בג"ץ קיים דיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירה נגד חוק הפיקדון המחייב מסתננים ומבקשי מקלט להפקיד אחוזים מתוך המשכורת שלהם מידי חודש לקופה על שמם. כספים אלה ישוחררו רק כאשר הם יעלו על מטוס וייצאו מן הארץ, זאת מתוך מטרה לעודד את יציאתם מישראל.



השופט יצחק עמית הביע במהלך הדיון ביקורת על החוק והעלה אפשרות כי על בית המשפט לבטל את החוק בטענה כי מדובר בחוק בלתי מידתי, זאת כיוון שהמחוקק היה יכול לפתור את בעיית מבקשי המקלט באמצעות מתווה האו"ם. "אנחנו בודקים את התכלית המוצהרת, והיא לעודד יציאה", אמר עמית והוסיף: "שמענו שהיה פתרון פנטסטי להוציא מספר גדול מאוד של מבקשי מקלט והמדינה העדיפה לוותר עליהם ולעסוק באמצעי שיש בו משום התעמרות. כשאנחנו מסתכלים ובוחנים האם יש אמצעי חלופי – למה שנתעלם מהעובדה שהיה אמצעי חלופי?". עמית המשיך ותהה: "למדינה היה ביד הסכם עם נציבות האו"ם שאפשר כמעט יציאה של 16,000 איש בבת אחת. אנחנו לא אמורים להביא את זה בחשבון? המדינה לא רצתה שהוא יהיה".



עמית המשיך לתקוף את נתניהו על הנסיגה ממתווה האו"ם לאחר הביקורת הציבורית, ואמר בציניות: "בית המשפט בתוך עמו יושב ושמע שהיה הסכם כזה וראה שהוא התפוגג תוך יום, משום מה, בטח אחרי דיונים עמוקים וכו'. אנחנו לא יודעים למה הוא התפוגג, ואנחנו רוצים תשובה".



גם המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר אמר בדיון כי ההסכם שחתם ראש הממשלה נתניהו עם האו"ם היה מצוין. "זה היה פותר כמעט את כל בעיית מבקשי המקלט... הוא היה פותר את כל הבקשות" אמר מלצר.



יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שיזם את החוק וצורף כמשיב לעתירה, אמר: "שופטי בג"ץ נכנסים לנעליים של הרשות המחוקקת והמבצעת ללא הצדקה וללא בסיס חוקי. לאחר שהביאו לפסילת כל נוהל שהמדינה ניסתה לקדם ואת החוק למניעת הסתננות שחו''ה הכנסת שלוש פעמים, כעת בית המשפט מעלה את האפשרות לבטל אפילו חוק כלכלי ומדתי, שאיננו כולל כליאה ומעכב זמנית אחוז משכרם של מסתננים לא חוקיים עד ליציאתם מישראל. כל זה בשם שיקולים שנמצאים בליבת הסמכות של הרשות המבצעת. מתווה האו"ם היה מתווה נורא. הוא חייב את המדינה לתת תושבות בפועל ללמעלה מעשרים אלף מסתננים, מה שעלול היה לעודד את חידוש ההסתננות לישראל מעל לגדר, מתחתיו או דרך הים. בנוסף, בשנה האחרונה יצאו למעלה מ-2,500 מסתננים מישראל, מספר שאיננו רחוק מהמספר שהיו מיועדים לצאת לפי המתווה. לכן, לא מדובר ב"פתרון פנטסטי" אלא באיוולת. בכל מקרה, אין זה צריך להיות חלק שיקוליו של בית המשפט".