דורס אילון שלו אמסלם: "צחקתי ששתיתי וודקה"; אמו של הנער: "תפסיק לשקר"

"בגבעתיים אנחנו יורדים מהרכב, בכניסה לבניין א' והלל לא היו איתי. התקשרתי להלל 'איפה אתה תבוא?' עליתי למעלה נכנסו לדירת החבר, אחרי חצי דקה הלל וא' הגיעו ישבנו שמה. ישבתי אולי 5-10 דק ראיתי שאני לא מכיר שם אף אחד. חוץ מהלל א' ובעל הדירה. אמרתי 'הלל אני רוצה לצאת אין לי מה לעשות פה' הלל רצה להישאר. אמרתי לו 'הלל אני הולך' . ישבתי באוטו 'אמרתי לו הלל תגיע אני רוצה לצאת. אין לי מה לעשות שם. למה שאשב שם'. הלל אמר לי שהוא לא מגיע אמרתי לו 'טוב אני יוצא'. שמתי וויז יצאתי. 'אמרתי לחבר אני בדרך אליך' הוא היה בשלוותא מועדון.

 

באתי מסביבה חרדית, לא באתי מהסביבה הזו. ניסיתי לעשות רושם. לא באמת שתיתי.

 

בר זכאי המשיך בעדותו: "אני רוצה לומר שקיבלתי הלם מוחלט. הייתי מנותק במשך עשרה ימים ואיך שיצאתי מהמעצר התנפלו עליי 30 כתבים. אמרתי להם שאני רוצה לדבר. ביקשתי סליחה, הבעתי חרטה. התנצלתי ונסעתי לבית.

 שעתיים לאחר מכן, אנשים התקשרו אלי ואמרו: 'ראית מה אמרו עליך בתקשורת שלא באמת התחרטת וביקשת סליחה?'".

 

"איך יכול להיות שאני לא מתחרט. אני כל הזמן לומד לעילוי נשמתו. מתפלל עליו. אומר עליו קדיש. מה אני יכול לעשות יותר מזה?", אמר הדורס. אמו של שלו אמסלם צעקה בתגובה: "להפסיק לשקר בבית המשפט! לקחת אחריות!". השופט איים בתגובה שיהפוך את הדיון לסגור וימשיך אותו בדלתיים סגורות.

בר זכאי: לא שתיתי

 

בר זכאי: לא יודע.

 

בר זכאי: לא.

בר זכאי: לא יודע למה הוא חשב שאני שיכור. כשאמרתי ש'אני מסטול מת' התכוונתי לומר שאני מיובש ומאוד צמא. לא שתיתי וודקה ולא התכוונתי לשתות. זה הלל קנה בשבילו ובשביל החברים שלו".

 

בר זכאי: נכון, רציתי לשתות את הוודקה במועדון, אבל זה לא היה וודקה שלי והיא לא נועדה בשבילי. הלל לא קנה אותה בשבילי.

 

בר זכאי: זה לא נכון. איך הן יכולות לדעת דבר כזה? איך ערך למהר, אי אפשר לשער מהירות.