אחרי שאדם נחקר במשטרה, תיק החקירה שכולל את כל הראיות והעדויות בעניינו עובר לבדיקה של רשויות התביעה לצורך עיון בתיק וקבלת החלטה ביחס להגשת כתב אישום נגדו. לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בעבירות המסווגות כפשע אשר העונש בגינן הוא מעל שלוש שנות מאסר, רשויות התביעה מחויבות להודיע לחשוד על זכותו לשימוע. זאת במטרה לאפשר לחשוד לפנות אליהן תוך 30 יום ולטעון מדוע מוצדק להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
מכתב היידוע לחשוד למעשה מעניק לחשוד ולעורך דינו הזדמנות להציג את טיעוניהם בפני רשויות התביעה לפני פתיחת ההליכים בבית המשפט. מאחר שהגשת כתב אישום נגד אדם גורמת לפגיעה משמעותית בו, ניתנת לו זכות טיעון ראשונית לפני שהסטטוס שלו משתנה מחשוד בביצוע עבירה לנאשם שמתנהל נגדו הליך פלילי.
לפי החוק, רשות התביעה מחויבת להעביר לידי החשוד הודעה שקיבלה את חומר החקירה בעניינו וכי התיק שלו הועבר לעיונה. עם זאת, במקרים שבהם פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות החליט שקיימת מניעה לשלוח מכתב יידוע לחשוד, לא תישלח לו הודעה כאמור.
לאחר שהחשוד קיבל את מכתב היידוע הוא רשאי לפנות באמצעות בקשה מנומקת בכתב לרשויות התביעה ולבקש כי יימנעו מהגשת כתב אישום נגדו. במקרים מסוימים שבהם פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת, הם יוכלו להגיש כתב אישום נגד החשוד גם בטרם חלפו 30 הימים מקבלת התיק ולפני שהחשוד העביר את בקשתו.
יש לכם שאלה בנושא מכתב יידוע לחשוד לפני הגשת כתב אישום? לחץ/י כאן
מה המשמעות של הפרת חובת השימוע?
מאחר שסמכותן של רשויות התביעה להגיש כתב אישום מתגבשת רק לאחר עריכת שימוע לחשוד, כתב אישום שהוגש תוך הפרת חובת השימוע ייחשב לבטל. לפיכך, במקרים שבהם הוגש נגד חשוד כתב אישום מבלי שנערך לו שימוע הוא יוכל לטעון מקדמית כי כתב האישום פסול ולבקש מבית המשפט להכריז על בטלותו.
חשוב לציין כי חשוד שמימש את זכותו לשתוק ביחס לשאלות עובדתיות שהוצגו לו בחקירה, אינו רשאי להציג את העובדות הללו במהלך השימוע. נוסף על כך, במהלך השימוע אין חובה להציג בפני החשוד את חומר הראיות שנמצא בידי התביעה מאחר שחובה זו מתגבשת רק עם הגשת כתב האישום.
כיצד להתנהל במהלך השימוע?
מכיוון שבהליך השימוע רצוי להתנהל בחוכמה ובאופן שקול ומחושב, רצוי להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה שמכיר היטב את אופן התנהלות ההליך. עורך הדין ילווה את החשוד בהליך ויסייע לו לבחור באסטרטגיית פעולה מתאימה לנסיבותיו. יובהר כי לעיתים העלאת טענה מסוימת במהלך השימוע עלולה דווקא לפגוע בחשוד ולסייע לתביעה בגיבוש כתב האישום נגד החשוד. במקרים אחרים לא יהיה כלל טעם לקיים את השימוע בשל חשש מכך שחשיפת ראיות ההגנה בפני התביעה בשלב השימוע תזיק לחשוד בהמשך ההליך.
מהן האפשרויות שעומדות בפני החשוד לאחר הליך השימוע?
אחרי עריכת השימוע ושמיעת הטענות של החשוד ושל עורך דינו, התביעה יכולה להורות למשטרה להמשיך ולחקור את המקרה או לחילופין לבחור באחת משלוש אפשרויות:
1. האפשרות הראשונה היא להגיש כתב אישום נגד החשוד ולהעמידו לדין פלילי לנוכח העובדה כי חומר החקירה נגדו כולל ראיות מספקות כדי לגבש אישום פלילי. לפיכך, התביעה תגיש את כתב האישום לבית המשפט המוסמך לצורך דיון בעבירה.
2. אפשרות נוספת היא להחליט על גניזת התיק באחת משלוש עילות. העילה אחת לסגירת התיק היא היעדר אשמה כאשר במקרה זה התיק נסגר מאחר שאין בידי התביעה כל ראיה שקושרת את החשוד בביצוע העבירה, ולכן לא ניתן לייחס לו אשמה. יובהר כי תיק שנסגר עקב חוסר אשמה יימחק לחלוטין מרישומי המשטרה. עילה נוספת לסגירת התיק היא היעדר תשתית ראייתית מספקת לצורך הרשעת החשוד בביצוע העבירה.
לחילופין, התביעה עשויה להחליט על סגירת התיק הפלילי כאשר נסיבות העניין לא מצדיקות העמדה לדין או בשל חוסר עניין לציבור. סגירת התיק במקרים הללו אפשרית בסיטואציות שבהן התביעה מחליטה כי מבחינה ערכית אין תועלת ציבורית בהעמדת החשוד לדין. על פי רוב, מדובר במקרים שבהם קיימות ראיות שמצביעות על כך שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו אך האינטרס הציבורי שבאי העמדתו לדין גובר בנסיבות המקרה.
3. אפשרות שלישית לאחר הליך השימוע היא סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה. לפי חוק סדר הדין הפלילי, קיימת אפשרות שרשויות התביעה יסגרו את התיק הפלילי נגד חשוד שנמצאו נגדו מספיק ראיות שמאפשרות להעמידו לדין בעבירות מסוג חטא או עוון. זאת בכפוף להודאה של החשוד במעשה והתחייבותו להימנע מביצוע העבירה בעתיד, תוך תשלום פיצויים או פיקוח של שירות המבחן.
לאחר קבלת מכתב יידוע לחשוד רצוי לפנות לעורך דין בהקדם האפשרי
כאמור, ממועד קבלת מכתב היידוע עומדים לרשות החשוד 30 יום בלבד לפנות לרשויות התביעה כדי להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. לפיכך, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה בהקדם האפשרי לאחר קבלת מכתב היידוע לצורך ייצוג במהלך הליך השימוע. ייצוג על ידי עורך דין בהליך השימוע תאפשר לו לבחון לעומק את נסיבות המקרה, לגבש אסטרטגיית פעולה מתאימה ולטעון טענות שעשויות למנוע את העמדת החשוד לדין פלילי.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להסדר מותנה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.