בתום החקירה במשטרה, בתיקי עבירות פשע, עבירות חמורות ובעבירות קלון קיימת חובה למסור הודעה לחשוד על זכותו לקיים שימוע. בעת הגשת תלונה או מידע שהגיע למשטרה נפתחת חקירה משטרתית, זהו השלב הראשון בהליך הפלילי, הזימון לחקירה יכול שיהיה דרך זימון טלפוני או הבאת החשוד לחקירה. בתחילה מדובר בעיכוב (עד 3 שעות) במידה והחשוד נחקר תחת אזהרה ייתכן וישוחרר או ייעצר עד להבאתו בפני שופט תוך 24 שעות מעת מעצרו. המעצר הראשוני לצרכי חקירה נקרא "מעצר ימים" ובשלב מתקדם יותר תתכן "בקשה למעצר עד תום ההליכים" (עד תום המשפט) הבקשה תוגש בד בבד עם הגשת כתב אישום.
בסיומה של החקירה התיק עובר לתביעות (משטרה) או פרקליטות (משרד המשפטים) בהתאם לחומרת העבירה. בשלב זה מתקבלת החלטה האם יש מקום להגשת כתב אישום.
לחשוד תימסר הודעה בכתב (לכתובת בו החשוד רשום במנהל האוכלוסין) שכותרתה "מכתב יידוע לחשוד – הודעה לפי סעיף 60 א' לחוק סדר דין הפלילי" ,כלומר יש בדעתנו להגיש נגדך כתב אישום וניתנת לך האפשרות להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום (שימוע).
לפניה ישירה אל עורך הדין משה בן יקר לחץ/י כאן
פעולות חיוניות לפני עריכת השימוע לחשוד
מעת קבלת מכתב זה מתחיל מרוץ הזמן, לרשות החשוד עומדים 30 ימים במהלכם החשוד חייב להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי שזו מומחיותו ובעל ניסיון רב שנים בתחום הפלילי.
בטרם שימוע עורך הדין הפלילי מצלם את חומר החקירה החומר כולל הודעות שנגבו, מסמכים, קבצים, דיסקים וכיו"ב ונערך להגשת הבקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
שלב השימוע הינו שלב שחשיבותו מכרעת, זה הזמן להגנה אקטיבית שמטרתה לסכל את הגשת כתב האישום בנסיבות מסוימות ובכל מקרה לגופו. קבלת הבקשה על ידי גורמי האכיפה פירושה סגירת התיק, דחיית הבקשה פירושה הגשת כתב אישום, לעיתים ובנסיבות מתאימות כתב האישום יתוקן לעבירות חמורות פחות.
הליך השימוע כהגנה אקטיבית לפני הגשת כתב האישום
תובע או פרקליט מחליטים באופן בלעדי באם להגיש כתב אישום, מדובר בהחלטה קריטית המשליכה על עתידו של הנאשם, זאת הסיבה לכך שבמקרה המתאים מומלץ ואף הכרחי לעשות שימוש בזכות השימוע. מטרתו של הליך השימוע להוות הגנה אקטיבית ולשכנע את הפרקליט בצדקת טענותיו של הנאשם הן מבחינה ראייתית והן מבחינת האינטרס הציבורי ובכך למנוע הגשת כתב אישום, השימוע מתבצע באמצעות עורך הדין של הנאשם.
עו"ד העוסק במשפט הפלילי מגיש בקשה מנומקת, מתייצב בפני התובע או הפרקליט ומשכנע מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו של החשוד. יש לציין כי זכות השימוע עומדת גם בהליכים מול רשויות הצבא במקרים בהם חייל/ת או קצין/ה הסתבכו בחשד לעבירות חמורות. שימוע בעניינם יופנה לפרקליטות הצבאית באמצעות עו"ד פלילי המנוסה בתחום הצבאי פלילי.
בשום פנים ואופן לא מומלץ לחשוד להגיש בקשה בעצמו, התנהלות כזו תפגע בהגנתו מאחר ואין זה תחום התמחותו של החשוד.
לעיתים ובמקרים מסוימים הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תהווה חרב פיפיות ותפגע בהגנתו של החשוד. עורך דין פלילי עם ניסיון עשיר בתחום יחווה דעתו האם זה המקרה המתאים להימנע משימוע שעלול להסב נזק לחשוד.
עילות אפשריות לסגירת תיק לאחר שימוע
במידה והשימוע הסתיים בהחלטה לסגירת תיק, סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שלוש עילות לסגירת תיק פלילי. האחת היא חוסר עניין לציבור, כאשר לרוב מדובר בעבירה מינורית שאינה מצדיקה סנקציה פלילית. העילה השנייה היא חוסר ראיות רוב התיקים נסגרים שלא בצדק בעילה של חוסר ראיות.
שתי עילות אלה, היעדר עניין לציבור וחוסר ראיות מופיעות ברישום הפלילי ואילו סגירת תיק מהעילה השלישית והאחרונה שהיא היעדר אשמה, לא תופיע בגיליון הרישום הפלילי.
מה צפוי במקרים בהם הוחלט על הגשת כתב אישום?
במקרים שבהם תובע או פרקליט החליט להגיש כתב אישום, החשוד חייב להיערך באמצעות סנגורו להליך המשפטי ולקרוא את חומר הראיות קרי: ההודעות שנגבו, המסמכים הרלבנטיים, הקבצים וכו' ולהתכונן להליך המשפטי.
ההליך המשפטי נפתח בשלב ההקראה שבו מקריאים לנאשם את כתב האישום. לאחר ההקראה הנאשם משיב לאישום וזה הזמן להעלות טענות אליבי במידה וקיימות טענות כאלה. אם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום יתנהלו "הוכחות" - התביעה תזמן את עדי התביעה ולאחר מכן ההגנה תזמן את עדי הגנה.
לאחר מכן בית משפט ייתן הכרעת דין של זיכוי או של הרשעה, במידה והנאשם יורשע ישמעו טיעונים לעונש ולאחריו גזר הדין. לאחר הערעור או בתום 45 יום ממועד מתן פסק הדין הופך פסק הדין להיות חלוט.
היערכות שתטיב עם הנאשם בפתיחת משפטו
הכותרת "מכתב יידוע לחשוד" אינה מרמזת על המשמעות הכבדה של ההליך הפלילי האורב בפתח. ישנם חשודים המתייחסים למכתב היידוע כאל "מכתב" ותו לא, חשוב להבין שברוב המקרים ההודעה מבשרת על תחילתו של ההליך הפלילי בבית משפט עם כל המשמעויות הנלוות לכך. על כן חובה לפנות לסנגור מיומן שישכנע את גורמי האכיפה כי יש להימנע מהגשת כתב אישום במקרים המתאימים, או לחילופין השימוע ישמש כלי להיערכות ההגנה שתטיב עם החשוד בפתיחת משפטו.
לסיכום, מטרתו של הליך השימוע להוות הגנה אקטיבית עבור החשוד ולשכנע את הפרקליט בצדקת טענותיו הן מבחינה ראייתית והן מבחינת האינטרס הציבורי, ובכך למנוע במקרים מסוימים הגשת כתב אישום ולמנוע הליך פלילי בבית משפט.
עורך הדין משה בן יקר עוסק במשפט פלילי ומשפט צבאי פלילי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.