עם הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו החל ההליך לקראת פתיחת הדיונים בבית המשפט המחוזי ירושלים. אולם לעת עתה לא ברור מתי המשפט ייפתח וכמה זמן יימשך, כאשר ההערכות מדברות על שנתיים לפחות.
בעת הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות ארכה של 45 יום, על מנת להסדיר "תעודת חיסיון", שתאפשר לה שלא להעביר חומרים סודיים ומודיעיניים אחרים לסנגורים של ראש הממשלה ושל שאר החשודים. במקרים שבהם מתקבל האישור לתעודת חיסיון, ההגנה יכולה לעתור נגד ההחלטה ובית המשפט הוא שצריך להכריע. מכיוון שההגנה צפויה לדרוש לקבל את כל חומרי החקירה ומדובר בהליך פרוצדורלי שיהיה כרוך בהרבה ביורוקרטיה, ההערכה היא כי המשפט לא ייפתח לפני הבחירות.
גם בנוגע לבחירת הרכב השופטים יהיה צורך בהחלטות ותיאומים נוכח מורכבות המשפט והעדים הרבים - 333 - שחלקם ידרשו גם להתייצב למתן עדות באולם המשפט. מה שברור הוא שהמשפט יתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים. נשיא בית המשפט השופט אהרון פרקש יצטרך לקבוע את הרכב השופטים.
לו"ז לפתיחת המשפט ולדיונים עדיין אין, אך לאחר בחירת ההרכב יצטרך הנשיא לקבוע דיון ראשון שבו יוקרא כתב האישום לנתניהו. לדיון זה יהיה על נתניהו להגיע ולשבת בספסל הנאשמים. בהמשך נתניהו עשוי לבקש להיעדר מדיוני ההוכחות הארוכים, פרט לעדויות שיצטרך לתת. מעבר לפתיחת המשפט ומתן עדות הוא מחויב להיות נוכח רק בהכרעת הדין ובגזר הדין. אם וכאשר יגיע להסדר טיעון, כל ההליך יתקצר כמובן בצורה משמעותית.
אם המשפט יתקיים במלואו, גורמים משפטיים מעריכים כי הוא יימשך בין שנתיים לשלוש שנים, עקב היקף החומרים העצום. לכך יש להוסיף גם אילוצי לו"ז של נתניהו, אם ימשיך לכהן כראש ממשלה, שיכולים גם הם להאריך את המשפט. ומובן שאם יורשע, צפוי גם ערעור לבית המשפט העליון.