בית המשפט העליון אישר החלטה של בית הדין הרבני העליון לחייב סרבנית גט לשלם קנס יומי בסכומו יגדל בכל 15 יום. הסיפור החל לפני שלוש שנים, כשבני הזוג נישאו. אולם כבר בליל החתונה רבו בני הזוג לאחר שפרצה מחלוקת ביניהם ןבין משפחותיהם. הצדיים לא הצליחו להתגבר על הריב ונפרדו כעבור שלושה ימים בלבד ומאז הם חיים בנפרד.
בסמוך לפרידה, הגיש הבעל תביעה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ובחלוף מספר חודשים האישה הגישה אף היא תביעה לבית הדין, לשלום בית ולחלופין לגירושין, תוך שהיא כורכת לתביעתה את ענייני מזונות האישה, הרכוש והכתובה. בהמשך הוגשו גם תביעות רכושיות הדדיות לבית המשפט לענייני משפחה.
בפברואר 2019 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני, ובו נדחתה תביעת המשיבה לשלום בית, כמו גם בקשתה לדחות את סידור הגט עד להשלמת כל הדיונים בעניין הכתובה והרכוש. בפסק הדין צוין כי "הצדדים חייבים להתגרש מיידית ויפה שעה אחת קודם", וכי על פי ההלכה, ניתן אף לכפות את הצדדים למתן הגט.
האישה ערערה על פסק הדין, אולם זה נדחה על ידי בית הדין הרבני הגדול. האישה, שלא השלימה עם פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, הגישה בעניינו עתירה, שנדחתה אף היא על ידי בג"ץ במהלך יולי 2019. מאז ועד היום מסרבת האישה להעניק גט לבעל. הגבלות שונות שהוטלו עליה לא סייעו אף הם. גם ניסיונות להפציר בה להסכים למתן הגט ולא להיות מוגבלת בהגבלות שונות לא סייעו.
בית הדין הרבני אף קבע בהחלטה כי האישה תחויב בקנס יומי שישולם לאוצר המדינה, והוא יעלה באופן הדרגתי בכל 15 ימים. בתוך כך הוחלט כי המשיבה תחויב בקנס יומי בסך 150 ש"ח ובהמשך בסכום של 200 שקלים ו-220 שקלים מדי יום.
בדיון שנערך ביום חמישי בבג"ץ טענה האישה כי לבטל הגבלות וקנסות אלו ונוספות שהוטלו עליה. נשיאת העליון אסתר חיות דחתה את מרבית בקשת ביטול ההחלטות כלפיי האישה, באומרה כי "ההחלטה על הטלת הקנס ניתנה לאחר ניסיונות ומאמצים רבים לשכנע את המשיבה להסכים לקבל את גטה, לאחר שהובהר לה כי זכויותיה ביחס ליתר תביעותיה לא יפגעו וכן לאחר שהוטלו עליה צווי הגבלה מכוח חוק הקיום – אך ללא הועיל".
עם זאת, חיות הסכימה לבקשת האישה לבטל סעיף אחר בפסיקת בית הדין הרבני הגדול - סעיף הנוגע להפחתת סכום נקוב יומי על סך 500 שקלים מתוך מתוך הכתובה: "אינני סבורה כי נכון היה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית הדין בענייני הכתובה".