"קריירת שיפוט לא מעניינת אותו": עו"ד שי ניצן ישלים את כהונתו כפרקליט המדינה בדצמבר 2019, לאחר 30 שנים רצופות במשרד המשפטים ושש שנים בתפקיד הבכיר ביותר בפרקליטות המדינה. צעד מתבקש מבחינתו של ניצן, שעם סיום כהונתו ימלאו לו 60 שנה, הוא להתקדם לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, כמו כמה מקודמיו, אבל מסתבר שאין בכוונתו להתמודד על התפקיד.
קפיצה מתפקידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לתפקיד שופט בבית המשפט העליון היא נוהג רווח בעולם המשפט הישראלי, במקרים שמגבלת גיל הפרישה מאפשרת את אפיק הקידום. כך למשל נהגו היועמ"שים לשעבר מאיר שמגר, אהרן ברק, אליקים רובינשטיין וכן פרקליטות המדינה לשעבר עדנה ארבל ודורית בייניש.
בית המשפט העליון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
אולם לדברי חמישה גורמים ומקורבים שונים של ניצן, אין בכוונתו כאמור להתמודד על כס השיפוט הרם. בני משפחה, חברים וקולגות במשרד המשפטים אמרו ל"מעריב" כי קריירת שיפוט לא מעניינת את ניצן, והוא לא יתמודד על התפקיד.
לפני כשמונה חודשים האשים יו"ר לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה כי ניצן החליט להעמידו לדין בפרשת נתב"ג כדי להדיחו מתפקידו בלשכה ובוועדה למינוי שופטים. לטענת נוה, ניצן התנכל לו לאחר שנוה הבהיר לגורמים בכירים שנשלחו אליו מטעמו של ניצן כי אין בכוונת הלשכה לתמוך בהרצתו לתפקיד שופט. ניצן הכחיש אז את הטענות מכל וכל, וטען כי מדובר בשקר ושהוא מעולם לא דיבר על כך עם נוה או שלח שליח כלשהו כדי לשכנע את נוה.
מבדיקת "מעריב" עולה כי גורמים בסביבתו שמעו מניצן זמן רב לפני פרשת נוה כי הוא אינו מעוניין בכהונת שיפוט, שלא מתאימה לאופיו. יש לציין שעל פי החוק שנכנס לתוקף ב־2011, פרקליט המדינה חייב לעבור תקופת צינון של 18 חודשים ממועד פרישתו בטרם יתמנה לכהונת שופט. ניצן עצמו בחר שלא להתייחס לידיעה.
