בכיר חיל הים לשעבר, תת-אלוף במילואים אבריאל בר יוסף, זומן היום (חמישי) ללהב 433 לצורך השלמת חקירה בפרשת הצוללות (תיק 3000). הוא נחקר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית. בנוגע לבר יוסף טרם התקבלה החלטה סופית האם יוגש כתב אישום בפרשה. מהמשטרה נמסר כי "בניגוד לפרסומים ולדבריהם של מי מטעמו של הקצין, נדגיש כי טרם התקבלה כל החלטה בעניינו. נשוב ונציין כי הנושא נדון בעקבות המלצת בית הדין למשמעת לבצע הליך גישור בעניינו של הקצין, בימים אלה נבחנת האפשרות לסיים את העסקתו של תנ"צ ניר במשטרת ישראל ובמקביל אף נבחנת סוגיית ההליך המשמעתי המתנהל נגדו".
כזכור, על פי כתב החשדות שגובש נגד מספר מעורבים בפרשה ופורסם בשבוע שעבר, בפגישות שקיים בר יוסף עם מיקי גנור במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. באותה עת שימש ישעיהו (שייקה) ברקת כסוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך למעלה מעשרים שנה. גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף ובסמוך לכך, השניים החלו לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד.
לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים, בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון. בעקבות זאת, נפגשו מרום, גנור ובר יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד. לצורך כך, יזמו בר יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, אליה דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר יוסף אליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.
כזכור, על פי כתב החשדות שגובש נגד מספר מעורבים בפרשה ופורסם בשבוע שעבר, בפגישות שקיים בר יוסף עם מיקי גנור במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. באותה עת שימש ישעיהו (שייקה) ברקת כסוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך למעלה מעשרים שנה. גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף ובסמוך לכך, השניים החלו לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד.
לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בשל תפקידו כמפקד חיל הים, בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון. בעקבות זאת, נפגשו מרום, גנור ובר יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד. לצורך כך, יזמו בר יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, אליה דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר יוסף אליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.
עוד נטען בכתב החשדות, כי גנור פעל במהלך הביקור תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד. בר יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, שטייניץ, לבין פרייטג. במהלך הפגישות שקיימו גנור מרום ובר יוסף מראשית שנת 2009 לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה לפיה מרום ובר יוסף יקבלו גמול מגנור בעד פעולתם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ובעד קידום עסקאות רכש כלי השייט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל, ובעקבות מהלכי גנור, מרום ובר-יוסף, החל מו"מ בין גנור לתאגיד שבסופו הוא מונה לסוכן התאגיד במקום ברקת.
על פי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית, שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו. משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל גנור בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.
עוד על פי כתב החשדות, בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד. פעולות בר-יוסף לקידום מינוי גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו; ואכן, מנקודת זמן מסוימת, דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו ע"י שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב.
בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף ש"ח עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. זאת, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידום עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן קיבל גנור כאמור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.