חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן:"החוק") נכנס לתוקף ביום 15/09/2019. החוק שינה את הליכי חדלות פירעון, את הליכי פשיטת רגל ושינה את ההגנות שהיו קיימות לחייבים בהוצאה לפועל. בין היתר, בוטל הליך הכרזת חייב מוגבל באמצעים.
עיקרי החוק
בעקבות החוק, הליך איחוד תיקים באמצעות הכרזה על חייב מוגבל באמצעים בוטל, אך ניתן עדיין להגיש בקשות לאיחוד תיקים 3%. כלומר, מי שיכול לשלם 3% מגובה החוב מידי חודש יגיש בקשה לאיחוד תיקים 3% ומי שאינו יכול לשלם את הסכום החודשי הזה, יפנה להליך של חדלות פירעון.
אדם פרטי בעל חובות עד 150,000 ₪ ולא פחות מ- 50,000 ₪, יגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בפני רשם הוצאה לפועל. הבקשה תוגש במחוז מגורי החייב בלשכות הוצאה לפועל המטפלות בבקשות אלה לפי מחוז שיפוט: לשכת טבריה, לשכת כפר סבא, לשכת חיפה, לשכת תל אביב, לשכת ירושלים, לשכת אשקלון.
ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון כאשר החוב הוא מתחת ל-50,000 ₪ כאשר יש סיבות המצדיקות זאת על פי שיקול דעת של הרשם. אדם פרטי בעל חובות בסך של מעל 150,000 ₪ יגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בפני הממונה לחדלות פירעון במשרד המשפטים. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ידונו בבית המשפט המחוזי.
לפניה ישירה אל עורכת הדין רלי סבח לחץ/י כאן
הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל - בקשה לפתיחת הליכים
תחילה על החייב להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. מרכז החיים של החייב במועד הגשת הבקשה או ב-6 חודשים שקמו לה הוא בישראל.
2. במועד הגשת הבקשה יש לחייב נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.
הגשת הבקשה אינה מעכבת באופן אוטומטי את הליכים נגד החייב, לכן יש להגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים בנוסף לבקשה לפתיחת הליכים. עלות הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך של 1,600 ₪.
הסדר תשלומים ואספת נושים
אם הבקשה עומדת בתנאי החוק, רשם חדלות פירעון יורה על זימון ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים (אנשים או גופים שחייבים להם כסף או רכוש).
ישיבת הסדר תשלומים תנוהל על ידי נציג חדלות פירעון (נציג הרשם), במטרה להגיע במהירות להסדר מוסכם ומחייב בין הצדדים. כדי שיינתן תוקף להסדר שגובש, על כל הנושים להסכים להצעת ההסדר. במידה ולא כל הנושים הסכימו, רשאי רשם חדלות פירעון לזמן את הנושים ואת החייב לאסיפת נושים לצורך ניסיון נוסף לאישור ההסדר. במעמד זה יש לרשם סמכות לערוך לחייב חקירת יכולת בנוכחות הנושים.
צו פתיחת הליכים
ככל ואין הסכמות בין הצדדים, יינתן צו פתיחת הליכים. צו פתיחת הליכים דומה במהותו לצו כינוס בו נקבע תשלום חודשי, חובות שעל החייב לעמוד בהם וכו'.
צו פתיחת הליכים משמעותו שינוהלו כל הנכסים והחובות של החייב. עם קבלת צו פתיחת הליכים יינתנו החלטות על פי שיקול דעתו של הרשם בעניין הקפאת הליכים, ביטול עיקולים וביטול הגבלות במסגרת תיקי ההוצאה לפועל.
במסגרת הליכי חדלות פירעון ימונה נאמן, תוטל הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מלקבל או לחדש דרכון, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק והגבלה משותפות או הקמת חברה חדשה. נוסף על כך, יקבע צו חיוב חודשי, מהו הסכום למחייה של החייב והקצאת סכום חודשי לזכאי למזונות. על החייב להגיש דוחות דו חודשיים ולהקפיד לצרף אסמכתאות. נושים רשאים להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום פרסום צו כינוס הנכסים.
תוך תשעה חודשים מיום מתן צו לפתיחת הליכים, יגיש הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה על חובות ונכסי החייב אשר יועבר לידיעת הנושים ולהתייחסות תוך 30 יום.
צו שיקום כלכלי
החוק החדש נועד למעשה לשקם את החייב ולתת לו כלים לאחר קבלת ההפטר. לאחר שיקיים הרשם דיון יינתן צו שיקום כלכלי, ובו תהיה התייחסות על פי שיקול דעתו לנושאים הבאים:
בתום תקופת התשלומים שנקבע בצו השיקום הכלכלי ישקול הרשם האם לתת לחייב צו הפטר. צו ההפטר למעשה פוטר את החייב מכל חובותיו שקדמו למתן הצו. הפטר יינתן אם החייב עמד בתנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי.
חובות שאינם כלולים בהפטר:
1. חוב מזונות על פי פסק דין.
2. חוב שנוצר במרמה או שנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה.
3. תשלומים עונשיים כמו קנסות.
לסיכום
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי צמצם את האפשרויות של החייב להתנהל מול החובות, כך שאם לחייב מספר תיקים עומדת לפניו אפשרות של איחוד תיקים – 3% מידי חודש או לפנות להליכי חדלות פירעון.
לכאורה החוק פוגע בחייבים רבים, אך בפועל ביטול הליך הכרזת חייב מוגבל באמצעים באמצעות החוק החדש מונע מחייבים לנהל הליכים ממושכים ומיותרים, ומונע מהחייבים לשלם רק את הריביות הגבוהות ולא את קרן החוב.
עורכת הדין רלי סבח עוסקת בחדלות פירעון, הוצאה לפועל ובמשפט אזרחי מסחרי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להוצאה לפועל LawGuide.