נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הגיש היום (שני) את הדוח השנתי לשנת 2019 לשר המשפטים אבי ניסנקורן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
מהדוח עולה כי חלה עלייה של 24% בהגשת התלונות בשנה זו אל מול השנה החולפת: במהלך שנת 2019 הוגשו לנציבות 633 פניות, לעומת 511 פניות שהוגשו בשנת 2018.
עוד עלה בדוח כי טיפולן של 89% מהתלונות הסתיים במהלך 2019 וניתנה בהן החלטה, וכי המענה הראשונה ניתן תוך 3.5 ימים בממוצע. זמן הבירור הממוצע לתלונה ומתן מהחלטה עמד על 39 ימים בלבד. 23% מכלל התלונות נמצאו מוצדקות (96 תלונות) לעומת 14% בשנת 2018, ושליש מתוכן (32 תלונות) לוו בהמלצה אופרטיבית.
מבין התלונות המוצדקות 66 התייחסו לפרקליטות, 15 התייחסו לתביעה המשטרתית, 10 התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה ו-5 התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה.
בעקבות פעילות הנציבות והמלצותיה בוצעו מספר שינויים במערך התביעות כבר בשנה החולפת. כך למשל, מבירור מספר תלונות בנציבות עלה כי הרישום הפלילי עליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובהמשך בתי המשפט, אינו בהכרח עדכני ומדויק. בעקבות כך, המליץ הנציב להוציא הנחיה מחייבת לכלל התובעים, לפיה עליהם לוודא כי דיווחם נקלט במערכת הרישום הפלילי, וכי ורק לאחר קליטתו, יובא הטיפול בתיק לכלל סיום. פרקליטות המדינה הודיעה על קבלת ההמלצה ועל נקיטת צעדים ליישומה.
במקרה אחר עברה קצינה בכירה מתפקידה בעקבות בירור תלונה שהעלתה כי התביעה המשטרתית הסתירה, בכוונת מכוון, עובדות מהותיות מההגנה ומבית המשפט, בנושא תקפות תו תקן שהעניק מכון התקנים למצלמות מהירות שהופעלו על ידי משטרת ישראל. בהחלטתו קבע הנציב כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות, והמליץ על העברת הקצינה הבכירה, שעמדה בראש התביעה, מתפקידה. בעקבות המלצת הנציב, הקצינה הבכירה הועברה מתפקידה. כן עדכן היועץ המשפטי לממשלה כי בימים אלה נבחנת פתיחה בחקירה פלילית בנושא.
במקרה נוסף הועבר טוען מעצרים מתפקידו לאחר שנמצא כי מסר הצהרת שקר בבית המשפט, שהובילה להמשך מעצרו של עצור באופן בלתי חוקי. בעקבות המלצת הנציב הודיעה המחלקה המשפטית באגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, כי נוסף על צעד משמעתי מסוג "הערת מפקד" אשר בוצע כנגד טוען המעצרים, הוחלט על ידי פיקוד המחוז, כי השוטר לא יופיע בהליכי הארכת מעצר למשך שנה. בתום תקופה זו, תתקבל החלטה על ידי האם להאריך את ההשעיה.
שר המשפטים, אבי ניסנקורן: "בד בבד עם ההגנה על מערכת שלטון החוק ועל עצמאות שומרי הסף, אני חותר כל העת לשיפור וייעול של המערכות האלו, ושל מערכת התביעה הכללית בפרט. הביקורת היא כלי חשוב מאין כמותו, וכאשר היא נעשית באופן רציני וענייני, ללא משוא פנים, כמו זו שמוביל נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט בדימוס דוד רוזן, היא מאפשרת לנו להוביל תהליכי שיפור נדרשים. אני מתכוון ללמוד את הדוח לעומקו, ואפעל ליישם את התיקונים הנדרשים בכל מקום שניתן לייעל את מערכת התביעה לטובת כלל אזרחי ישראל"
נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן: "בתקופה זו של פילוג וקיטוב בחברה הישראלית, סבורני כי "הדבק" שמאחד את כולנו יחד הינו שלטון החוק. הנציבות תוסיף להוות כתובת נגישה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של מייצג המדינה בערכאות ותמשיך בעשייתה בסיוע לשמירת זכויות הפרט, בחשיפת ליקויים מערכתיים ורוחביים ומתן המלצות לתיקונם ובמעקב אחר יישומן של המלצות אלו".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "עבודת מערך הביקורת חשובה מאוד בעיניי לתפקוד התביעה הכללית ומערך מייצגי המדינה בערכאות, ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל. ביסוד עבודתנו מול מערך הביקורת ניצב עקרון של אחריות ציבורית; עיקרון זה יסודו בכך שמערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שירות חשוב וייחודי לאזרחי מדינת ישראל, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם. עיקרון חשוב נוסף הוא עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמשמעו הפעלת שיקול דעת מקצועי של מייצגי המדינה בצורה מקצועית, בלא מורא וללא השפעות זרות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט דוד רוזן, פועל במקצועיות רבה, וביעילות הראויה לכל שבח, תוך איזון מיטבי בין העקרונות האמורים, למתן ביקורת בונה ועניינית, החותרת לתיקון ליקויים וכשלים המתגלים בעבודתנו, ולשיפור מערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות. זאת, מתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר ראויה לאמון הציבור".
מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "בתקופה בה אנו עדים לשחיקת אמון הציבור במוסדות השלטון, ובמערכת אכיפת החוק בכלל זה, קשה להפריז בחשיבות פועלה של הנציבות כגוף ביקורת מקצועי, עצמאי ונטול פניות, האחראי על בירורן של תלונות המוגשות על ידי הציבור ומתייחסות הן להתנהלות כללית של הגופים המבוקרים והן להתנהלות של נושא משרה ספציפי הנמנה עם מבוקרי הנציבות".