"יש טעם בטענת המשיבים כי בהינתן שהמועמד המתחרה, מר עופר ברקוביץ', בחר שלא לעתור לבית המשפט בנושא זה, אין להידרש לעתירה דנן המוגשת על ידי עותר ציבורי, המבקש להתעבר על ריב לא לו". כך כתב היום השופט יצחק עמית, בפסק הדין של בג"ץ אשר דחה על הסף את העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
בעתירה נטען כי שר הפנים אריה דרעי נמצא במצב של ניגוד עניינים חמור וחריף, ומשום כך דרש עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון כי הממשלה תעביר את סמכויותיו של השר דרעי לשר אחר. על פי הנטען, דרעי פועל מזה תקופה לקידום מועמדותו של משה ליאון לתפקיד ראש עיריית ירושלים ומן הצד השני "אוחז בסמכויות הנוגעות לניהול יום הבחירות עצמו, ובהינתן שהוא הגורם המפקח על התנהלות הבחירות וכשרותן, הרי שמדובר במצב שמעמיד אותו בניגוד עניינים". עוד טענה התנועה לאיכות השלטון בעתירתה כי התבטאויותיו השליליות של השר דרעי נגד המועמד היריב עופר ברקוביץ' 'עולות כדי פגיעה חמורה בזכות לבחור ולהיבחר', כמו גם באמון הציבור ברשויות השלטון".
השופטים החליטו לדחות את העתירה על הסף, תוך שהם קובעים כי לעמותה הציבורית כלל אין זכות עמידה. בעבר הרחיבו שופטי בג"ץ את "זכות העמידה" ואיפשרו לכל אדם ובפרט לעמותות ציבוריות להגיש עתירות נגד רשויות השלטון, אף במקרים שאין להם כל זיקה ישירה למקרה וכשאין להם טענה שהם אישית נפגעו מהרשות השלטונית. בתקופה האחרונה, החלה להישמע מנגינה שונה מפסיקות בג"ץ, ובעיקר מכיוונו של השופט נועם סולברג אשר ישב אף בתיק הזה, המבקשת למנוע עתירות של עותרים ציבוריים. כעת הצטרף למגמה זו גם השופט יצחק עמית ודוחה את העתירה על הסף מטעם זה, זאת חרף העובדה כי עתירה זו נוגעת למאות אלפי תושבי ירושלים ובעבר השופטים מתחו עד הקצה את זכות העמידה בכל הנוגע לזכות לבחור ולהיבחר.
השופט עמית כתב טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף. לטענתו, העתירה לוקה בשיהוי של ממש. "אין מדובר אפוא בהתרחשות פתאומית שהתרגשה בעולמנו בשעות האחרונות שבעטייה נאלצה העותרת להגיש את העתירה בדקה ה-90 ,אלא בהתנהלות המיוחסת למשיב הנמשכת מזה חודשים, ולמצער שבועות".
עוד כתב עמית כי גם לגופו של עניין יש לדחות את העתירה. "סמכויות שר הפנים לפי חוק הבחירות הואצלו על ידי שר הפנים למנכ"ל משרד הפנים ולמפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים כבר בשנת 2004. ממילא, לא ברור מהן הסמכויות הנתונות בידי שר הפנים שבכוחו להפעיל, המעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים שבגינו הוגשה העתירה".
בפורום קהלת הביעו שביעות רצון מקביעת השופט עמית. "פסק הדין משמעותי ביותר ומצטרף לפסקי דין נוספים מהתקופה האחרונה בהם חידדו שופטי בג"צ את גבולות זכות העמידה. שלילת זכות העמידה מעותר ציבורי במקום בו הנפגע הישיר נמנע מלעתור מהווה יישום ראוי של ההלכה בדבר זכות עמידה", או. הענקת זכות עמידה סיטונאית מבזבזת זמן שיפוטי יקר ומסיטה את בית המשפט מהכרעת סכסוכים לשדה קביעת המדיניות שבו אין לבית המשפט עדיפות או מומחיות ועל כן ראוי להשית בגין עתירות כאלה הוצאות.