תשלום מס על ברכות והילולות: הרב אבוחצירא חויב לשלם כ-7.8 מליון שקל

התיק החל עוד לפני שש שנים, כאשר קבע פקיד שומה ברשות המיסים שומות כי על הרב אבוחצירא לשלם כ-14 מיליוני שקלים בגין שנות המס 2003-2009. הרב אבוחצירא, טען כי הוא אינו נותן שירותי דת ואינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת. אין בביתו קבלת קהל ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. עוד טען, כי הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות והוא אינו נותן ייעוץ עסקי. לטענתו, כספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס. באשר לגידול בהונו, טען הרב אבוחצירא כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר, שימשו המתנות לרכישת דירות לילדיו.

רשות המסים טענה בבית המשפט כי הרב אבוחצירא הוא בעל עסק ויש לו משלח יד במסגרתו הוא נותן לקהל מאמיניו שירותי דת הכוללים, בין היתר ברכות, עצות, השתתפות באירועים ועוד. 

כאמור, בית המשפט דחה את טענת המערערים כי מדובר במתנות וקבע בין היתר כי: "לא כן מתנות, תרומות וכיוצא באילו הניתנות בשל מיהותו של מקבלן. בעל תפקיד או מוסד המקבל מתנות ותרומות אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן יכול ואין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמים, ספונטנית.  תפקידו או תוארו, מעמדו  או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה. מה שמכונה מחוץ לעולם המס, מתנה, חדלה מהיות כזו בראי דיני המס בידי מקבלה אם ניתנה כאמור". עוד נכתב כי "די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו".

"כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל התפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות , ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וברת מקור. קל וחומר כאשר מקופלת במתת ציפייה או הנחה בדבר תמורה עקיפה, לאו דווקא תמורה בבחינת "שלח לחמך". צורך או רצון לקיים מערכת ומנגנון כאמור באמצעות תרומות מעשרות ומתנות ,יהא צורך זה נעוץ באמונה או נוהג או מנהג, במעין ציווי פנימי או מסורתי, הם תמורה עקיפה. במצב דברים שכזה בראי דין המס, המדובר  במתנות ותרומות שהן הכנסה ברת מיסוי".

עוד נכתב בפסק הדין, כי "גם כשאין דרישה מפורשת לתשלום אך כזה ניתן מכוח נוהג או מוסכמה הרי זהו תשלום בעד השרות. העברת המעות אינה נובעת מנדבה או התנדבות ספונטנית אלא נעוצה היא באותו נוהג ומקובלה. גם אם התשלום נעשה כאות הערכה ותודה, הרי שזו הערכה ותודה בגין השירות שניתן. כאשר התמורה מועברת למוסד מוכר, תהא היא הכנסה פטורה ממס בידי אותו מוסד. מוסד מוכר ללא כוונת רווח יהא כזה שמטרתו אושרה בידי מי שהמחוקק הסמיכו, שפעילותו היא לשם תכלית מאושרת, ובכלל אילו גמילות חסדים ועזרה לנזקקים. אולם תמורה זו המשולמת לנותן השירות אם אינו מוסד מוכר ומאושר, היא הכנסה ברת מיסוי. תמורה זו אם מועברת לאדם פרטי תהא היא הכנסה בידו. אם העבירהּ למוסד מוכר בתנאים המפורשים בדין, תוכר אצלו העברה זו כתרומה מוכרת ברת ניכוי בכפוף לתנאים ובמגבלותיהם כקבוע בדין".
 

בפסק הדין נכתב עוד כי "עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות. אילו הם השירותים שהרב נותן לקהילתו ובתמורה הקהילה דואגת לפרנסתו". בית המשפט ציין כי נכון הוא שהמתנות והתרומות ניתנות ככל אשר ידבנו לבו של נותן או נותנת התרומה , אולם קיים ציווי פנימי עמוק למתן מתת זה, קיימת אמונה וקיים צורך. על כן אין זו מתנה שכולה נדיבות וללא תמורה".

אולם בניגוד לעמדת הפרקליטות כי גובה המס עומד כל כ-14 מיליון שקלים, החליט בית המשפט כי על הרב אבוחצירא ובני משפחתו לשלם כ-8 מיליון שקלים בלבד, כיוון שהחליט לנכות כספים שהוכח שהרב אבוחצירא העביר לנזקקים והיה רק צינור לקבלת התרומה. עוד נקבע, כי כספי מתנות שהתקבלו מחתונות משפחתיות של משפחתו פטורות ממס, תוך שהודגש כי מדובר דווקא על "מתנות בסדר גודל מקובל בנסיבות, אשר ניתן לומר שהן ניתנות שלא בהכרח בשל מעמדו ותפקידו של המערער והיו ניתנות גם אם אלמלא מקבל המתנה היה המערער או מי מבני משפחתו".