ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, הורשע היום (שני) בקבלת שוחד בסך 155 אלף שקלים, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים, אך זוכה מחמת הספק בסעיף המעניין ביותר מבחינה ציבורית - זה של מתן טובות הנאה תמורת הטיית סיקור עיתונאי. מדובר בסעיף המזכיר את זה שבו חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000 והפרקליטות עצמה אף קשרה בין התיקים. ואולם, גורמים בפרקליטות אמרו למעריב כי הם לא רואים בהכרעת הדין "מכה", אלא דווקא החלטה "שמתאימה לעוגנים עליהם מתבססים כתבי האישום ב-2,000 ו-4,000".
עוד אמרו הגורמים בפרקליטות כי "ניתן היה לראות כי יש קביעות נורמטיביות שמתאימות לתיקים". לדבריהם, "חמת הספק נובעת מתשתית ראייתית ולא מהטענות כביכול שיש בתיקי נתניהו על היחסים בין המעורבים".
מנגד, בצוות ההגנה של נתניהו אמרו כי "אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 - רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף שקל וסגירתו מייד לאחר הרכישה - ברור שתיק 4000 קורס".
עוד אמרו הפרקליטים, כי "לא במקרה מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד. קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה. מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף שקל אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון - ומייד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000 שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת, ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד - ולא יצר את התקדים הזה".
לסיום אמרו עורכי הדין, כי "טענות נגד ראש הממשלה נתניהו הן חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגדו במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל".
בסביבת נתניהו אמרו כי "ברור כעת כי לא היה סיקור חיובי בתיק 4000. ניתן לראות בבירור שגם בפרקליטות מבינים את הבעיה. היום השופטת נתנה חיזוק לעמדתנו".
השופטת לימור מרגולין-יחידי כתבה בהכרעת הדין שניתנה מוקדם יותר היום בעניינו של שמעוני, כי "יש להיזהר מהגדרת סיקור אוהד כשוחד". היא לא שללה את האפשרות הזו על הסף, אבל יש להיות בטוחים כשקובעים כזה דבר. עוד אמרה מרגולין-יחידי, כי "בהיות טובות ההנאה הללו לא חומריות וקשות יותר למדידה ולהוכחה, ובהינתן העובדה שהן עשויות להינתן גם בשל השקפת עולם של נותן טובת ההנאה, או תמיכה ציבורית או פוליטית בהתנהלות נבחר הציבור, ולא בהכרח מתוך טעמים אינטרסנטיים מושחתים ומשחיתים. ולאור חומרת העבירה והשלכותיה הקשות על המוכתמים בקלון של לקיחת שוחד, ובהתאם לעקרון החוקיות, מתחייבת זהירות בייחוס טובות הנאה מסוג זה כבסיס לעבירת שוחד. לאור חומרת העבירה והשלכותיה הקשות על המוכתמים בקלון של לקיחת שוחד, ובהתאם לעקרון החוקיות, מתחייבת זהירות בייחוס טובות הנאה מסוג זה כבסיס לעבירת שוחד".
מנגד, כתבה השופטת, כי "יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בדי גורם שיש לו אינסטרסים חיצוניים, כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט. ככל שקיימים אינטרסים עסקיים וככל שאותם אינטרסים חיצוניים עומדים על הפרק או עתידים לעמוד על הפרק בזמן עתיד נראה לעין, במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליבם, והם נדונים בין הצדדים במפורש או במשתמע, ואף במרומז בלבד, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר, והבחינה צריכה להיות קפדנית יותר".
"שנית, יש לבחון אם כלי תקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, אשר מתיישבת מבחינת האג'נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור, שאז הפרסומים האוהדים אינם קשורים בהכרח לקשר מול נבחר הציבור ו\או מבטאים שינוי בעמדה, שאז הקשר שלהם לטובת הנאה נפסדת הוא ברור יותר. בנוסף, אם היוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה, מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה כללית או ספציפית של בעליו, ואם ניתנת גישה למעורבות למקורביו של נבחר הציבור, בהתאם להנחייה מלמעלה, אז היבטי טובת ההנאה הפסולה בהתנהלות הם ברורים ומובהקים יותר".
השופטת הוסיפה: "מדובר בטובת הנאה שהמרכיב הסובייקטיבי בה הוא בעל משמעות יתרה, ולפיכך, יש לבחון על פני רצף של זמן, ובמנותק מההתנהלות הפלילית הנטענת, באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי, כשככל שנושא זה חשוב לו יותר, כך האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת' המבססת מתת, היא גדולה יותר".
לאחר מתן הכרעת הדין, אמר שמעוני בתגובה: "אלמד את הכרעת הדין ואגיב בהתאם". עם זאת, בשיחות עם מקורבים הוא אמר כי בכוונתו לערער על הכרעת הדין לבית המשפט העליון.
כזכור, בכתב האישום נטען כי שמעוני נתן הטבות לקבלן יואל דוידי, וזה, בתמורה, רכש את אתר האינטרנט "אשקלון 10" שכתב נגד שמעוני וסגר אותו, ובעיתון אחר שהיה בבעלותו - "קול אשקלון" - היטה את הסיקור לטובתו.
כתב האישום מייחס לשמעוני ולקבלן נתינה וקבלה של טובת הנאה, מעצם רכישת האתר הביקורתי וסגירתו. הפרקליטות ראתה ברכישת כלי התקשורת והפסקת הסיקור הביקורתי רכיב דרמטי בעבירת השוחד.