דוח הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל לשנים 2018-2017 פורסם היום (ראשון). הדוח מהווה סיכום דו-שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים כאמור ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט.
הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, למ"מ נציב בתי הסוהר ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה ומתקני המעצר הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות הכלואים.
התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר היא עגומה: החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.
הדוח מעלה תמונה קשה של מדיניות הענישה כלפי קטינים בכלא אופק הבאה לידי ביטוי בשימוש נרחב בהחזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה. בביקור הרשמי שבוצע בכלא אופק נמצא כי לאורך תקופה של כ- 8 חודשים תועדו 30 כניסות של קטינים להפרדה, כאשר במרבית המקרים הקטינים הוחזקו בהפרדה למשך התקופה המירבית המותרת בחוק. במקביל, העלה הביקור כי בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לביקור תועדו בין 20 ל-30 מקרים של החזקת קטינים בתנאי בידוד. ממצאים אלה מעידים על שימוש תדיר ומדאיג באמצעי ההפרדה והבידוד, בפרט כשהמדובר באוכלוסייה פגיעה ורגישה של כלואים קטינים.
ממצאים אלה מדוחות הביקור עולים בקנה אחד עם ניסיונה של הסניגוריה הציבורית לפיו רוב גדול של הקטינים הכלואים נענשים בעונש של בידוד, וכמחציתם נענשים בעונש קשה זה מספר פעמים לאורך תקופת מאסרם. על רקע מידע זה, ובשל ההשלכות הקשות ביותר של בידוד קטינים על התפתחותם ושלומם הנפשי, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפט לממשלה לעניינים פליליים וביקשם לפעול באופן מיידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד, עד לביטולו כליל, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובהתאם לאמות מידה בינלאומיות.
ממצא מדאיג במיוחד עולה ביחס לאוכלוסיית הכלואים הסובלים מלקויות נפשיות, אשר מוחזקים במקרים רבים בתנאי הפרדה והשגחה שאינם נותנים מענה לצרכיהם – ואף עשויים להחמיר את מצבם; כשלעיתים נעשה כלפיהם שימוש באמצעי ריסון באופן לא מידתי ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בתחום. כך למשל בביקור באגף "השגחה וענישה" (אגף 9) בבית המעצר הדרים המיועד לכלואים הזקוקים להשגחה מיוחדת על רקע נטיות אובדניות ומצב נפשי מעורער נמצא כי התנאים באגף קשים ביותר ולהערכת המבקרים האגף אינו ראוי למגורי אדם, והתנאים בו עשויים להחמיר את מצבם הנפשי של השוהים במקום. על כן חזרו מבקרים על ההמלצה להימנע לחלוטין מהחזקת כלואים במקום, ולהעביר את האסירים טעוני ההשגחה לבתי חולים פסיכיאטרים או למתקן מב"ן.
מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לתנאי ההחזקה של עצורים ואסורים בחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; ליקויים רבים במצבם של השירותים; והעדר תנאים הולמים לקיום מפגשי עו"ד-לקוח באווירה בטוחה, תוך פגיעה בזכות ההיוועצות. גם באשר לליווי הכלואים לבתי המשפט על ידי שב"ס נמצאו ליקויים רבים המביאים לפגיעה חמורה בזכויותיהם, וביניהם: טלטולם בדרכים במשך שעות רבות; צפיפות קשה ברכבי ההובלה; הארכת שהייתם במתקני המעצר מעבר לנדרש; ובמקרים רבים הובלתם של הכלואים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.
אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס, כאשר חרף מאמצים להרחבת מערך הטיפול והשיקום שנעשים בחלק ממתקני שב"ס, רבים מן הכלואים אינם זוכים למענה שיקומי הולם. בין היתר, נמצאו ליקויים הנוגעים לטיב ואיכות הטיפול הסוציאלי, לצד מחסור בכוח אדם במסגרות הטיפול והשיקום; היעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לאסירים שאינם דוברי עברית; ליקויים במסגרות החינוך והפנאי; ואף מדיניות של אי-מתן שירותי שיקום, חינוך וטיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים. לצד פגיעה בזכויותיהם של האסירים, ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, צמצום מועדות לחזרה עתידית על עבירות ושילוב נורמטיבי בקהילה לאחר ריצוי העונש.
בדוח יש התייחסות גם לתיקונים ששירות בתי הסוהר ביצע בעקבות דוחות הביקורים הרשמיים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ואשר הביאו לשיפור בתנאי מחייתם של הכלואים. בסוף הדוח מצורפת טבלה ובה כל הליקויים שתוקנו בעקבות הביקורים הרשמיים. אלה כוללים בין היתר התקנת מכשירי ספורט בחצרות; התקנת מזגנים בחדרי הכושר; התקנת שולחנות, כסאות וספסלי ישיבה במועדונים ובתאי המתנה; שיפוץ חדרי הביקורים; אספקת כמות מספקת של מגשי אוכל וסכו"ם; ביצוע טיפולי הדברה וטיפול מתאים בבעיות מזיקים שונות; התקנת וילונות ומחיצות לשם שמירה על הפרדה נאותה במקלחות ובשירותים; רישום ותיעוד מקרים של כבילת אסיר והנחיות באשר לדרכי כבילה מותרות; ושיפור מערכות האוורור.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "סיכום ממצאי הביקורים בעשרות מתקני הכליאה משקף ביחס לתנאי הכליאה בהם מוחזקים עצורים ואסירים בישראל. אלפי כלואים מוחזקים בתנאי מחיה בלתי ראויים, במתקנים מיושנים שחלקם אינם מתאימים למגורי אדם ובתנאי תברואה ירודים. רבים מהכלואים, ובמיוחד קטינים, חשופים למדיניות מחמירה של ענישה פוגענית בדרך של בידוד והפרדה, ואסירים רבים אינם זוכים להשתלב בהליכי הטיפול והשיקום החיוניים לצורך שיקומם ושילובם מחדש בחברה לאחר מאסרם. מציאות זו פוגעת בגופם ובכבודם של האסירים, אך לא פחות מכך פוגעת גם באינטרס הציבורי המשותף לכלל החברה, שכן תנאי כליאה הולמים והליכי שיקום נרחבים הם בעלי תרומה מכרעת להפחתת עבריינות חוזרת".
עוד אמר ספיר, כי "דוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית הביאו לשיפורים רבים בתנאי הכליאה בישראל לאורך השנים, כפי שעולה גם מעשרות הדוגמאות המובאות בדוח זה למקרים בהם ממצאי הביקורים הרשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית הביאו לתיקון מהיר של ליקויים רבים. יש לקוות כי הממצאים המפורטים בדוח יטופלו ברוח זו, ותינתן תשומת הלב הראויה לכל הסוגיות הדורשות תיקון".