שנה וחצי עברה מאז הפך עורך הדין ערן שחם-שביט לשם מוכר בעל כורחו - לאחר שמצלמות התקשורת חשפו התכתבות בינו לבין השופטת רונית פוזננסקי-כץ, התראיין הערב (שבת) לראשונה עורך הדין וסיפר על המניעים שהובילו אותו להתכתב עם השופטת, על הסערה התקשורתית שנקלע לה ועל השינוי שעבר בעקבות מה שנודע כפרשת המסרונים.



בפתח הראיון, ששודר ב"חדשות 13", סיפר עורך הדין על תחושותיו כשנחשף תיק 4000 בתפקידו כתובע של רשות ניירות ערך, ועל ההחלטה לגייס את שלמה פילבר לעד מדינה. "אני יכול להגיד לך שזה היה טפטוף, זרזיף של ראיות שלאט לאט התעצם וכל אחד נבנה לגבי השני. היו בהחלט ימים ורגעים שני תפסתי את הראש ואתה אומר לעצמך, אני לא מאמין, כולנו קראנו עיתונים, כולנו ידענו שהתיקים מכונים בעיתונות תיק 1000, 2000 ו-3000 ואתה אומר לעצמך, תיק 4000?", סיפר והוסיף, "אתה לא רוצה להאמין שזה מה שקורה ואתה, זה גורם לך, אגב, רק לבדוק ולבדוק עוד ולבדוק שוב ולבדוק עוד ולחפור עוד וכן לפעמים אתה תופס ראש, ואתה הולך הביתה יותר שפוף ממה שהגעת". על גיוסו של עד המדינה הוסיף "ראיתי שבסבירות גבוהה מר פילבר יהיה עד חקירה". 



למה?


זה חושים של מישהו שהוא מספיק בקי במהלכי חקירה ובאנשים. 

התובנה הזאת שלך, אתה מעביר אותה למי שצריך לקדם מהלך כזה? 
זאת לא תובנה, זאת תחושה, שיתפתי את מי שהיה צריף לשתף. 
 

בנוגע להתכתבות עם פוזננסקי, הוא סיפר, "הערב התחיל בצורה לא דרמטית, אלא בצורה שגרתית. נאלצנו לתאם מפגשים עם כבוד השופטת פוזננסקי. נאלצנו לתאם כי לא הייתה מערכת לוגיסטית מתאימה לטיפול בפרשות אלה בנסיבות כאלה. הדבר היחידי הראשון שעשיתי זה להתקשר לרעייתי, להגיד לה שיש כרגע מהומת אלוהים, ואני אאחר לבוא הביתה. נאלצתי להסתתר שעתיים. זאת הייתה סיטואציה מאוד מאוד מאוד קשה בציבוריות הישראלית. ואתה חש נטוש, לבד. נשארתי שם בכוך, מתחבא".



אתה אומר לעצמך פישלתי? 
אני איש של מהות ואני לא לקחתי בחשבון מספיק את החזות או את הנראות של הדבר הזה. טעות. אך בוא נשים את זה בקונטקסט המתאים - חריתץ הדין התקשורתית שנלוותה לזה, הייתה אגרסיבית, לא פרופורציונלית, מאוד-מאוד קשה. קודם כל מי שמכיר אותי יודע שהומור וציניות זה חלק מתהליכי העבודה איתי. הטקסט הזה הוא היה חמש דקות לפני שאנחנו נכנסים במילא ללשכה, והדברים נאמרים בלשכה והדברים נשאלים בלשכה.
באותו בוקר נערכו דיונים על כמה ימי מעצר צריך בהם נכחתי יחד עם אחרים והוחלט על מספר ימים מסוים, שניים. סמוך להגעתנו לבית המשפט נאמר לי שיבקשו שלושה אני את הפילוסופיה הזאת לא הייתי מוכן לקבל ברמה האישית 

"תיראי מופתעת": ההתכתבות שהחלה את הפרשה
"תיראי מופתעת": ההתכתבות שהחלה את הפרשה
אתה חושף פה פרקטיקה מאוד מאו פסולה של המשטרה - לבקש יותר ימים שלא צריך כדי לקבל פחות. כולם יודעים שזה קיים, אבל זו ההוכחה 
אני מדבר על מקרה מאוד מאוד ספציפי על משהו שהיה בטיפולי במסגרת שלנו זה משתקף בראיות האלה אבל לא יותר מזה. 
המשטרה לא ידעה שאתה אומר לה, 'את יכולה להסתפק ביומיים'
המשטרה לא ידעה, נכון
אמרת את זה בגלל צו מצפונך?
כן
בנוגע לחקירה שנפתחה בעקבות חשיפת המסרונים, סיפר שחם-שביט: "העובדות כהווייתן הן מעט אחרות. יזמתי את הפניה לשופטת אחרי שיש החלטה של צמרת משרד המשפטים בראשות היועץ המשפטי שהנחה שזאת תהיה השופטת שתדון בהליכים אלה, חד משמעית". 
היועץ הוא זה שאמר תפנו לשופטת פוזננסקי
כן רוב רובן של התכתובות היו טכניות לקביעת מועדים ומיקום מיעוטן שגם נחשפו, אז הן היו בשפה לא פורמלית. 

היועץ המשפטי הפנה אליה, השופטת רונית פוזננסקי-כץ, צילום: אבשלום ששוני
היועץ המשפטי הפנה אליה, השופטת רונית פוזננסקי-כץ, צילום: אבשלום ששוני
לא, "תיראי פני מופתעת זה לא טכני", בוא לא נקל עם זה גם אם זה לא נאמר בפני החשודים
זאת שפה לא פורמלית כי מהותה הומור
לאחר הפרשה, ולמרות שיכול היה לשוב לפרקליטות, בחר שלא לעשות זאת, והפך לסנגור "לא חזרתי אותו ערן, ובהליך של עם עצמי, ובאמת כחלק משליחות וייעוד, היום אני מסייע לאנשים שמצויים במצב שבו הייתי", סיים את דבריו. 





ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק.