גזר דינה של ספיר ניסני שהורשעה בגרימת מוות ברשלנות של אימה מרים ז"ל, בעקבות מחלוקת שהתגלעה בין השתיים בביתן בכפר סבא ואמור היה להינתן היום (ראשון) בבית משפט השלום בפתח תקווה, נדחה שוב. ניסני נעצרה בסוף חודש אפריל 2016 בחשד ששפכה שמן רותח על אמה, בעת ששכבה במיטתה, מעשה שככל הנראה הביא למותה של האם כחודשיים לאחר מכן בבית החולים.
בחודש מאי 2018 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ניסני, בגין גרימת מוות ברשלנות, וביקשה לאחרונה לגזור עליה שלושה עד תשעה חודשי עבודות שירות. העיתונאית לשעבר הודתה אמנם בעובדות כתב האישום, אך טענה שאמה לא נפטרה בשל השמן הרותח שנשפך אלא בשל רשלנות בית החולים, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. כאמור, ניסני לא הופיעה בבית המשפט לאחרונה בכמה מקרים בשל החשד כי נדבקה בנגיף הקורונה ועקב כך שהייתה מצויה בבידוד.
גזר דינה יינתן רק בשבוע הבא. "בית המשפט נקט באורך רוח ניכר בעניינה נוכח מהות טיעוניה והעובדה שהיא מייצגת עצמה לבדה, אולם דומה כי אין מנוס בעת הזו מקביעה כי הנאשמת מנצלת כל נימוק אפשרי על מנת להביא לדחיית מתן גזר הדין בעניינה", כתבה השופטת אליאנא דניאלי שדחתה בלית ברירה את הדיון בשבוע נוסף, והבהירה כי אם ניסני לא תציג מסמך המעיד כי אכן נדבקה בקורונה הדיון יתקיים במועד זה. בנוסף, השופטת הורתה למדינה לדאוג להביא את ניסני לדיון, במידה והיא תנסה לחמוק גם ממנו.
משפטה של ניסני שלווה בתחילתו ברעש תקשורתי רב עוכב פעמים רבות מנשוא עקב החלפת ייצוג תכופה של ניסני וסירובה להיות מיוצגת הן על ידי עורכי דין פרטיים ועל ידי הסנגוריה הציבורית. בעבר אף דחה בית המשפט טענות להליך משפטי לא הוגן והרשיע אותה בגרימת מוות ברשלנות של אמה בהכרעת הדין נכתב: "הודתה כי התלבטה אם לבצע את המעשה אותו ביצעה, מתוך מודעות לסכנה", ולאחר ההתלבטות צעדה לעבר מעבר חשוך, כשבידיה סיר ובו שמן רותח, וכאשר בכוונתה לבצע פעולות אותן בלתי סביר לחלוטין לבצע משאוחזים בסיר האמור בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנאשמת ביצעה מעשה אקטיבי, אשר ״טבועה בו מסוכנות אינהרנטית, ומודעות של הנאשמת לכך".
בנוסף קבע ביהמ"ש כי "מכלול השיקולים אותם על בית המשפט לשקול, ובהם קדושת החיים ושיקולי הרתעה, לצד אבן הבוחן ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה, שהינה מידת הרשלנות, הגבוהה בענייננו, מביאים למסקנה כי מן הראוי ליתן ביטוי לחומרת המעשה, באמצעות הליך פלילי… בוודאי שלא ניתן לקבוע כי המאשימה פעלה במקרה כזה באופן בו על בית המשפט להתערב בשיקול דעתה ולקבוע כי ניהול ההליך מנוגד לתחושות הצדק וההגינות״.