בני זוג שנישאו לפני שלוש שנים והביאו ילד אחד לעולם, פנו בצוותא לבית הדין הרבני, אך כל אחד בתואנה שונה. האישה מבקשת להתגרש מבעלה, הבעל מבקש שלום בית. האישה טוענת כי בעלה קמצן חולני עד כדי כך שהדבר גובל בחוסר שפויות.



הדרמה החלה כאשר הבעל החליט על תוכנית קיצוצים בבית, והחל לעשות זאת תחילה במוצרי מזון לבית. לאחר שקיצץ שם, החל לקצץ לבני המשפחה גם את הוצאות החשמל  ולבסוף גם דרש מהם לצמצם בהוצאות המים. בבקשה לבית הדין הרבני מציינת האישה באמצעות עורכת הדין שרין סולן כי בעלה אסר עליה להתקלח יותר מפעם אחת ביום בנימוק כי מדובר בבזבוז מים מיותר. 
 
עיקר קמצנותו באה לידי ביטוי ברכישת מוצרי מזון. "הגענו למצב שעד שלא סיימנו את כיכר הלחם הפרוס שקנינו, הוא סירב לקנות לחם חדש. כך היה מצב שהיינו נתקעים לעיתים קרובות בלי לחם. באותה מידה הוא נהג עם בתנו התינוקת עד שלא סיימה את קופסת המזון שלה הוא אסר עלינו לקנות חדשה".

עו"ד סולן ציינה עוד כי במקרים קיצוניים הוא אסר על אשתו לשים מלח באוכל כי 'מלח מגביר את הצימאון' וזה מגביר את הצורך ברכישת בקבוקי משקה קל. 

לסיכום טענה האישה כי "הדברים הגיעו לשיא כשבעלי החליט להוציא מהבית את שני תנורי החימום שאמורים לחמם לנו את הבית ואת חדרה של בתנו". 
הבעל, בבקשה לשלום בית, טוען כי טענותיה של אשתו מופרזות. הוא הודה כי אכן החליט לקצץ בהוצאות השוטפות, מאחר ולדבריו הוא לא בטוח במקום עבודתו וחושש כי יפוטר. הוא מבקש מבית הדין לחייב את אשתו לחזור הביתה עם בתם הקטנה.
האישה דורשת גירושין. עו"ד סולן