1.087 מיליארד שקל - זה השווי הכולל של הרכוש, הנדל"ן והכסף המזומן שנתפסו בידי משטרת ישראל בשילוב גופי האכיפה במהלך שנת 2019, במסגרת האכיפה הכלכלית שביצעה כאמצעי אימתני למאבק במשפחות הפשע ובעבריינים ברחבי המדינה.
במהלך האכיפה השתתפו גם רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, הרשות לתחרות והרשות לניירות ערך. 68.7 מיליון שקל מהסכום הכולל נתפסו במזומן במהלך פשיטות של המשטרה במסגרת חקירות סמויות, שהתנהלו נגד אותם עבריינים או ארגוני פשיעה.
על הכסף המזומן שנתפס בשקלים ובמטבע זר, בעיקר דולרים ויורו, יש להוסיף רכוש רב שנתפס - בשווי הנאמד בכמיליארד ו־12 מיליון שקל במהלך השנה האחרונה בלבד. בכלל הרכוש תפסו חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) של המשטרה יאכטה בשווי של כ־200 אלף שקל, שני מסוקים פרטיים, מטוס אולטרה־לייט, אופנוע ים וכלי רכב רבים, בהם מכונית פרארי.
אחרי יותר מ־15 שנים, שבמהלכן נאבקים במדינות רבות בעולם בארגוני הפשיעה ובעבריינות במסגרת אכיפה כלכלית וחילוט רכוש שהושג בפשע, הצטרפה מדינת ישראל לפלטפורמה שהוכיחה את עצמה. כיום מתייחסים במשטרה לאכיפה הכלכלית כאל אמצעי מרכזי, אם לא המשמעותי מכל, בלוחמה בפשיעה החמורה והמאורגנת. מדובר הן בחילוט פלילי הן באכיפה משולבת, כלומר שימוש באפיקים אזרחיים ומנהליים כאפיקים משלימים לתהליך הפלילי. בתחום הלבנת ההון מתבצעים החילוטים המשמעותיים ביותר.
את ההצלחה האדירה בתחום האכיפה הכלכלית כאמצעי מרכזי במאבק למיגור הפשיעה בחנו גם בארגון הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בכל מה שקשור להלבנת הון. אחרי תהליך ארוך של בקרה מעמיקה נמצאה בשנה שעברה מדינת ישראל ראויה להיכלל בין 20 המדינות השותפות בארגון. הכרה בינלאומית שכזו חשובה לתדמיתה החיובית של ישראל כמדינה אוכפת חוק - מה שהופך את המשק לבטוח יותר להשקעות חיצוניות.
"אנו רואים חשיבות רבה ביכולתנו לפגוע בכיסים ובנכסים של ארגוני הפשיעה", הסבירו במשטרת ישראל. "אנו תופסים את הרכוש שבאמצעותו הם מבצעים את העבירות, וגם תופסים את הרכוש שהם הרוויחו באמצעות העבירות הפליליות שלהם ומשיבים אותו לקופה הציבורית. הרציונל שבבסיס החילוט קובע שרכוש שהושג בעבירה שייך לציבור, ואין לעבריין זכויות קניין על אותו רכוש".