מטרת העיקרית של פיצויי הפיטורים היא להבטיח כי עובד שפוטר מעבודתו ואיבד את האפשרות להתפרנס יקבל כספים שיאפשרו לו להתקיים בכבוד עד שימצא מקור פרנסה חלופי. עובד שפוטר על ידי מעסיקו זכאי לקבל ממנו פיצויי פיטורים בתנאי שעד למועד פיטוריו עבד אצל המעסיק במשך שנה לכל הפחות. את פיצויי הפיטורים ניתן לשלול מהעובד בנסיבות חריגות שכוללות ביצוע עבירות משמעת חמורות במקום העבודה.
הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה יכולה לזכות עובד שהתפטר בפיצויי פיטורים
במקרים מסוימים גם עובד שהתפטר מיוזמתו ולא פוטר על ידי המעסיק יוכל לקבל פיצויי פיטורים. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מתייחס למצב שבו חלה הרעה ממשית בתנאי העבודה של העובד. במקרה כזה העובד נדרש להתריע בפני מעסיקו על כוונתו להתפטר בעקבות ההרעה כאמור ובמקרה שהמעסיק לא תיקן את המצב, העובד זכאי לקבל את פיצויי הפיטורים במלואם כאילו פוטר.
חובת העובד להתריע בפני המעסיק על שינוי הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בעבודתו נועדה לאפשר למעסיק לתקן את המצב. אם המעסיק תיקן את המצב, והעובד החליט להתפטר מהעבודה בכל זאת, תישלל זכאותו לקבל פיצויי פיטורים.
במקרים שבהם המעסיק אינו יכול לתקן את הפגיעה בתנאי ההעסקה, אין צורך במתן התרעה מצידו של העובד והוא יוכל להתפטר תוך מסירת הודעה מוקדמת לפני התפטרות למעסיק.
רוצים לדעת יותר על פיצויי פיטורים? לחץ/י כאן
דוגמאות למצבים שהוכרו על ידי בתי הדין לעבודה כהרעת תנאים בעבודה
בתי הדין לעבודה הכירו במצבים שונים שיכולים לענות על הגדרה של הרעת תנאים מוחשית בעבודה. בין היתר הוכרו בפסיקה המצבים הבאים כהרעת תנאים:
· יחס פוגעני ומשפיל של המעסיק לעובד
· הימנעות מתשלום עבור שעות נוספות ודמי חופשה
· הלנת שכר ועיכובים בתשלום השכר
· הפחתת שכרו של העובד
· שינוי של מיקום ביצוע העבודה
· שינוי היקף התפקיד ושעות העבודה
· פגיעה אישית בעובד על רקע מוצאו או דעותיו
· הטרדה מינית
· הרעה בתנאים הפיזיים של מקום העבודה
לעיתים עובדים שמתריעים בפני המעסיק על כוונתם לעזוב את מקום העבודה בשל ההרעה המוחשית שחלה בתנאי עבודתם, נתקלים בסירובו לשלם להם פיצויים. לרוב טענת המעסיק היא כי לא חלה כל הרעה בתנאי ההעסקה שמצדיקה את תשלום הפיצויים לעובד.
זכאות לפיצויי פיטורים מותנית בכך שההתפטרות בוצעה עקב הרעת תנאים
במקרה שבו אכן חלה הרעה ממשית בתנאי העבודה והמעסיק מסרב לשלם לעובד פיצויים אף על פי שהתריע על כוונתו להתפטר מהעבודה בעקבות שינוי התנאים, העובד יכול לתבוע פיצויים בבית הדין לעבודה. כדי לזכות בפיצויים מהמעסיק, העובד יצטרך להוכיח בפני בית הדין כי התפטרותו הייתה מוצדקת והתבצעה עקב השינוי לרעה בתנאי העבודה.
במסגרת תביעתו העובד יצטרך להוכיח כי התרחשה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולכן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודה. נוסף על כך, העובד יצטרך להוכיח כי התפטרותו נבעה בשל ההרעה הממשית בתנאי העבודה ולא בשל סיבה אחרת. ככל שההתפטרות נעשתה בסמוך להתרחשות ההרעה בתנאים כך יהיה קל יותר לעובד להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי בין ההרעה בתנאים לבין ההתפטרות.
נוסף על כך, העובד יצטרך להוכיח בפני בית הדין כי התריע בפני המעסיק על כוונתו להתפטר והעניק לו הזדמנות לתקן את הפגיעה בתנאי ההעסקה אם היא ניתנת לתיקון.
עובד שהמשיך לעבוד במקום עבודה מבלי שהתריע בפני המעסיק על ההרעה בתנאי העבודה, עלול להיחשב כאילו הסכים לשינוי ולפיכך תישלל זכאותו לקבל פיצויי פיטורים.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לדיני עבודה וזכויות עובדים LawGuide.