נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, ממליץ למ"מ מפכ"ל המשטרה להעביר מתפקידה את ניצב משנה שרית פיליפסון, ראש לשכת התביעות במשטרת התנועה, נוכח חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית, בעקבות רשת הסתרה ושקרים של התביעה המשטרתית בבית המשפט. הנציב גם העביר את ממצאי בדיקתו ליועץ המשפטי לממשלה.
תחילת הפרשה בפנייה של סנגור לנציבות, בתלונה נגד התנהלותה של התביעה המשטרתית בתיק פלילי שנוהל בבית המשפט. לטענת הסנגור, התנהלותה של התביעה המשטרתית בפרשה הייתה שערורייתית, ועלתה כדי ביצוע עבירות חמורות של טוהר המידות, אם לא למעלה מכך, תוך שהתביעה, בכוונת מכוון, הסתירה מידע חשוב מבית המשפט ומצוות ההגנה. קצינת המשטרה הבכירה טענה בהתייחסותה, בין היתר, כי לא היא ניהלה את התיק; כי היא לא עודכנה באופן שוטף בנעשה בו; וכי ישנם גורמים מקצועיים שזה היה תפקידם.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי התביעה המשטרתית נמנעה מלמסור חומר חקירה מהותי להגנה, ולא פחות חשוב, לבית המשפט: נציג מכון התקנים העיד בבית המשפט, בין היתר, כי נכח ב-10 ניסויים שנערכו בהולנד, ביחס למערכת מצלמות המהירות שמפעילה משטרת ישראל, ובכל יתר הניסויים, כ-490 במספר, נכח העוזר שלו, נציג ממכון התקנים. ניסויים אלו שימשו יסוד ועיקר בחוות דעת, שהוגשה מטעם התביעה לבית המשפט, כעוגן מרכזי בתשתית הראייתית של התביעה להוכחת כתב האישום.
בהמשך הדרך הובהר בצורה שאין ממנה, כי נציג מכון התקנים שיקר בעדותו בבית המשפט, משלא נכח, לא הוא ולא נציג אחר מטעם מכון התקנים, במהלך ביצוע הניסויים. הנציב קבע בהחלטתו, כי הדעת אינה סובלת מצב דברים זה. לידי התביעה המשטרתית הועבר חומר חקירה מהותי, שיש בו, לכאורה, כדי לקעקע הבסיס הראייתי עליו הסתמכה התביעה בבית המשפט להוכחת כתב האישום. חרף זאת, התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של הקצינה הבכירה, בחרה לנהוג אחרת. התביעה הלכה למעשה, הסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה – בתקופה בה נמשכו הדיונים בבית המשפט – עד להתערבותה של פרקליטות המדינה בעניין. מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי, הנושא עמו מידע שיש בו, לכאורה, כדי למוטט את כתב האישום, כפי שאכן קרה.
לדברי הנציב רוזן, תיאור העובדות עד כאן, חושף התנהלות קשה ופגומה של התביעה המשטרתית בעניין זה; "עניין לנו בהסתרה מדעת של חומר חקירה מהותי מההגנה. הצהרותיה השקריות של התביעה המשטרתית בבית המשפט: התביעה ידעה ידוע היטב על עדותו השקרית של נציג מכון התקנים בבית המשפט, ועל חזרתו הברורה של העד הנ"ל מעדותו במייל מפורש ששלח לתביעה. חרף זאת, התובע לא ציין בבית המשפט, כי נציג מכון התקנים חזר בו מעדותו וכי עדותו הייתה, הלכה למעשה, עדות שקר. זאת, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת בדבר חשיבות ומרכזיות חוות הדעת בראיות התביעה".
"בעדותו השקרית בבית המשפט של נציג מכון התקנים, שערך את חוות הדעת, היה כדי למוטט התשתית הראייתית של התביעה להרשעת הנאשמים בתיק בו עסקינן. אין מחלוקת, כי העובדה שנציג מכון התקנים חזר בו מעדותו ומהכתוב בחוות דעתו, הינה בבחינת "ראיית זהב" עבור ההגנה, שיש בכוחה לזכות את הנאשמים, כפי שאכן קרה בפועל, עם חשיפת האמת בבית המשפט. כמו כן, התובע גרס במשפט, כי "אין בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של נציג מכון התקנים". הצהרה זו של התביעה בבית המשפט ניתנה כאשר היה ברור אליבא דכולי עלמא, כי היה גם היה בהבאת ההולנדים לחשוף האמת כולה. בהעדת ההולנדים היה נגלה לבית המשפט, כי בהולנד לא התקיימו ניסויים כלשהם, ובהכרח, נציג מכון התקנים ומי מטעם מכון התקנים, לא נכח בשום ניסוי שכזה, ועדותו של הנציג הינה עדות שקר.
בסיומה של ההחלטה קבע הנציב, כי בירור התלונה גילה התנהלות חמורה ובלתי קבילה של התביעה המשטרתית בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי מההגנה. הסתרת חומר חקירה הינה אך מקלעת אחת ברשת השקר והחיפוי שנפרשה על ידי התביעה בבית המשפט. הנציב קבע בהחלטתו, כי נכון לשוב ולחזור על מושכל ראשון, לפיו עורך דין הינו בבחינת "נאמן בית המשפט" ושליחו של החוק ומשרתו. משכך, תפקידו העיקרי של עורך הדין הוא לסייע לבית המשפט לעשות משפט. בית המשפט מסתמך על יושרו של עורך הדין המופיע בפניו. בית המשפט רוחש אמון למעמד עורך הדין שחובתו, כאמור, היא לסייע לו במלאכת חשיפת האמת ועשיית משפט צדק".
"דברים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר במייצגי המדינה בערכאות. אל לו לעורך הדין בכלל, ומקל וחומר – למייצג המדינה בערכאות, להטעות את בית המשפט לפניו הוא מופיע. מכלל התמונה העובדתית שנצטיירה בבירור התלונה עלה, כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות. תובע משטרתי בדרגת רפ"ק, בצוותא חדא עם קצינה בכירה במשטרה, הנושאת עמה בתפקידה הרם אחריות מקצועית לעשרות רבות של תובעים, הסתירו, לכאורה, בכוונת מכוון מבית המשפט עובדות מהותיות שהיה בכוחן לקעקע מארג ראיות התביעה. נוכח כל האמור, העביר הנציב החלטתו לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, נוכח החשש הממשי לביצוע עבירה פלילית על ידי מייצגי המדינה בערכאות. כמו כן, המליץ הנציב בפני מ"מ מפכ"ל משטרת ישראל, להעביר את הקצינה הבכירה מתפקידה".