובדי ציבור לגבי עסקות כלי השייט, זאת בתמורה לסכום העולה על 100 אלף שקלים שקיבל מגנור.

המשטרה מייחסת לדוד שרן כי בתקופה הרלוונטית, בעת ששימש כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ וכראש הסגל בלשכת נתניהו, פעל לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השייט וקיבל ממנו בין השנים 2016-2013 סכום של כ-130 אלף שקלים, כשהוא מקבל את הכספים באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים אליו ואשר הוצבו על ידו במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור.

72 שעות ללא שינה

גורמים בכירים במשטרה סיפרו כי במהלך חקירה, בגל המעצרים הראשון, גנור החליט לחצות את הקווים והתנהל איתו מו"מ על עד מדינה. בשלב הזה, במשך 72 שעות ללא שינה, רצופות, הוא מספר על השיטה ועל האופן שמשאירות אותם פעורי פה והמומים, על איך מתקבלות החלטות במדינת ישראל ובמערכת הביטחון במאות מיליוני יורו כלאחר יד, ומתוך חמדה לכסף. גורמי ממשלה ונבחרי ציבור מצביעים על תמיכה לביצוע עסקאות ענק.

החוקרים היו המומים, עד שהחליטו כמעט שלא לחתום על ההסכם, מחשש שהוא בודה מלבו. אלא שכל אנשי הצוות של היאל"כ, חוקרים, מתשאלים ובלשים החלו לפעול בעניין, ואיתרו ממצאים וראיות שחיזקו את הטענות שלו, ואיששו אותם, ובעצה אחת עם פרקליטות מחוז ת"א למיסוי וכלכלה, היועמ"ש, וראשי לה"ב והמפכ"ל, הוחלט לחתום איתו על הסכם עד המדינה, ולהושיב אותו במשך ימים ארוכים, למסור עדות, שמביאה לתוצאות האמורות וסוגרות את הגולל על חשודים מרכזיים ואנשים בכירים.