קצינת המשטרה סירבה להעביר מידע להגנה, והתובע בתיק נאלץ לשקר

עו"ד כתר הוסיף וצירף מסמך שנכתב יום קודם ושלח אותו לנצ"מ פיליפסון. במסמך נכתב כך: "התובעים סבורים כי במידה ויגיעו העדים ההולנדים לעדות בארץ כל זה יחריף ויציג כי עד התביעה אילן כרמית העיד עדות שקר בבית המשפט וישליך על כלל תפקודו של מכון התקנים... התובעים בתיק סבורים, שמאחר וקיים בידיעת התביעה מידע חדש שהתברר במסגרת הכנת העדים... עלול לתרום להגנת הנאשם ולכן קיימת חובה אתית להעברת המידע לידיי ההגנה".

עו"ד כתר צירף מסמך נוסף, אשר לדברי הנציב דוד רוזן נכתב ב"אותיות קידוש לבנה": "מידע זה מציג את הבעייתיות של אישור התקן, וקיימת חובה אתית להעבירו לידי ההגנה".

"לא ניתן לטעון לשגגה בתום לב"

חרף ההנחיה של פרקליט בכיר בפרקליטות חיפה וחרף עמדתם והפצרתם של התובעים בתיק, פיליפסון החליטה שלא להעביר את החומר לידי ההגנה או לידי בית המשפט. לבסוף המידע הועבר רק בעקבות הוראה ישירה של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שחייב את המשטרה להעביר את החומרים מיידית. הנציב רוזן כותב כי "התביעה, הלכה למעשה, מסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה - בתקופה בה נמשכו הדיונים בבית המשפט - עד להתערבותה של הפרקליטות בעניין". לדבריו, לא ניתן לטעון לשגגה בתום לב אלא "בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי, הנושא עמו מידע שיש בו, לכאורה, כדי למוטט את כתב האישום, כפי שאכן קרה".
 

רוזן מציין כי התובע בתיק, עו"ד כתר, נאלץ לשקר בבית המשפט כדי למנוע את חשיפת העובדה לפיה העד מטעם התביעה העיד עדות שקר בבית המשפט וכדי למנוע את קריסת התיק. רוזן מציין כי מדובר בגילוי דרמטי אשר שומט את הקרקע עליו נשענה התביעה באישומיה נגד הנאשמים.

בניגוד לטענתה של פיליפסון, שלא היא ניהלה את התיק ולא עודכנה לגביו, עו"ד כתר טען בפני הנציב רוזן כי מלאכת ההסתרה והשקרים לבית המשפט שבוצעה על ידו הייתה בהנחיית נצ"מ פיליפסון. הנציב רוזן מצא תכתובות מיילים המוכיחות את גרסתו של עו"ד כתר, ואת העובדה כי נצ"מ פיליפסון הייתה מעורה היטב בכל הפרטים. בתכתובות אלה אף נחשף ניסיונה להסתיר את האמת בנוגע לכך שעד המפתח מטעם התביעה שיקר בבית המשפט. גם יתר התובעים בתיק העידו כי מעורבותה של פיליפסון הייתה צמודה וישירה ולפרטי פרטים.

"חוסר לויאליות למערכת"

רוזן מציין כי "התובעים, כולם כאחד, ביטאו בפגישות שנערכו בנציבות באומר ובשפת גוף, מוראתה של זו (נצ"מ פיליפסון, א.ג) עליהם. הם לא הסתירו חששם כי עו"ד פיליפסון תפגע בהם אם ייוודע לה כי שיתפו פעולה בבירור התלונה בנציבות". הנציב רוזן מוסיף עוד וכותב כי צוין בפניו מעשה מכוון של פיליפסון שהיה בו כדי להפריע למהלך בירור התלונה.

"חלק מהגורמים בפרשה ציינו כי לאורך ההליך המשפטי, הם מודרו מחלקים ממנו, ואף נדרשו לחתום על כתב סודיות בטרם נחשפו למסמך זה או אחר מחשש שיעבירו אותו לצוות ההגנה". עוד כתב רוזן כי "גורמים אחדים ציינו כי עם הגילוי בדבר חזרתו של מר כרמית מעדותו... הם סברו כי יש מקום לחזור מכתב האישום אלא שעו"ד פיליפסון לא נתנה מקום לדעה זו, והדבר אף התפרש אצלה כחוסר לויאליות למערכת"
 

לדברי הנציב רוזן, תיאור העובדות חושף התנהלות קשה ופגומה של התביעה המשטרתית בעניין זה. "עניין לנו בהסתרה מדעת של חומר חקירה מהותי מההגנה. הצהרותיה השקריות של התביעה המשטרתית בבית המשפט: התביעה ידעה ידוע היטב על עדותו השקרית של נציג מכון התקנים בבית המשפט, ועל חזרתו הברורה של העד הנ"ל מעדותו במייל מפורש ששלח לתביעה. חרף זאת, התובע לא ציין בבית המשפט, כי נציג מכון התקנים חזר בו מעדותו וכי עדותו הייתה, הלכה למעשה, עדות שקר. זאת, כאשר לא יכולה להיות מחלוקת בדבר חשיבות ומרכזיות חוות הדעת בראיות התביעה". 

עוד כתב רוזן: "בעדותו השקרית בבית המשפט של נציג מכון התקנים, שערך את חוות הדעת, היה כדי למוטט התשתית הראייתית של התביעה להרשעת הנאשמים בתיק בו עסקינן. אין מחלוקת, כי העובדה שנציג מכון התקנים חזר בו מעדותו ומהכתוב בחוות דעתו, הינה בבחינת "ראיית זהב" עבור ההגנה, שיש בכוחה לזכות את הנאשמים, כפי שאכן קרה בפועל, עם חשיפת האמת בבית המשפט. כמו כן, התובע גרס במשפט, כי "אין בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של נציג מכון התקנים". הצהרה זו של התביעה בבית המשפט ניתנה כאשר היה ברור אליבא דכולי עלמא, כי היה גם היה בהבאת ההולנדים לחשוף האמת כולה. בהעדת ההולנדים היה נגלה לבית המשפט, כי בהולנד לא התקיימו ניסויים כלשהם, ובהכרח, נציג מכון התקנים ומי מטעם מכון התקנים, לא נכח בשום ניסוי שכזה, ועדותו של הנציג הינה עדות שקר. 

הנציב רוזן מסיים את דבריו באמירה כי "דברים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר במייצגי המדינה בערכאות. אל לו לעורך הדין בכלל, ומקל וחומר – למייצג המדינה בערכאות, להטעות את בית המשפט לפניו הוא מופיע. מכלל התמונה העובדתית שהצטיירה בבירור התלונה עלה, כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות. תובע משטרתי בדרגת רפ"ק, בצוותא עם קצינה בכירה במשטרה, הנושאת עמה בתפקידה הרם אחריות מקצועית לעשרות רבות של תובעים, הסתירו, לכאורה, בכוונת מכוון מבית המשפט עובדות מהותיות שהיה בכוחן לקעקע מארג ראיות התביעה". לאור כל האמור, העביר רוזן את הטיפול לידי היועץ המשפטי לממשלה, נוכח החשש הממשי לביצוע עבירה פלילית על ידי מייצגי המדינה בערכאות. כמו כן, המליץ הנציב בפני מ"מ מפכ"ל משטרת ישראל, להעביר את הקצינה הבכירה מתפקידה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "החלטת הנציב התקבלה היום במשטרה. בכוונתנו ללמוד אותה לעומקה, וככל שיידרש יופקו הלקחים הנדרשים ויינקטו צעדים מתאימים. נדגיש כי תובעי המשטרה, בתחום התעבורה ובכלל, פועלים וימשיכו לפעול ברוח הצדק ובהתאם לחוק, ביושרה, בהגינות וללא משוא פנים, כשכל חריגה מהאמור תיבדק ותטופל בהתאם".