חלוקת רכוש בגירושין: איך להתמודד עם הברחת נכסים והתעמרות כלכלית?

בני זוג שמתגרשים מתמודדים עם מספר תביעות עיקריות שביניהן משמורת והסדרי שהות, מזונות ילדים, כתובה וגירושין ותביעה לחלוקת רכוש. בשנים האחרונות ישנה תופעה חמורה וקשה מאוד אשר עימה מתמודדים בתי המשפט והיא תביעות בגין התעמרות כלכלית.
 
בדרך כלל מדובר במקרים שבהם אחד מהצדדים היה המפרנס העיקרי והוא ו/או היא החליטו בצעד קיצוני לאחר הפרידה לעשות ככל שניתן כדי שהצד התלוי בפרנסתם ייצא מהקשר בידיים ריקות. דרכי הפעולה בתיקים אלו הן די דומות ונדמה שכל העוסקים במלאכת "הברחת הנכסים" מבני זוגם לשעבר מנהלים ביניהם שיח משותף.

 לפניה ישירה אל עורכת הדין ריקי אופק אבן צור, לחץ/י כאן

באילו מקרים ניתן לזהות הברחת נכסים?
הברחת הנכסים נעשית בדרכים שונות כאשר בין היתר ניתן לציין מצב שבו הכנסתו של אדם שהרוויח עשרות אלפי שקלים, לפתע פוחתת באופן דרסטי בעשרות אחוזים. לדוגמא אדם שהרוויח עד הפרידה סכום של 150 אלף שקלים מדי חודש, לפתע לאחר הפרידה הכנסתו פחתה עד לסך של 10,000 שקלים והוא ו/או היא מצויים בקשיים כלכליים פתאומיים.
 
מעבר לירידה הדראסטית בהכנסה החודשית, מבריח הנכסים הופך להיות חסר מניות בחברה, כאשר כל מניות השליטה הועברו לאחר בשל חוב. נוסף על כך ניתן לראות מגמה של הברחת נכסים להורים, אחים, דודים ושותפים.
 
הבעייתיות בתיקים אלו טמונה בכך שבשל העומס הקיים על מערכת בתי המשפט והעובדה שבכדי להוכיח טענות של הברחת נכסים יש צורך לחקור אותן, הזמן עובד לרעתו של זה שעובר התעמרות כלכלית.

התעמרות כלכלית עלולה להביא את הצד הנפגע לחיי עוני
המשמעות של ההתעמרות הכלכלית היא הרת גורל שכן לעיתים צד שהיה רגיל לחיות עם ילדיו ברמת חיים גבוהה מאוד, מוצא עצמו בחיי עוני.

לצערי מצב זה מביא לכך שהסכמי גירושין נחתמים בחופזה ומתוך לחץ שמופעל על הצד שנפגע מההתעמרות הכלכלית וזאת בהיעדר ראייה רחבה של המצב. האבסורד הוא שמיד אחרי חתימת ההסכם, אותו צד שמשכורתו קוזזה בעשרות אחוזים, חוזר מיד לרמת החיים הגבוהה שבה חיו בני הזוג במשך כל חייהם, ואילו הצד השני נאלץ לחיות ברמת חיים נמוכה מאוד.

תופעת "הבית העשיר והבית העני", דוברה רבות על ידי כבוד השופטת ברק ארז מביהמ"ש העליון במסגרת בע"מ 911/17 כאשר בתיק זה נערך דיון בהרכב של שבעה שופטים בסוגיית משמורת משותפת.

פער כלכלי בין ההורים עלול להוביל תופעה של ניכור הורי מצד הילדים
אולם, דה פאקטו הפער הכלכלי העצום בין שני ההורים מוביל לניכור הורי באופן אוטומטי שכן ילדים שהורגלו לרמת חיים גבוהה ויקבלו אותה רק מצד אחד עלולים לבחור לעמוד לצידו של ההורה החזק.

חזקת השיתוף קובעת כי הנכסים של בני זוג מצויים בבעלותם המשותפת. הלכה זו פותחה על ידי בית המשפט העליון, ובפרשה זו נקבע כי גם בתי הדין הרבניים חייבים למלא אחריה. הלכת הרכוש המשותף קובעת כי חזקה על בני זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, שהרכוש שנצבר על ידם מצוי בבעלותם המשותפת.

שותפות זו נגזרת מגמירת הדעת המיוחסת לצדדים, והנלמדת מעצם החיים המשותפים שלהם אשר יוצרים חזקת שיתוף, כאשר אין צורך להוכיח כוונה מיוחדת לשיתוף ביחס לנכס מיוחד. אפילו במצב של רישום הרכוש על שם הבעל, החזקה היא כי הוא בבעלותם המשותפת של בני הזוג. חזקה זו אינה מוגבלת לנכסים "אישיים" בלבד כגון בית מגורים, אלא חלה על כלל הנכסים, לרבות נכסים עסקיים.

בסוגייה זו עלתה במלוא חריפותה הסתירה בין החוק ובין ההלכה, על פיה פוסק בית הדין הרבני. בתחילה היה הנוהג כי "הדין הולך אחר הדיין" וכי בית הדין הרבני יפסוק בכל עניין שלפניו על פי המשפט העברי. אולם מאז בג"ץ בעניין בבלי נקבע כי בית הדין הרבני חייב לפסוק לפי החוק הקובע שוויון בין בני הזוג.

חזקת השיתוף בין בני הזוג והסדר איזון משאבים
חזקת השיתוף חלה על זוגות שנישאו עד לתאריך 1.1.74. אחרי כן נכנס לתוקף חוק יחסי ממון - 1973, הקובע איזון משאבים בין בני הזוג, לאמור: חלוקה שווה של הנכסים, בעת שהנישואין מגיעים לסיומם.

בית המשפט למשפחה מוסמך לצרף חברות ולעקל נכסים אך עושה זאת במשורה. אולם ב"ע 830/05 א.א נ' א.ו, מחוזי (י-ם), בית המשפט צירף חברה שלבעל בעלות של 50% בה, כדי לשמור על זכויות האישה ברכושה ובכספיה.

תיקון חוק יחסי ממון התשל"ג-1974 קובע כי לאחר שנה ממועד הגשת תביעה רכושית קמה הזכות לאיזון של כל הרכוש בפועל ואין מחכים לגט, כפי שהיה המצב קודם לכן.

הסעיף המרכזי התקף לצורך העניין נמצא בסעיף 6 לחוק בית המשפט למשפחה, לפיו: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, נושא התובענה או שוויה אשר יהא". לכן נכון להיום ניתן לצרף חברה בע"מ לתביעה שמוגשת לביהמ"ש לענייני משפחה.

בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתביעה צדדים שלישיים
צירוף חברה כנתבעת למעשה מאפשר החלת צווים והחלטות ישירות כלפיה, לצורך מניעת שינוי לא מוצדק של ערך מניותיה וכן לצורך בירור מהות זכויותיה של האישה בהן. בהיעדר צווים לשמירת זכויותיה, כגון צו עיקול, האישה לא תוכל לגבות את סכום הכסף בפסק הדין הסופי, אפילו במקרה שבית המשפט יפסוק לאישה לבסוף מחצית משווי החברה.

באיזון בין הצדק והתועלת שבצירוף חברה כדי לשמור על זכויות האישה והצורך בבירור מקיף וקבלת מידע בדבר היקף זכויותיה, ובין הפגיעה שעלולה להיגרם לחברות, צריך לגבור האינטרס של האישה. יש לזכור כי לאישה יש זכות לדעת מה היקף הנכסים של החברה ולא ניתן להתחבא מאחורי החברה שהיא מן הסתם אישיות משפטית נפרדת.

בר"ע 830/05 א.א נ' א.ו, מחוזי (י-ם), בית המשפט דן בבקשת רשות ערעור שהגיש בעל. הדיון נסב אודות השאלה האם ניתן לצרף להליך בבימ"ש לענייני משפחה צדדים שלישיים שאינם בני משפחה (במקרה הזה חברות בע"מ בשליטת הבעל). בית המשפט קבע כי אפשר לצרף את החברה.

המשיבה הגישה תביעה למתן סעדים על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון במסגרתה ביקשה לצרף שתי נתבעות שהן חברות בע"מ כאשר בעלה, המבקש, הינו בעל מחצית ממניותיהן וכן רשום כמנהל היחיד בהן. המשיבה טענה כי הבעל איים עליה כי הוא ירוקן את החברות מתוכנן ומהונן, דבר אשר יפגע בזכויותיה העתידיות. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה וצירף את החברות להליך מכוח סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור למחוזי.

הערכאה השיפוטית מוסמכת לפעול למניעת פגיעה בזכויות כלכליות של בני הזוג
במקרים שאחד מבני הזוג פוגע או מנסה לפגוע בזכויות של בן הזוג השני לפי הסכם ממון או הסדר איזון משאבים, הערכאה השיפוטית מוסמכת לפעול נגדו. זאת מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון אשר קובע:

"עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

1.      לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
2.      לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
3.      לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג".

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.