רוצחת בעלה המתעלל יוצאת לחופשי: ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אישרה היום (רביעי) את קיצור עונשה של דלאל דאוד, המרצה מאסר עולם על רצח בעלה, עלי, לפני 22 שנים, לאחר שהתעלל בה במשך שנים ארוכות ומרצה מאסר עולם מאז 2002. לאחר מתן ההחלטה מסרה דאוד כי "קודם כל אני רוצה להגיד תודה, אני מאד מתרגשת. אני צריכה לטפל בילדיי ובמשפחה שלי. עברתי טיפול בכלא והיום יש לי מסע מאוד גדול להתחיל בחוץ. אני רוצה להודות לשיקום, אם לא היו לי את הטיפול והכלים שקיבלתי בכלא, לא הייתי עומדת פה היום. אני רוצה להודות גם למדינה, גם לעורכי הדין, וגם למי שתומך בי בחוץ. זה מרגש אותי מאד. החלום שלי הוא להעביר מסר לנשים, כדי שלא יגיעו למצב שאני הגעתי אליו".
משב"ס נמסר כי דאוד תשוחרר מבית הסוהר ״נווה תרצה״ מחר להוסטל של הרשות לשיקום האסיר. החלטת הוועדה התקבלה לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה כי מסכימה לשחרור המוקדם "לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושקילת מכלול השיקולים כמתחייב משחרור מוקדם של אסירת עולם". עוד נאמר בהודעה, כי "עמדת הפרקליטות בתיק זה נקבעה תוך שימת לב לעמדתה של ועדה בינמשרדית למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה שממליצה על שחרורה המוקדם. הוועדה, אשר התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה, לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה".
"כמו כן, הפרקליטות מסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר למשך 5 שנים מיום השחרור, המצאות האסירה באגף פתוח של שיקום קבוצתי והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק".
עוד בטרם קבלת ההחלטה, נערכה מחוץ לבית משפט השלום ברמלה הפגנה למען שחרורה של דאוד.
כזכור, בפעם הקודמת שדאוד הגישה בקשה לשחרור מוקדם, הפרקליטות התנגדה לשחרורה המוקדם והוועדה קיבלה את עמדת המדינה. לפני שנתיים החליט נשיא המדינה ראובן ריבלין לאפשר לדאוד לבקש לקצר את עונשה, בעקבות בקשת חנינה שהגישה.
זוכתה מחמת הספק במחוזי, הורשעה בעליון
דאוד נישאה לעלי ב-1992 והוא החל להכותה, גם בזמן שהייתה בהריון. התעללויותיו הובילה אותה לנסות ולהתאבד, לאחר שהתלוננה שש פעמים במשטרה ופנתה לרשויות הרווחה ואף סיפרה כי היא חוששת שבעלה ירצח אותה. דאוד גם הגיעה כמה וכמה פעמים עם חבלות לבית החולים – אך ניסיונותיה לברוח מעלי ולזכות להגנה של בית החולים העלו חרס.
"מסר של תקווה"
התגובות לשחרורה של דאוד לא אחרו לבוא. יו"ר מרצ, ח״כ תמר זנדברג, אמרה: "דלאל דאוד תשוחרר. הצדק נעשה והוא נעשה גם בזכות מחאה אזרחית ופמיניסטית שהשכילה להבין את מורכבות המקרה ולתבוע צדק. אלימות במשפחה היא לא גזירת גורל - היא גם תוצאה של מדיניות רווחה וביטחון. זה לא מקרה פרטי, זו אחריות המדינה".
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), שהייתה בעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה כי "ההחלטה הנכונה והחשובה של ועדת השחרורים מרגשת אותי עד דמעות. אחרי 18 שנים בכלא תזכה דלאל דאוד לצאת לחופשי. המקרה של דלאל צריך ללמד אותנו על האחריות של החברה כלפי נפגעות התעללות. לפני שהרגה את בן זוגה המתעלל התלוננה דאוד במשטרה 26 פעמים אך זה לא עזר. שחרורה הוא עשיית צדק ותיקון עיוות היסטורי. ועדת השחרורים מעבירה מסר חשוב, מסר של תקווה".
חבר הכנסת ארז כסיף, (חד"ש-תע"ל) אמר כי "הדעת לא סובלת כי דלאל דאוד ישבה 17 שנים קשות בכלא על שהגנה על עצמה מבעל מתעלל, ושמחתי לשמוע כי היא תשוחרר כעת. לצערי, בעיית העומק לא נפתרה עדיין: תלונות של נשים על אלימות לא זוכות לטיפול, והפוגעים מסתובבים חופשי. המדינה אחראית לשלומן, ואחראית כאשר זה לא נשמר".
מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, בירכה על ההחלטה לשחרור המוקדם של דאוד: "עדיף מאוחר מאשר לעולם לא: היום, אחרי 18 שנה נעשה סוף סוף צדק, דלאל היא הקורבן בכל הסיפור הזה - היא זו שסבלה שנים ממסכת התעללות, היא התלוננה עשרות פעמים, אך ללא הועיל. היא שילמה לבסוף במחיר ישיבה בכלא על כך שרצתה להגן על עצמה. אנחנו מקוות שמערכת האכיפה, המשטרה ורשויות החוק למדו מהמקרה הזה באופן הטיפול בתלונות והעדויות שמגיעות אליהם. אנחנו מקוות שלא תהיה עוד אישה אחת בישראל שתצטרך להיות בנעליה של דאוד משום שבחרה בחיים".
"תחזור להיות אמא לילדיה"