ראש הממשלה בנימין נתניהו תוקף שוב ושוב בשנתיים האחרונות את מערכת אכיפת החוק סביב התנהלותה בתיקי השוחד בהם הוא נחשד. מן הצד השני עומד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והודף פעם אחר פעם את הטענות נגד המשטרה והפרקליטות, ומדגיש כי אין מקום לביקורת אישית נגדן וכי כל ההחלטות של המשטרה והפרקליטות מקבלות מתוך ענייניות מוחלטת. פעם אחר פעם התייצב מנדלבליט מול המצלמות והבהיר כי הוא נותן גיבוי מלא ומוחלט למשטרה ולפרקליטות נוכח מאמצי הדה-לגיטימציה על רקע תיקי נתניהו. מנדלבליט גם הזהיר מפני הדה-לגיטימציה שמנסים לעשות לו אישית. מהיכרותי עמו, אני רוצה להדגיש, שאני מאמין שמנדלבליט נקי וישר בכל רמ"ח אבריו, ומעולם לא שמעתי בדל של טענה אחרת מאנשים ששירתו תחתיו.
אולם בעבר הלא רחוק, אפריל 2015, מנדלבליט עצמו נקט באותה טקטיקה של ביקורת נוקבת כלפי מערכת אכיפת החוק. למעשה, לא מדובר היה בטקטיקה. היועמ"ש לעתיד מנדלבליט האמין בכל ליבו שהמערכת מגוייסת בכל הכוח נגדו. זאת כאשר היה מנדלבליט מזכיר הממשלה ונחשד בעבירות שיבוש מהלכי משפט ובמרמה והפרת אמונים במסגרת מעורבותו כפרקליט צבאי ראשי ב"פרשת הרפז". המשטרה חשדה כי כאשר היה פצ"ר, מנדלבליט שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושהמשטרה מנסה לאתר את המסמך, אך דאג שהרמטכ"ל יעדכן את המשטרה רק יממה לאחר מכן, ואף הסתיר את המידע הזה מעוזר היועמ"ש דאז רז נזרי שניסה לברר איתו על המסמך.
המשטרה באותה תקופה הייתה סבורה כי יש להעמידו לדין והעבירה את המלצותיה לפרקליט המדינה שי ניצן וליועמ"ש יהודה וינשטיין. מזכיר הממשלה מנדלבליט קיבל "שמועות" כי בכוונת וינשטיין לסגור נגדו את התיק בעילת "חוסר ראיות", ולכן פנה אליו בדרישה לערוך לו באופן חריג מאוד "שימוע" לפני ההחלטה לסגור את התיק, על מנת לשכנעו כי יש לסגור את התיק בשל חוסר אשמה תוך ניקוי מוחלט של שמו. עבור מנדלבליט עילת סגירת התיק הייתה קריטית, כיוון שידע שלא יצליח להתקדם לתפקיד משפטי בכיר עם גיבנת של סגירת תיק בשל "חוסר ראיות". היועמ"ש דאז וינשטיין סירב לבקשה, ומשום כך החליט הפצ"ר לשעבר ומזכיר הממשלה דאז האלוף במיל' אביחי מנדלבליט לעתור לבג"ץ.
"גורמי החקירה הפרו את הוראות החוק"
בעתירה נכתב כי החלטתו של וינשטיין היתה "בלתי-סבירה, בלתי-מידתית ובלתי-חוקית" כאשר החליט לדחות את בקשתו לקיים לו שימוע קודם קבלת החלטה בעניינו. מנדלבליט הוסיף וטען כי מדובר בלא פחות מאשר "חקירה אומללה". מנדלבליט, שכיהן בצה"ל בשורת תפקידים משפטיים ואף שיפוטיים בכירים לא נמנע מביקורת צולבת על גורמי אכיפת החוק. הוא טען כי לא הייתה כל הצדקה מלכתחילה לפתיחה בחקירה נגדו, ובחקירה "הופרו הפרה בוטה יחסי החיסיון החלים בין הרמטכ"ל לבין העותר, כמו גם לשיחות בין העותר לבין עוזרו של הרמטכ"ל".
למרות שהעתירה כאמור עסקה בבקשה מאוד קונקרטית ונקודתית של קיום שימוע, מנדלבליט הוסיף טענות רבות נגד המשטרה והפרקליטות. כך למשל, טען מנדלבליט בעתירה כי "החקירה לוותה למרבה הצער, בהדלפות ובפרסומים מגמתיים שפגעו בשמו הטוב". עוד התלונן מנדלבליט כי נפלו פגמים חוקיים קשים ובכללם הפרת חובת הסודיות, חיסיון עו"ד-לקוח וכן ביצוע האזנות סתר לשיחות חסויות בניגוד לחוק האזנות סתר. "גורמי החקירה הפרו את הוראות החוק האלמנטריות ביותר, שבוודאי ידועות להם היטב", וטען כי מדובר "בהתנהלות שערורייתית".
"הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה"
בהמשך הגביר מנדלבליט את הביקורת וכתב כי "הקשיים החוקיים המתעוררים מהתנהלות גורמי החקירה, אשר חרגו מהוראות חוק האזנת סתר, מתעצמים במידה ניכרת בשל התנהלות גורמי החקירה מול גורמי התקשורת". לטענת מנדלבליט "מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר".
בדיון בוועדה לביקורת המדינה לפני כמה חודשים הצהיר מנדלבליט חד משמעית "שיהיה ברור - המשטרה לא רודפת אף אחד, הפרקליטות לא רודפת אף אחד... צריכים לגבות את המשטרה וצריכים לתת להם את כל הגיבוי ואת כל התמיכה והעזרה. אני חושב שכל מה שהם עשו הם עשו בצורה מקצועית. אני היועץ המשפטי לממשלה באופן אישי וכמוסד נותן גיבוי מלא למשטרת ישראל. חד משמעית, ללא שום כחל ושרק ".
אין ספק שהחשדות שיוחסו למנדלבליט אז לא מתקרבים לחשדות שמיוחסים לנתניהו היום, אולם מנדלבליט החשוד דאז טען כמו שטוען היום נתניהו החשוד לרדיפה ולהתנהלות שערורייתית של המשטרה. הוא כתב כי לדאבונו "נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות... לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות". ייתכן מאוד שמנדלבליט צדק בדבריו הקשים נגד גורמי החקירה, אולם איך שלא יהיה - ברור כי הטענות החמורות הללו אינם אלא טענות "דיפ-סטייט" ותפירת תיקים מודל 2015.
זוכרים את טענות נתניהו לאכיפה בררנית? גם אצל מנדלבליט נקודה זו נרמזת בעתירה. לטענתו, וינשטיין נקט נגדו בצורה לא ראויה בהשוואה לפרשה אחרת, חמורה הרבה יותר קצר, בה נחשד קצין בכיר – "החלטת המדינה שלא לפתוח בחקירה נגד... בנסיבות המקרה, מעוררת תהייה מדוע הוחלט לפתוח בחקירה נגד העותר".
שימו לב לטענה המדהימה הבאה. מנדלבליט טען כי היה ברור מלכתחילה שלא ייצא דבר מחקירה זו. "חרף העובדה שברור היה כי החקירה לא תוביל להגשת כתב אישום, וחרף ההשלכות הקשות הנלוות לחקירתו של אדם במעמד של העותר". בעברית מדוברת, אם פותחים בחקירה כאשר ברור מראש שהחקירה לא תוביל להגשת כתב אישום, יכולה להיות לחקירה מטרה אחרת ויחידה – לפגוע אישית בנחקר בעצם קיום החקירה ועננת החשדות.
יש לציין כי באותה תקופה מנדלבליט היה לא רק פרקליט צבאי ראשי לשעבר וכיהן בתפקיד ממלכתי כמזכיר הממשלה. באותו זמן הוא היה מועמד רשמית למשרת שופט מחוזי וגם החלו גישושים למנותו לתפקיד הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק – היועץ המשפטי לממשלה.
ביקורת על הפרקליטה הבכירה
בהמשך העתירה, מנדלבליט בחר לתקוף אישית את הפרקליטה הבכירה טוני גולדנברג שטיפלה בתיק שלו. מנדלבליט מציין בתדהמה כי הפרקליטה התקשרה למומחה שהגיש חוות דעת מטעמו, וניסתה לשכנעו כי חוות דעתו מוטעית. "בין היתר, חשפה עו"ד גולדנברג בפניו חומרים שונים מתיק החקירה, על מנת לנסות ולשכנעו בצדקת טענותיה, לרבות ציטוטים מתוכן השיחות בין העותר לבין עוזר הרמטכ"ל והתייחסות לטענות שהעלה העותר במהלך חקירתו". מנדלבליט מתלונן על האבסורד: "למותר לצין כי כיום מתנגד היועמ"ש להעברת חומרי החקירה האלו אל העותר בטענה שהדבר עלול לפגוע בחקירה הכוללת אשר טרם הושלמה...".
מנדלבליט טען כי הפרקליטה אף אמרה למומחה במסגרת השיחה: "גם אם הוא לא יעמוד לדין, בשים לב לתפקיד אותו הוא רוצה למלא בעתיד, האם הוא ראוי להיות בתפקיד כזה?!". בעתירה נכתב כי "התנהלות זו של הפרקליטה המטפלת בתיק, מעלה חשש כבד לפיו עניינו של העותר לא נבחן על ידה באובייקטיביות וללא משוא פנים... יש אפוא לחשוש שמא המטרה שעמדה לנגד עיניה הייתה השפעה על עתידו המקצועי". בעברית מדוברת, מנדלבליט טען כי הפרקליטה מנסה לחסל לו את הקריירה.
מזכיר את טענות נתניהו נגד בכירי הפרקליטות
כאשר לפני שלושה שבועות תקף ראש הממשלה נתניהו את הפרקליטה ליאת בן-ארי, היועמ"ש מנדלבליט אישר להוציא את תגובת משרד המשפטים שדוחה את טענותיו, ובסיומה נכתב "צר לנו על המתקפות האישיות חסרות היסוד שכוונו הערב נגד עובדי ציבור העושים מלאכתם נאמנה".
כמה אירוני לגלות שהתגובה של מנדלבליט למתקפה של נתניהו דומה במיוחד לתגובה של היועמ"ש וינשטיין לעתירת החשוד מנדלבליט. "יש להצר איפוא על הניסיון להטיל דופי במשרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה" כתב וינשטיין, והוסיף כי טענותיו של מנדלבליט "אינן ממין העניין ונדמה כי כל מטרתן להשחיר את שמה של הפרקליטה המטפלת בתיק, כאשר הזיקה בין טענות אלה לבין הסעד המבוקש קלושה עד בלתי קיימת". וינשטיין הוסיף כי גם טענות מנדלבליט נגד גורמי החקירה במשטרה אינן אלא "טענות אשר אינן ממין העניין, המבקשות להטיל דופי במשרתי ציבור שלא לצורך". היועמ"ש וינשטיין גם ציין בתגובתו לעתירה כי מנדלבליט לא מדייק בעליל בתיאור מעשיו, ומקטין מאוד את חלקו בפרשת הרפז.
על כך השיב מנדלבליט כי "ראוי למחות על ניסיון ההשחרה של העותר... האם זו הדרך שראוי לו ליועץ המשפטי לממשלה ללכת בה בכלל, ובפרשה הכאובה דנה בפרט?!"
מנדלבליט טען: ויינשטיין הסתמך על רכילויות שהעביר לו אהוד ברק
שלא על גבי דפי העתירה, טען מנדלבליט כי מערכת אכיפת החוק עושה לו עוול משווע ותופרת לו תיק, בהוראה מגבוה, הכי גבוה שרק אפשר – היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בכבודו ובעצמו שמשיקולי תחרות ויוקרה ניסה לטרפד את המינוי שלו והורה על פתיחת החקירה. לטענתו, וינשטיין התבסס על רכילויות וקשקושים שהעביר לו שר הביטחון דאז אהוד ברק שהפעיל לחץ כבד על המערכת לפתוח בחקירה.
מנדלבליט זומן ל-4 חקירות, וישב סך הכל בחדרי החקירות לא פחות מ-40 שעות. חוקריו הבהירו כי ההחלטה התקבלה אצל וינשטיין עצמו, ואין לו סיבה לבוא אליהם בטענות כי הם בסך הכל עושי דבריו בעניין זה. למנדלבליט הייתה גם ביקורת מקצועית קשה מאוד על פרקליט המדינה שי ניצן שלא מנע את החקירה השערורייתית, ולטענתו טעה קשות בשיקול הדעת.
גם במכתבים והתראות ששיגרו עורכי דינו של מנדלבליט ליועמ"ש ולפרקליט המדינה, הם העלו טענות קשות וחריפות ביותר על התנהלות גורמי אכיפת החוק. "אם מעשים אלה, שחצו כל קו אדום אפשרי, לא עולים כדי ביצוען של עבירות פליליות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שיבוש מהלכי משפט, עבירות על חוק האזנת סתר ועוד – לא נדע עבירות אלה מהן". מנדלבליט, ממש כמו נתניהו כיום, אף דרש מוינשטיין וניצן "להורות על פתיחה לאלתר בחקירה פלילית לאיתור המדליפים".
התיק נסגר, אבל לא נאמר מדוע
זמן לא רב עבר, התיק נגד מנדלבליט אכן נסגר, אולם וינשטיין בצעד נדיר ותמוה בחר שלא לציין כלל את עילת סגירת התיק. מנדלבליט האמין שוינשטיין שוב מנסה בדרך מכוערת לסכל את מינויו גם אחרי שהבין שצריך לסגור נגדו את התיק. רבים האמינו כי משמעות הצעד היא טרפוד מינויו, אולם מנדלבליט גבר על המועמדים האחרים ומונה לתפקיד היועמ"ש, תוך ששופטי בג"ץ מטהרים את שמו ומרבים לכתוב בשבחו. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס שעמד בראש ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש, קיבל לידיו את תמלילי מנדלבליט את "החומר המפליל". שני אנשים שנכחו בחדר סיפרו לי כי גרוניס סירב בכלל להתייחס לחומר הזה, ביטל מכל וכל את הטענות נגד מנדלבליט ואמר שמדובר באוסף של שטויות.
תגובות
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לכתבה: "הפרקליטות התנהלה בתיק זה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד. אכן בעתירה לבג"צ שהוגשה לפני שנים הועלו טענות מסוימות נגד התנהלות הפרקליטה הבכירה שטיפלה בתיק, אך בתשובת המדינה לבג"צ הובהר כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסר בתגובה: "לאורך שנותיו הרבות בשירות הציבורי, הקפיד היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, להתנהל בדרך ממלכתית ומערכתית, וזאת, גם על אף השגות שהיו לו על החלטות שונות שהתקבלו בעניינו, עת נחקר בשולי פרשת הרפז.
לעניין זה נזכיר כי בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים פסק פה אחד כי לא נפל רבב במעשיו ודחה לפיכך עתירות נגד מינויו לתפקיד היועמ"ש לממשלה. מכל מקום, עם כניסתו לתפקיד היועמ"ש לממשלה, הבהיר מנדלבליט כי הפרשה מאחוריו, וכי אינו נוטר טינה לאיש. אין ליועמ"ש לממשלה עניין להתעסק במיחזור הדברים כעת".
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בחר שלא להגיב לכתבה, והפנה לפסיקת בג"צ שדחתה על הסף את עתירת מנדלבליט לחייב אותו לערוך לו שימוע.