רוב התושבים במדינת ישראל מתגוררים באזורים שמאוכלסים בצפיפות ובשל כך מוקפים בשכנים. הקרבה הרבה בין השכנים גורמת לעיתים קרובות להתפרצות של חילוקי דעות וסכסוכים הנוגעים למגוון תחומים. טבעם של סכסוכי שכנים להסלים ובהיעדר טיפול ראוי הם עלולים להתדרדר ולהגיע עד למקרים של אלימות מילולית ואף פיזית. מאחר ששכנים מנהלים את חייהם בסמיכות זה לזה, הסכסוכים עשויים להתפרץ ביחס לכל תחומי החיים ולכלול בין היתר ריבים על חנייה, שימוש בשטחים משותפים, בעיות רטיבות, הסגת גבול ופלישה לשטח כמו גם סירוב לשלם את מיסי ועד הבית.
מדוע חשוב לפתור את חילוקי הדעות בין השכנים?
מערכת היחסים בין שכנים בבית משותף היא מתמשכת ולרוב גם לאחר קבלת הכרעה בסכסוך שמתנהל ביניהם, הם יצטרכו להמשיך לגור בשכנות. על כן, קיימת חשיבות רבה לכך שפתרון הסכסוך יאפשר לדיירים המתגוררים בשכנות להמשיך לנהל את חייהם זה לצד זה.
על פי רוב, סכסוכי שכנים מתעוררים על רקע שימוש ברכוש הפרטי או המשותף ובשל העובדה שהם מתרחשים במקום המגורים שהוא מבצרם של הצדדים המעורבים, הם עלולים לפגוע קשות באיכות חייהם. במקרים של התפרצות סכסוך רצוי לפנות בהקדם לצד השני עוד לפני התדרדרות המצב, להסביר כיצד ההתנהגות הבעייתית משפיעה עליכם ולבקש ממנו להפסיקה בנועם. חלק מהשכנים יגלו הבנה וינסו לתקן את הבעיה בעוד אחרים יתעלמו מהפנייה וימשיכו בהתנהגותם הפוגענית.
יש לכם שאלה בנושא סכסוכי שכנים? לחץ/י כאן
מעורבות משטרתית וצו למניעת הטרדה מאיימת
במקרים מסוימים סכסוך בין שכנים עלול להסלים ולהתדרדר לאלימות מילולית, פרסום לשון הרע, הטרדה, פגיעה בפרטיות ואף לאלימות פיזית. בחלק מהמקרים אין מנוס מלערב את המשטרה בסכסוך אך יש לזכור כי המשטרה נוהגת להתערב בסכסוך כאשר מתעורר חשד כי אחד הצדדים ביצע עבירה פלילית כגון תקיפה, איומים או היזק לרכוש בזדון.
יש לציין כי דייר שרואה עצמו נפגע מהתנהגותו של דייר אחר בעקבות פגיעה בפרטיות, איומים, פגיעה ברכוש ובשמו הטוב או מעקב, רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת. לאחר הגשת הבקשה לצו, בית המשפט ידון בבקשה ויעניק למבקש צו זמני במעמד צד אחד אם הוא סבור כי יש הצדקה לכך. לאחר שבעה ימים לכל היותר ממועד מתן הצו הזמני, בית המשפט יערוך דיון במעמד שני הצדדים ויחליט האם להאריך את הצו, לשנותו או לבטלו. ברוב המקרים תוקף הצו לא יעלה על תקופה של חצי שנה כאשר בית המשפט יכול להאריכו עד לתקופה של שנה ואף שנתיים במקרים חריגים.
דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם סכסוכי שכנים
לפני פתיחה בהליכים משפטיים כדאי לפנות לדייר הבעייתי בכתב, לפרט את הגורמים לסכסוך ולבקש ממנו לטפל בבעיה. אופציה נוספת היא לכנס אספת דיירים בבניין ולהעלות במסגרתה את הבעיה שהובילה לפרוץ הסכסוך.
במקרה שניסיונות אלו לא צלחו והשכן הבעייתי אינו משתף פעולה, ישנן מספר אפשרויות חלופיות לפעולה. הדייר יכול לפנות לאגודה לתרבות הדיור, כדי שתסייע בפתרון הסכסוך לנוכח היותה הגורם שאמון על שמירת יחסי שכנות נאותים ועל ניהולם התקין של העניינים בבית המשותף.
כמו כן, הדייר יכול לפנות לשכן ישירות ולהציע לו לפנות להליך גישור פרטי בהסכמה שעשוי להביא לפתרון הבעיה תוך התחשבות בצרכים של שני הצדדים. באמצעות הליך גישור הצדדים יוכלו להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על שניהם תוך יצירת מנגנון של הידברות ושיתוף פעולה.
ראוי לציין כי במסגרת הרשויות המקומיות פועלים מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה שתכליתם לסייע בפתרון של מחלוקות באמצעות הידברות בין הצדדים. המרכזים מציעים לפונים שירות ליישוב סכסוכים בענייני שכנות אשר ניתן על ידי מגשרים מתנדבים בעלי הסמכה מתאימה.
פתיחה בהליכים משפטיים
לפני פתיחה בהליכים משפטיים כדאי לעיין בתקנון הבית המשותף ולבחון האם הדייר הבעייתי הפר את הוראותיו, שכן מדובר בחוזה מחייב שנכרת בין דיירי הבית המשותף. אם כל האפשרויות האחרות לא צלחו, ייתכן ואין מנוס מפתיחת הליך משפטי נגד השכן הבעייתי.
אחרי הגשת התביעה נגד השכן, היא צפויה להתברר בפני המפקח על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין. המפקח הוא גוף שיפוטי שיש לו סמכות מקבילה לזו של שופט בבית משפט שלום. לפיכך, למפקח נתונות סמכויות שיפוט אפקטיביות ונרחבות. יש לציין כי ניהול הליך משפטי בפני המפקח נחשב לגמיש יותר ביחס לניהול הליך בפני בית משפט השלום בכל הנוגע לסדרי דין, לוחות זמנים ודיני ראיות.
סמכויות המפקח על הבתים המשותפים
סכסוכים הנוגעים להשתתפות של בעלי דירות בהוצאות שוטפות של הבניין, חילוקי דעות ביחס להרחבת דירה וסכסוכים הנוגעים לזכויות וחובות לפי תקנון הבית המשותף מצויים בסמכות שיפוט והכרעה ייחודית של המפקח על הבתים המשותפים. יתרה מזאת, למפקח יש סמכות שיפוט ייחודית בכל הקשור למתקנים בבניין כגון מעליות ודודי שמש כמו גם ביחס להיתרים ועבירות לפי חוק התכנון והבנייה.
על פסק הדין של המפקח ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף. כאשר מדובר בסכסוך על רקע הסגת גבול לדירה או לרכוש המשותף שבוצעה על ידי בעלים של דירה בבניין, לבית משפט השלום נתונה סמכות מקבילה לסמכותו של המפקח. במקרים של הסרת מטרד או מפגע סביבתי, בית משפט השלום מחזיק בסמכות בלעדית לדון בסכסוך.
לאחר הגשת התביעה נגד השכן הבעייתי, התובע עשוי לזכות בפיצויים או לקבל צווים שונים בהתאם לנסיבות. במקרים שהסכסוך התדרדר והסלים עד לכדי הטרדה ופגיעה בשגרת חייו של התובע, הוא יכול לקבל צווי הרחקה נגד השכן הבעייתי.
טיפול בסכסוכי שכנים מחייב מומחיות משפטית
סכסוכים ומחלוקות בין שכנים עשויים לפרוץ על רקע מגוון רחב של סוגיות הנובעות מיחסי שכנות בבית המשותף. על כן, כדי להביא לפתרון יעיל ואפקטיבי של הסכסוך במקרים רבים נדרשת מומחיות משפטית, הבנה מעמיקה בחקיקה ובפסיקה הרלבנטיים לעניין וניסיון בניהול הליכים בפני המפקח על הבתים המשותפים ובפני בית המשפט.
אם נקלעתם לסכסוך שכנים, פנייה לעורך דין מנוסה שעוסק בתחום סכסוכי השכנים, תוכל לסייע לכם להביא לפתרון הסכסוך במהירות וביעילות. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה, יעריך את סיכויי התביעה ויגבש עמכם אסטרטגיית פעולה מתאימה.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לסכסוכי שכנים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.