בג"ץ דן היום (שני) בעתירת אשה שבית הדין הרבני הגדול החליט כי במסגרת חלוקת הרכוש בעקבות גירושין, היא לא תקבל חצי מהדירה שהייתה רשומה בשווה על שמה ושם בעלה בטאבו. בית הדין הרבני קבע כי כיוון שהוכח כי שני שליש מהדירה נקנו בזכות מתנה שהעניק אביו של הגבר לצורך קנייתה, הרי שהן שייכות לגבר. בית הדין קבע כי כיוון שלגבי השליש הנותר לא הוכח מניין הגיע הכסף, הרי שיש לחלק את החלק היחסי בדירה בין שני הצדדים בחלקים שווים. משום כך קבע בית הדין כי האישה זכאית לשישית מהדירה בלבד. מקרה דומה נידון בבג"ץ בחודש שעבר, אך במקרה הקודם שמה של האישה לא היה רשום בטאבו.
עמדת הרוב בבית הדין הרבני קבע כי "ידע גם ידע כל מי שמתכוון למרוד בבן או בבת זוגו שלא יקבל מתנה שניתנה במסגרת חיי הנישואין מבן או מבת זוגו, מתנה שניתנה לו על דעת חיים משותפים ללא בגידה. יש כאן תנאי מכללא ברור המבוסס על אדני ההלכה החוק והצדק הטבעי, שמתנה זו ניתנה כל עוד לא הייתה בגידה במערכת הנישואין, והבוגד - לא יעלה בידו זממו ולא יצא עם רכוש שניתן לו כמתנה, לבן זוג זר שעימו בחר לחלוק את חייו החדשים".
עוד הוסיפו הדיינים כי "כל דרך אחרת כמוה כעידוד לפירוק התא המשפחתי ולפירוק החברה הישראלית מערכים בסיסיים של צדק ויושר. יש בה פגיעה מהותית בזכויות הבסיסיות ביותר של נותן מתנה במערכת נישואין. אפשר לראות זאת, כהנהגה של "מיטה יהודית" כנגד הנהגה של "מיטת סדום" – בחינת "הרצחת וגם ירשת"". עמדת המיעוט בבית הדין הרבני סברה כי כיוון שהדירה נרשמה על שמה בטאבו, הרי שמדובר במתנה חלוטה, ואין לגבר עוד זכות קניינית בה.
עוד הוסיפו הדיינים כי "כל דרך אחרת כמוה כעידוד לפירוק התא המשפחתי ולפירוק החברה הישראלית מערכים בסיסיים של צדק ויושר. יש בה פגיעה מהותית בזכויות הבסיסיות ביותר של נותן מתנה במערכת נישואין. אפשר לראות זאת, כהנהגה של "מיטה יהודית" כנגד הנהגה של "מיטת סדום" – בחינת "הרצחת וגם ירשת"". עמדת המיעוט בבית הדין הרבני סברה כי כיוון שהדירה נרשמה על שמה בטאבו, הרי שמדובר במתנה חלוטה, ואין לגבר עוד זכות קניינית בה.
היום דן בג"ץ בעתירה, ולאחר דיון הסכימו הצדדים להצעת היועץ המשפטי של בית הדין הרבני כי התיק יוחזר לבית הדין הרבני הגדול אשר יידון נוסף בתיק. בפסק הדין כתבו שופטי בג"ץ כי העתירה מתקבלת, במובן זה שהעניין מוחזר לבית הדין הרבני הגדול, על מנת לקיים דיון נוסף, וזאת בהרכב מורחב. כך על פי הצעת בא-כוח היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקובי. לפיו, מונח לפנינו מקרה מיוחד, המתאים לתחולת תקנה קכ"ח לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל". השופט עופר גרוסקופף אמר כי הוא מצפה שההרכב המורחב של בית הדין יצליח לקיים דיון נוסף ולהגיע להחלטה בתיק.
מדובר בניסיון לשנות את פסה"ד נשוא העתירה על ידי ביה"ד בעצמו, בלי הצורך להזדקק להתערבות חיצונית של ביהמ"ש העליון, ולאור הטענות בכתב ולאלו שעלו בדיון. אנו תקווה שביה"ד יבחן מחדש את הסוגיה, בהרכב מורחב, ויורה על ביטול פסה"ד נשוא העתירה, כך שהאישה תישאר עם מחצית הדירה הרשומה על שמה, והיא לא תיענש בגין מעשים שאינם רלוונטיים כלל להכרעות בענייני רכוש, כתוצאה האזרחית המתחייבת, דבר שימנע הבאת נושא זה פעם נוספת לבית המשפט העליון".
בתוך כך, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, באמצעות עו"ד שי זילברברג ועו"ד אוסנת פרינץ, הגיש בקשה להצטרפות כידיד בית משפט בעתירה. באי כוח מרכז רקמן מסרו כי: "ההצעה לקיום דיון בהרכב מורחב, שהוא הליך נדיר ביותר, דווקא מצידו של בא כוח בתי הדין הרבניים, מלמדת על הבעייתיות הטמונה בפסק דינו של ביה"ד הגדול.
מדובר בניסיון לשנות את פסה"ד נשוא העתירה על ידי ביה"ד בעצמו, בלי הצורך להזדקק להתערבות חיצונית של ביהמ"ש העליון, ולאור הטענות בכתב ולאלו שעלו בדיון. אנו תקווה שביה"ד יבחן מחדש את הסוגיה, בהרכב מורחב, ויורה על ביטול פסה"ד נשוא העתירה, כך שהאישה תישאר עם מחצית הדירה הרשומה על שמה, והיא לא תיענש בגין מעשים שאינם רלוונטיים כלל להכרעות בענייני רכוש, כתוצאה האזרחית המתחייבת, דבר שימנע הבאת נושא זה פעם נוספת לבית המשפט העליון".