בית המשפט העליון קבע הערב (שלישי) כי "חוק ההסדרה", המורה על הפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית, אינו חוקתי והורה על ביטולו. הקביעה נעשתה על ידי הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות. לצידה ישבו המשנה חנן מלצר, השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק ארז, מני מזוז וענת ברון.
קביעת הבג"ץ by Nevo Shafir on Scribd
כזכור, שלושה ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ארבעה בעלי אדמות ו-13 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ ב-5 למאי 2017, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול החוק להפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית. כמו כן, העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה להתחיל בהליכי ההפקעה של האדמות.
בעתירה נכתב כי על פי נתוני שלום עכשיו, החוק יביא להפקעה של עשרות אלפי דונם של אדמות המצויות בבעלות אלפי פלסטינים. בעתירה נטען שהחוק – שעבר בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי של משרד הביטחון – אינו חוקתי, מפני שהוא מהווה הפרה בוטה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת. החוק גם לא מאפשר לפלסטינים, שלא לקחו חלק בבחירת השלטון שמפקיע את אדמתם, כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה.
נוסף על כך, החוק מפר איסורים מוחלטים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל דיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שמחייבים את מדינת ישראל לשמור על זכויות התושבים בשטח הכבוש ואוסרים על הפקעת רכושם שלא לצורך ביטחוני מיידי. מודגש בעתירה כי יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים ואת אנשי כוחות הביטחון שיתבקשו להוציאו לפועל, וכן את חברי הכנסת שהצביעו בעדו, בביצוע פשעי מלחמה.
העתירה אף מדגישה כי עצם חקיקת החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת, שאינה מוסמכת להסדיר את דיני המקרקעין בשטח שאינו שטח ריבוני של מדינת ישראל. עד היום החקיקה הישראלית ביחס לגדה המערבית היתה חקיקה פרסונלית, שמתייחסת אך ורק לאזרחים ישראלים שמתגוררים בגדה. חקיקת החוק היא מעשה מובהק של ריבונות, קרי מעשה מובהק של סיפוח בלתי חוקי.