תאונות קורות, אם זה במסגרת העבודה, בבית או ברחוב. תאונות שונות עלולות לגרום לפגיעות שרובן אורתופדיות. חלק מהפגיעות אולי נראות קלות בתחילה, למשל כאבי צוואר לאחר תאונת דרכים, או כאבים במערכת השלד. אולם ככל שהזמן יעבור, ייתכן שהפגיעה תתגלה כחמורה יותר משהורגשה בהתחלה ותטמון בחובה בעיות נוספות שעלולות להתגלות ככרוניות.
אדם שנפגע במסגרת עבודתו זכאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי ולקבל תגמולים הקבועים בחוק. כאשר לא מדובר באירוע שבמסגרת העבודה ניתן לתבוע את חברת הביטוח האחראית. כמעט בכל תביעה תידרשו להגיש חוות דעת רפואית בגין הנזקים שנגרמו לכם בתאונה, ויש לך השפעה מכרעת על סכום הפיצויים שתקבלו.
פיצויים בעקבות נזקי גוף ניתנים על בסיס אחוזי נכות על פי התקנות של המוסד לביטוח לאומי
ועדה רפואית של המוסד בוחנת את החומר המוגש לה על ידי התובע, מזמנת אותו ומקבלת החלטה על גובה אחוזי הנכות. חשוב מאד לצרף לתביעה חוות דעת רפואית, חברי הוועדה מחויבים להתייחס אליה ולקחת אותה בחשבון בקבלת ההחלטה לגבי אחוזי הנכות. אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת הפגיעה. כאשר יש יותר מפגיעה אחת נעשה שקלול של סך הפגיעות. לדוגמה, אדם נפגע בצוואר בצורה קלה ובגב בצורה בינונית. לפגיעה בצוואר נקבעו לאיש 10% נכות ואילו לפגיעה בגב נקבעו לאיש 20% נכות. שקלול האחוזים הסופי הוא 28% מכיוון שהנכות בגב מחושבת מתוך ה-90% הנותרים לאחר חישוב אחוזי הנכות על הפגיעה בצוואר.
יש חשיבות רבה לבחירת הרופא המתאים לצורך הגשת חוות הדעת
בהתאם לגובה אחוזי הנכות נקבעים גם סוגי התגמולים שהנפגע זכאי להם. על בסיס קביעה זו, ניתן להגיש תביעה נגד הגורם האחראי לתאונה ולקבל מחברת הביטוח פיצויים על סמך פקודת הנזיקין או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרים אלה חישוב הפיצויים יהיה על סמך אחוזי נכות שיקבעו על ידי בית המשפט, ברוב המוחלט של המקרים, בביסוס של חוות דעת מטעם מומחה רפואי מוסמך בתחום.
כאמור, הן בתביעות מול הביטוח הלאומי והן בתביעות מול חברות הביטוח דרושה חוות דעת של רופא מוסמך בתחום. אצל מרבית האנשים, הפגיעות העיקריות כתוצאה מתאונה הן פגיעות אורתופדיות: גב וגפיים. לפיכך, כמעט כל תביעה שתוגש בגין פגיעה גופנית תדרוש התערבות של מומחה בתחום האורתופדיה שיבדוק את הנפגע ויכתוב חוות דעת.
אילו דברים נקבעים בחוות דעת על ידי המומחה הרפואי?
בחוות הדעת נקבעים שני דברים עיקריים: האם יש קשר סיבתי בסבירות מעל 50% בין האירוע והפגיעה ממנה סובל התובע. והדבר השני - האם השפעת התאונה על נזקי הגוף היא לפחות 20% מסך הנכות של הנפגע.
לדוגמה, בתאונה נגרם לתובע שבר ברגל. היה ונותרה נכות לצמיתות עקב כך, ברור שכולה היא כתוצאה מהשבר. לעומת זאת, נפגע האדם בגבו אבל יש תיעוד רפואי שמוכיח שסבל מבעיות גב בטרם התאונה. במקרה זה המומחה חייב לקבוע האם חלה החמרה זמנית או צמיתה של מצבו עקב התאונה, בסבירות מעל 50%. אם התשובה חיובית, חייב המומחה לקבוע האם חלקה של התאונה בסך עולה על 20% מסך הנכות של התובע.
ד"ר אלן ענר - רופא מומחה בכירורגיה אורתופדית, פוסק רפואי מטעם בתי המשפט בכל תחומי האורתופדיה, יועץ אורתופדי מחוזי במוסד לביטוח לאומי. באדיבות אתר BEOK.