בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה הבוקר (שני) מחמת הספק שניים מהנאשמים במעורבות בלינץ' בתחנה המרכזית בבאר שבע לפני חמש שנים. השניים הם יעקב שמבה וקצין שב"ס לשעבר רונן כהן, שהואשמו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, על כך שבעטו בהבטום זרהום, מבקש מקלט מאריתראה, שטעו לחשוב שהוא המחבל שביצע את הפיגוע במקום והרג את החייל עומר לוי ז"ל.
השופט שזיכה את שני הנאשמים כתב בהכרעת הדין כי "אין לי ספק שהנאשמים היו בטוחים שהמנוח הוא אחד מכמה מחבלים. הסיטואציה הייתה סכנת חיים. גם המשטרה סברה שמדובר במחבל. הפיגוע ארך 18 דקות שנראו כמו נצח. צריך לשים גבול בין התנהגות מוסרית לפלילית".
ברהום, שקודם ללינץ' נורה על ידי מאבטח במקום, מת בפצעיו בבית החולים. החקירה העלתה כי מותו נגרם בשל פגיעות פנימיות חמורות שנגרמו מהיריות שפגעו בפלג גופו העליון ולא כתוצאה מהמכות שספג מהמשתתפים באירוע, לכן הם הואשמו בחבלה מחמירה. אך מקריאת כתב האישום, עולה כי הדקות האחרונות בחייו של זרהום, אדם חף מפשע שנקלע לפיגוע במקרה, היו קשות ביותר.
ב-2018 נגזר דינם של שניים מהמעורבים האחרים בלינץ' - אביתר דמרי ודוד מויאל. על מויאל נגזרו 100 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי, ואילו על דמרי נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל. השניים קיבלו עונשים מופחתים במסגרת הסדרי טיעון. מויאל הואשם בתחילה בחבלה בכוונה מחמירה, אך לאחרונה במסגרת הסדר טיעון תוקן סעיף העבירה והוא הואשם והודה בהתעללות בחסר ישע. בטיעונים לעונש הודתה הפרקליטות כי מדובר במקרה חריג וקשה מאוד ומשום כך ביקשה להשית על מויאל עונש חריג בקלותו. דמרי הורשע בעבירה פחותה מזו שהואשם בה מלכתחילה.
ב-18 לאוקטובר 2015 פקד את באר שבע פיגוע מזעזע. לקראת השעה 19:30 בערב התקבל דיווח חירום על ירי בתחנה המרכזית בבאר שבע. מאוחר יותר יתברר כי מדובר בפיגוע רחצני שבוצע בידי מוהנד אלעוקבי, מחבל בדואי בן 21 תושב פזורת חורה, שהצליח להיכנס לתחנה המרכזית כשהוא חמוש באקדח ובסכין.
כשנכנס לתחנה, הבחין המחבל בסמל עומרי לוי ז"ל, חייל גולני, אחריו עקב ולבסוף ירה בו למוות. לאחר מכן חטף המחבל את נשקו ופתח בירי אל המבקרים בתחנה המרכזית, כשהוא פוצע 11 בני אדם, שלושה מהם באורח קשה. עשרות מבקרים מבוהלים נמלטו על נפשם באותם רגעים, עד שהמחבל חוסל בידי כוחות הביטחון.
עקב טעות בזיהוי, נורה בפיגוע גם הבטום זרהום. קצין האבטחה בתחנה באותם ימים, זיאד עאסם, ראה את זרהום זוחל על הרצפה, חשד כי הוא אחד המחבלים וירה בו. בעת שגסס חשבו הנוכחים בתחנה המרכזית שמדובר במחבל וביצעו בו לינץ' אכזרי, הטיחו בו ספסלים וכיסאות, בעטו בו ותקפו אותו ללא מעצורים, אך בעצם היה מדובר בנתין זר שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. זרהום הוכר לבסוף כנפגע פעולות איבה, אך הוחלט כי משפחתו תקבל רק 50% מגובה הפיצויים, משום שנכנס למדינה באופן לא חוקי. קצין האבטחה דאז, סיים את תפקידו ובתחנה החליפו מאז מספר מנהלי אבטחה.
על פי כתב האישום, עת נשמעו היריות בחלל התחנה המרכזית, נפוצו אנשים לכל עבר, וביניהם אבטום זרהום, נתין זר אריתראי, מבקש מקלט, בניסיון לברוח מהאזור בו נורו היריות. את מה שהתרחש לאחר מכן ראתה כל המדינה מתיעוד האירוע במצלמות האבטחה. זרהום זחל על ברכיו, וכשהבחין בו קצין הביטחון של התחנה, אשר סבר בטעות כי הוא המחבל, החל בירי לעברו. במקביל, אנשים נוספים מכוחות הביטחון אשר היו במקום, סברו בטעות כי זרהום הוא המחבל וירו בו מכיוונים שונים. הוא נפגע מהיריות בפלג גוף עליון ותחתון, ונפל על הרצפה כשהוא מדמם. חייל שהסתתר בסמוך אליו נפגע אף הוא מהירי.
קהל רב התאסף סביב זרהום, כולל הנאשמים. רבים בקהל, אשר סברו בטעות כי המנוח הוא המחבל, צעקו והלהיטו את הרוחות, ואף ניסו לפגוע בו. אחרים, ביניהם קצין הביטחון של התחנה, ניסו להגן על המנוח מפגיעת הקהל. מויאל התקרב אליו והטיח בו בכוח ספסל שהיה בסמוך, "עת המנוח שוכב על הרצפה, מדמם, כשהיה ברור לעין כל כי הוא חסר אונים".
מיד לאחר מכן ניגשו אליו שמבה ודמרי ובעטו בו בחזקה בראשו ובפלג הגוף העליון. בעוד זרהום שוכב על הרצפה, התקרבו אליו כהן וסוהר שב"ס, חן שבת, הרימו את הספסל והטיחו אותו לעבר זרהום, "על מנת שיהיה מעליו וימנע ממנו אפשרות לזוז". אזרח שהיה במקום הרים את הספסל והרחיקו מהמקום.
אך מיד לאחר מכן, הקצין והסוהר הטיחו שוב את הספסל בפלג גופו העליון של זרהום. מכתב האישום עולה כי הקצין אף דחף בחוזקה אזרח שניגש אליו וביקש ממנו להפסיק לתקוף את המנוח ולאחר מכן בעט שוב בחוזקה בזרהום. "רק לאחר דקות ארוכות, ולאחר שפונו כל הפצועים מהמקום, פונה גם המנוח לבית החולים סורוקה, ולאחר ניתוח חירום, נקבע מותו", מצוין בכתב האישום.