פרסום ראשון: בצל החשש משבריריות הקואליציה ואי אישור החוק במידה ויעלה להצבעה, המדינה תבקש מבג"ץ ארכה של ארבעה חודשים נוספים כדי לחוקק את חוק הגיוס. בישיבת הממשלה טען היועמ"ש אביחי מנדלבליט שאין אפשרות להגיש בקשת ארכה נוספת. ראש הממשלה קיבל את דבריו מנדלבליט ואמר כי אין טעם לבקש, אולם שרת המשפטים שכנעה אותם שאין מניעה משפטית להגיש את בקשת הדחייה, וכך אכן הוחלט בסופו של דבר. זאת כיוון שאין כרגע רוב בקואליציה לחוק הגיוס.
בליכוד הגיבו לפרסום ואמרו: "לא היה ולא נברא, הידיעה משוללת כל יסוד. ההחלטה על הגשת בקשת הדחייה התקבלה על ידי כל ראשי הקואליציה, כולל ראש הממשלה, בפגישת ראשי הקואליציה שהתקיימה ביום ראשון האחרון. לא היו ויכוחים בנושא. ראש הממשלה הנחה את השרים שקד ולוין להגיש את הבקשה".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "כזכור, למדינה ניתנה שהות של שנה תמימה ל"תקופת התארגנות" על מנת לתקן את אי השוויון ולהקנות לכנסת זמן ראוי לחוקק חוק ראוי. לצערנו הרב הכנסת לא השכילה לנצל את הזמן הרב שעמד לרשותה, ואף לא את הארכה החריגה שניתנה לה לפני שלושה חודשים. גם בקשה זו היא לא יותר מאשר גלגול נוסף של תפוח האדמה הלוהט וגרירת רגליים שגם בסופה ככל הנראה יקרה אחד מהשניים: או הסדר שאינו חוקתי או דחייה נוספת. כך או אחרת נראה שהממשלה מפחדת להתעסק עם הסוגיה האמיתית שעל הפרק שהיא השוויון בנטל - ומבקשת לגלגל את העניין לפתחה של הממשלה הבאה. התנועה לאיכות השלטון תוסיף לעמוד על כך שכל הסדר עתידי יקיים שוויון מלא בין אדם לאדם ובין דם לדם".
ראשית המריבה בנוגע לחוק, הייתה לאחר שבג"ץ ביטל את חוק הגיוס הקודם, אותו הגדיר בית המשפט כלא שוויוני. לאחר שחוק הגיוס החדש עבר בקריאה ראשונה, למרות התנגדות החרדים לנוסח שאותו ניסח משרד הביטחון, ביקשה הממשלה בחודש יולי האחרון ארכה של שבעה חודשים - עד חודש פברואר, וזאת במקום המועד שנקבע בהחלטת בג"ץ ספטמבר 2018.
עם זאת, בג"ץ קיבל את בקשת הממשלה באופן חלקי, ואישר את דחיית הליכי החקיקה עד חודש דצמבר בלבד, כלומר בעוד פחות משבוע. הממשלה יכולה להעביר את חוק הגיוס החדש, למרות התנגדות החרדים, בתמיכה של מפלגות האופוזיציה שכבר הודיעו על נכונותן לתמוך בו, אך החשש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעם מעבר חוק זה, יפרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, ויובילו את ישראל לבחירות חדשות.
שכנעה את היועמ"ש ורה"מ. שקד. צילום: מרק ישראל סלם
כזכור, בחודש ספטמבר 2017, קבע בג"ץ כי כי חוק הגיוס שאפשר לבני ישיבות שלא להתגייס לצבא אינו חוקתי ופוגע בערך השוויון. בהחלטתה כתבה נשיאת בית המשפט העליון דאז, הנשיאה מרים נאור כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון בצורה עמוקה באופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם".
הסדרת נושא גיוס בני הישיבות החל "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם" חוקק בשנת 2002 ונקרא על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שהתוותה אותו. החוק פירט את התנאים המאפשרים דחיית גיוס עבור בחורי ישיבות. ב-2012 הורה בג"ץ על ביטולו מהנימוק שאינו חוקתי. בעקבות זאת התבטל חוק טל, והחוק החל למעשה על בני הישיבות הוא חוק שירות ביטחון (חוק גיוס חובה), שחל על כל צעיר וצעירה ישראלים בני 18.
למרות זאת, המדינה סרבה לגייס בני ישיבות, מתוך אמירה שהצבא אינו ערוך לכך. התנועה למען איכות השלטון עתרה נגד המהלך ובתגובה המדינה טענה כי נעשו התאמות בצבא, וכי "בקרוב יחל גיוס תלמידי ישיבות מלא". בחודש מרץ 2013 נערכו בחירות, מפלגת יש עתיד זכתה ל-19 מנדטים והשתתפה בהרכבת הממשלה. תוך שהיא מתחייבת לקדם שוויון בנטל ויצירת הסדר שוויוני חדש שיחליף את חוק טל. ועדה בראשות יעקב פרי שניסחה את עיקרי החוק, שעבר בקריאה ראשונה ועבר לוועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת איילת שקד שניסחה הצעת חוק לשוויון בנטל. במרץ 2014 עבר החוק – תיקון 19 - בקריאה שלישית. עיקריו, בין היתר - תקופת הסתגלות עד יולי 2017. שבתקופה זו לא חלה כל חובת גיוס על תלמידי הישיבות, אלא התגייסות מרצון; "ריקון הבריכה" - תלמידי ישיבות, אשר מלאו להם מעל 22 שנים - קיבלו פטור מידי מגיוס ובני 18-22, זכו לדחייה ולפטור בגיל 24; הממשלה הייתה אמורה לקבוע מדי שנה יעדי גיוס ומכסות של תלמידים שיזכו בשרות מקוצר ובפטור.
כן נקבע, כי לאחר הכניסה לתקופה הקבע, יחולו על אלו שחייבים להתגייס החוקים החלים על מתגייסים מכלל האוכלוסייה – לרבות סנקציות פליליות על אלו שיסרבו להתגייס. בית המשפט דן בתיק בהרכב של תשעה שופטים, אולם, בטרם הספיק בג"ץ לפסוק, בחודש מאי 2015 קמה ממשלה חדשה, ה-34, כאשר המפלגות החרדיות החליפו בקואליציה את יש עתיד. אחד הצעדים הראשונים שהובילה הממשלה החדשה הייתה חקיקת תיקון לחוק שירות ביטחון, אשר אמור היה לבטל את ההסדרים. כך הגיע לעולם תיקון 21 לחוק. בסוף 2015 עובר תיקון 21 לחוק אשר מרכך את התיקון שקדם לו, ולמעשה מונע באופן סופי את גיוסם של בני הישיבות. בין היתר הוא מורה על הארכת תקופת ההסתגלות; קובע הגדרות חדשות למיהו חרדי, לצרכי עמידה ביעדים ומבטל את הסנקציות הפליליות. בעקבות פסיקת בג"ץ, החלה הממשלה בניסוח חוק חדש, ומשרד הביטחון העביר נוסח חדש, מקל יותר מהחוק אותו העבירה הממשלה הקודמת, לחוק שאף עבר בקריאה ראשונה למרות התנגדות החרדים. אך עם התפטרותו של שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן - הדוחף העיקרי לחוק, מהממשלה, נראה כי הקואליציה הצרה תנסה להימנע מ"שדה המוקשים הזה".
