נשיא ביהמ״ש העליון ויו״ר הועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה לשעבר, השופט בדימוס יעקב טירקל, התראיין בתכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM והגיב להצעת החוק שהעלה ח״כ סמוטריץ׳, הקוראת להקים ועדת חקירה לבדיקת ניגוד עניינים של שופטי בית המשפט.
ניצלתם בעור שיניכם
"ממה ניצלנו? מה קרה כבר?".
לא היית מתרגש אם הייתה ועדת חקירה פרלמנטרית?
"אני מקווה שהטיפשות הזאת לא הייתה יוצאת אל הפועל, אז טוב שלא יצא לפועל. סתם הגזמה פרועה".
התפרסמו כמה תחקירים על שופטים בבית משפט עליון שהייתה להם רשימת מניעויות והם התעלמו ממנה
"תשמע, ראשית כל צריך להזכיר משהו, לדייק יותר במשהו. רשימת המניעויות הזאת זה לא איזה משהו אובייקטיבי שבא מלמעלה או מאיזושהי סמכות או משהו שיש לו איזו חשיבות נוראה. רשימת המניעויות זה מה שכל שופט בעליון, אולי גם בדרגות אחרות, מתבקש פעם בשנה לתת את רשימת המניעויות שלו. דהיינו, את אותם נושאים או אנשים שהוא מבקש לא לשבת בדין בעניינים האלה. זה הכול, בסך הכול".
אולי היא הנותנת דווקא? כי הוא אמר שלא טוב שיפסוק בעניינים האלה כי יש חשש לניגוד עניינים, אז למה הוא מתעלם?
"תשמע אני לא חושב, יש לי כאן תחושה של הגזמה פרועה. אנשים שומעים ניגוד עניינים אז מיד אתה יודע נוצר רושם איום ונורא של שופט שעוסק בעניינים שהוא נוגע בהם. ראשית כל, דברים שיש לגביהם נגיעה כלשהי או קרבה כלשהי - יש הוראה בחוק ממילא. אחר כך יש עניינים שהשופט עצמו עונה בתשובה לאותה שאלה שאמרתי פעם בשנה, הוא אומר אני מבקש לא לשבת. רק כדי להמחיש את זה אביא דוגמה מעצמי. אני, הייתה לי רשימה קצרה ביותר של גוף או שניים אז לא ישבתי בענייני אוניברסיטת בן גוריון בנגב כי הייתי חבר בועד המנהל של האוניברסיטה ועד היום אני חבר בועד המנהל. היה נראה לי שזה יראה, עלול להיראות לא טוב למישהו, אם כי העניינים בסך הכול שהיו עלולים להגיע למשהו מרוחק ולא נוגע ושאין לי כל קשר אישי".
אולי הגיע הזמן, אני קראתי חלק מהתחקירים והשתכנעתי שהתגובות היו אותנטיות וראויות, אבל אולי דווקא בגלל זה הגיע הזמן להסדיר את זה בצורה יותר ברורה ולקבוע כללים יותר ברורים שלא יהיו נתונים לגחמות של שופט כזה או אחר? אולי נכון שהנשיאה החליטה להשקיף את רשימת המניעויות?
"חוק בתי המשפט קובע מהם הדברים או הקרבות ששופט לא צריך לדון בהם, זה ברור לגמרי אז אדם לא יכול לדון בענייני בני משפחתו, זה ברור לגמרי או בעניינים הנוגעים לו באופן אישי – ברור לגמרי. אח"כ יש עוד דברים ואני לא בטוח ברעיון שלך להגדיר את זה יותר טוב, כי קשה מאוד להגדיר את הדברים האלה וזה גם עניין אחר. כל העניין, אני אומר במירכאות, ניגוד העניינים הזה הוא דבר שהוא יש לו 2 היבטים – כדאי לחשוב עליהם. אחד, איך זה נראה וההיבט השני הוא מה השופט חושב ואם זה יכול השפיע עליו. קשה מאוד להגדיר את כל המניעויות האלה אז אנחנו נוהגים לעשות את הרשימות האלה כל שנה בבית המשפט העליון, אבל אני חושב שכל ההתעסקות בנושא הזה יש בה הגזמה פרועה".
שאלה אחרונה, מחפשים את בית המשפט באופן פוליטי? אתה רואה את מעמד השופט, את הביקורת הפרועה על מערכת המשפט מה אתה חש מול כל זה?
"תשמע, אני לא רוצה להיכנס כאן לתחום הפסיכולוגיה מה מניע חבר כנסת מסוים להעלות איזו הצעת חוק על ועדה כזו או אחרת לחקור את התופעה הזאת. אני לא חושב שהעניין הוא רציני, אני לא חושב שיש בעיה של ניגודי עניינים. יכול להיות, כאן אתה אולי רומז, יכול להיות שזה במסגרת ההתקפות על בית המשפט העליון שנעשו די אופנתיות בשנים האחרונות".
אם שופט בכ"ז דן בעניין שהוא כתב שאסור לו, מי הגוף שצריך לדון אותו?
"תשמע, זה, יש פה אנחנו נכנסים לסיפור ארוך. אם אתה אומר לדון".
לדון ציבורית לא משפטית
"משפטית יש לנו כמובן בית דין משמעתי ויש אפשרות. שופט שעושה מעשה אשר לא יעשה אז הוא עלול להיקרא לשיחה עם נשיא בית המשפט שלו או נשיא/ת בית המשפט העליון. יש כל מיני דרכים להעמיד שופט במקום אם משהו לא בסדר. אני באמת, אני לא יכול להימנע מלחזור על זה עוד פעם - אני חושב שיש כאן רוב מהומה על לא דבר".