על פי חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 (להלן: "החוק") מחלה מוגדרת כך: "אי כושרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע על פי ממצאים רפואיים, ממצב רפואי לקוי". ביום 4.2.2020 הוציאה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור (להלן :"פרופ' סדצקי") "תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם" (להלן: "תעודת מחלה גורפת").
מה משמעותה של תעודת המחלה הגורפת לעובד השוהה בבידוד?
על פי האמור בתעודת המחלה הגורפת, כל עובד שנעדר מעבודתו עקב שהייה בבידוד, עקב חשיפה לנגיף הקורונה, יהיה זכאי לקבל דמי מחלה, ותעודת המחלה הגורפת תשמש אותו כמו תעודת מחלה או "אישור מחלה". ביום 2.2.2020 נחתם ופורסם "צו בריאות העם" (להלן: "הצו"), הצו קובע הוראות מגבילות שיחולו ביחס לאדם שעלול להדביק אחרים ולהביא להתפשטות המגיפה.
ביום 9.3.2020 הוציאה פרופ' סיגל סדצקי, "עדכון תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם" (להלן: "העדכון"). על פי האמור בעדכון, נוסף על האמור בתעודת המחלה הגורפת, ניתנת לעובד אפשרות להיעדר מהעבודה, בעקבות כניסה לבידוד של העובד או של ילדו של העובד, בהתאם להוראות הצו, בכפוף להצהרת העובד בפני מעסיקו על שהייה בבידוד.
לפניה ישירה אל עורך הדין ומגשר עופר בן אב"י לחץ/י כאן
הקריטריונים המחייבים כניסה לבידוד
משרד הבריאות פרסם לראשונה את הקריטריונים לכניסה לבידוד ביום 12.4.20 והוציא להם עדכון ביום 30.7.20 אשר לפיו המחויבים בבידוד הם:
- השבים מחו"ל.
- מי שהיו במגע עם חולה מאומת.
- מי שסובלים מחום מעל 38 מעלות.
- מי שביצעו בדיקה לקורונה בחשד להידבקות במחלה.
הנחיות הבידוד יצרו סיטואציה שבה עובדים רבים, שאינם נחשבים כחולים מאומתים נכנסו לבידוד, בשל חשד למגע עם חולה מאומת, או עם מי מבני משפחתו, המתגוררים עמו. במהלך תקופת הקורונה, עם חזרת הילדים למסגרות החינוך, וחזרת עובדים למקומות העבודה, נוצרו סיטואציות רבות של כניסת עובדים לבידוד, לדוגמא: עקב חשד למגע עם חולה מאומת של עובד במקום העבודה, או לדוגמא: עקב חשד למגע של ילדו של עובד עם ילד חולה מאומת במסגרת החינוכית.
חשד להימצאות עובד בסביבת חולה מאומת
כאשר עובדים נדרשו להיכנס לבידוד לאחר שקיבלו מסרון או הודעה קולית, הם ככל הנראה באו במגע עם חולה מאומת. אולם ישנם מקרים רבים, שאינם חד משמעיים ואינם ודאיים, לעניין מגע של עובד עם חולה מאומת. מדובר במקרים שבהם עובד לא מקבל התראה מוסמכת ורשמית ממשרד הבריאות או ממקום אחר מוסמך, אולם מתקבל בידיו מידע, אם באמצעות התקשורת, או מכל מקור אחר, לחשד להימצאותו של אותו עובד בסביבת חולה מאומת.
הנחיות משרד הבריאות הטילו מעמסה כבדה על ציבור המעסיקים
הנחיות משרד הבריאות יצרו מציאות בעייתית, בה המעסיקים, בנוסף למשבר הכלכלי ולבעיות התזרימיות, צריכים להתמודד גם עם היעדרויות של עובדים עקב כניסה לבידוד, וחמור מכך לשאת בתשלום דמי מחלה, אף אם יתברר, כי עובד שנכנס לבידוד בסופו של דבר אינו חולה.
תעודת המחלה הגורפת יצרה בעייתיות במערכת היחסים של עובד מול מעסיקו, שכן תעודת המחלה הגורפת אינה מצריכה אישור רופא למצב רפואי לקוי כך שהעובד אינו יכול לבצע עבודתו, ומספיק שהעובד יצטייד בתעודת המחלה הגורפת בצירוף הצהרה על מנת להוכיח את זכאותו לתשלום דמי מחלה.
תעודת המחלה הגורפת יצרה עמימות רבה בקרב מעסיקים ביחס לסיבת הבידוד
יובהר, כי תעודת המחלה הגורפת יצרה מצב של חוסר שקיפות, לפיה מעסיק אינו יכול לדעת במדויק את סיבת הבידוד ואת מצבו הרפואי של עובדיו. אם בעבר למעסיק הייתה אינדיקציה לאי כשירות עובדיו לאור אישור מחלה שנחתם על ידי רופא, כעת התעודה הגורפת יצרה עמימות רבה בנושא.
רק כדי לסבר את האוזן, חישוב תשלום דמי מחלה של עובד המשתכר בשכר מינימום בסך של 5,300 שקלים, אשר נדרש להיעדרות של 14 יום בבידוד, תזכה אותו בתשלום של כ- 2,890 שקלים. לפיכך, נוצר מצב שבו מעסיק של עשרות עובדים עלול לשלם עשרות אלפי שקלים עבור דמי מחלה, גם אם עובדיו אינם חולים ואינם סובלים ממגבלה רפואית כלשהיא.
חשש להדבקה במקום העבודה עלול לפגוע קשות במעסיק
במקומות עבודה שבהם יש מספר רב של עובדים וחשש להדבקה במקום העבודה, הרי שעל כל העובדים במקום להיכנס לבידוד. במקרה כזה, מדובר בהוצאות כבדות למעסיק, שמחויב לשלם לעובדיו בגין דמי מחלה.
מצד שני, במצב שבו יתברר עם תום הבידוד כי עובד ששהה בבידוד, עקב חשש להידבקות במחלה, או על מנת למנוע הדבקה של אחרים עד לאבחון אם הוא נושא את הנגיף, אינו נושא את הנגיף ולא מגלה תסמיני מחלה, הוא לא יקבל מהמעסיק תשלום דמי מחלה ולכן לא יהיה לו מקור פרנסה עבור אותם 14 ימי בידוד.
חובת הבידוד עלולה לגרום לקריסה כלכלית של המעסיק
מיותר לציין כי לחובת הבידוד יש חשיבות משמעותית בכל הקשור למניעת התפשטות המגיפה, אך עם זאת המצב הקיים בנוגע לתשלום דמי מחלה לעובדים בבידוד, שאינם חולים במחלה, גורם למעסיקים להכבדה נוספת ואף לקריסה כלכלית, כתוצאה מהיעדרותם של עובדים שנכנסו לבידוד ועקב תשלום דמי מחלה. יש לציין כי במהלך תקופת הקורונה נגרם למעסיקים רבים תסכול רב, מאחר שהם נאלצו לבצע עבודות פקידותיות ולענות לשיחות טלפון, במקום המזכירות שלהם, שנכנסו לבידוד ותוך כך קיבלו מהם דמי מחלה.
בעקבות השימוש בתעודת המחלה הגורפת, נוצרו חילוקי דעות ובעיות אמון במערכת היחסים שבין המעסיק ובין העובד, שכן מדובר במקרים רבים שבהם העובד נכנס לבידוד בשל חשש להדבקה ולא בשל הדבקות בנגיף. סיטואציה זו גרמה לחשדנות רבה של מעסיקים ביחס לאמינות עובדיהם בכל הקשור לסיבת הכניסה לבידוד.
קריסת העסק עקב מחסור בכוח אדם וריבוי משימות
במקרה של חברת אחזקות ששתיים מעובדותיה נכנסו לבידוד, כאשר אחת מהן נכנסה לבידוד עקב חשד להידבקות מבת משפחה במהלך הבידוד, העובדת קיבלה הודעה לחשד להידבקות מבת משפחה נוספת, כך שהחברה נאלצה לשלם לה דמי מחלה עבור 21 ימים.
העובדת השנייה קיבלה הודעה כי עליה להיכנס לבידוד עקב הימצאותה בחתונה בסמוך לחולה מאומת. במקרה זה, נאלצה החברה לשלם לה עבור 14 ימי מחלה. בעקבות זאת החברה נותרה ללא שתיים מעובדות ההנהלה וכמעט קרסה מריבוי משימות, שנפלו על מנהל החברה שנאלץ לבצע את משימותיהן בנוסף למשימותיו ואף לשלם להן קרוב ל-7,500 שקלים בגין דמי מחלה.
הטלת נטל תשלום דמי המחלה לעובדים ששהו בבידוד על המדינה
במקרים אחרים עובדים נכנסו לבידוד עקב חשד להידבקות ילדיהם במוסד החינוכי, כך שלא רק שיש חשד שהוריהם נדבקו, אלא שההורים נאלצו לשמור על ילדיהם בבידוד יחד איתם. הטלת חובת תשלום דמי מחלה של עובד בבידוד שאינו חולה, על כתפי המעסיק, בתקופה שבה מרבית המעסיקים בקריסה כלכלית, לא רק שאינה חוקית, אלא נטולת היגיון וצדק. מצד שני, אי תשלום לעובדים עקב כניסתם לבידוד אף היא מהווה חוסר צדק. לאור המצב הקיים, ראוי שהמדינה תישא בנטל תשלום דמי המחלה או בפיצוי כספי בגין הישארות העובד בבידוד, וזאת אף אם הוא אינו נושא את הנגיף.
קביעת מנגנון פיצוי לשעת חירום עבור עובדים ששהו בבידוד
רשויות השלטון צריכות ליצור מנגנון פיצוי לעובדים ששהו בבידוד, ולהתייחס למצב הנוכחי כמצב חירום, כפי שהתייחסו במבצעים הביטחוניים, כגון: "מבצע עופרת יצוקה", "מבצע עמוד ענן" ו"מבצע צוק איתן". במסגרת המבצעים הנ"ל שולם פיצוי מלא לעובדים שנעדרו מהעבודה, עקב הנחיות פיקוד העורף, או עקב הוראה לא להתייצב לעבודה עקב המצב בטחוני. פיצוי זה עדיף והוגן יותר עבור העובדים לעומת תשלום דמי מחלה, שכן דמי מחלה לא משולמים עבור היום הראשון ואילו עבור הימים השני והשלישי משולם לעובד רק 50% משכר העבודה.
הכרעת בג"ץ בסוגיית חיוב המעסיק לשלם דמי מחלה לעובד בבידוד
לאור אי הבהירות בנושא תשלום דמי המחלה ולאור התשלום הגורף והלא מבוקר באמצעות התעודה הרפואית הגורפת, הוגשו לבג"ץ שתי עתירות על ידי מעסיקים וארגוני מעסיקים, וביום 27.7.20 ניתנה החלטת בג"ץ בעתירות (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה נקבע, כי הזכאות לניצול ימי המחלה למי שהיה בבידוד, עקב חשש להידבקות, תתאפשר עד ליום 30.9.20 והיעדרותו תיחשב כהיעדרות עקב מחלה המזכה אותו בדמי מחלה.
החל מיום 1.10.20 לא יתאפשר לעובד לנצל את ימי המחלה שנצברו לו, היעדרותו עקב בידוד לא תיחשב כהיעדרות עקב מחלה ולא תזכה אותו בתשלום דמי מחלה. ההחלטה למעשה ביטלה את הפרשנות של משרד הבריאות שלפיה גם עובד שנמצא בבידוד עקב חשש למחלה או חשש להידבקות, יהיה זכאי לדמי מחלה, וקבע באופן חד משמעי שרק עובד שמגלה תסמיני מחלה, נושא את הנגיף, ונמצא בבידוד, יהיה זכאי לדמי מחלה. נוסף על כך, נקבע בהחלטה כי המעסיקים לא יישאו בנטל תשלום דמי מחלה במקרה של בידוד עקב חשש למחלה.
תעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות
בג"ץ בהחלטתו, קבע שתעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ועל כן קבע, כי דינה להתבטל. הביטול יכנס לתוקף ביום 30.9.20. כבוד הנשיאה חיות, הוסיפה בעניין, כי הפרשנות לכלול בגדר המונח "מחלה" את כל מי שחייב בבידוד על פי צו בריאות העם, הינה פרשנות גורפת ואין לקבלה, וקבעה, כי יש בצו חריגה מהסמכות שניתנה לגורם המבצע במשרד הבריאות וכל שינוי בחוק נתון רק למחוקק.
לסיכום קבע בג"ץ, כי על המדינה יהיה עתה לקבוע הוראות מתאימות לטובת העובדים והמעסיקים בנושא תשלום דמי המחלה.
עורך הדין ומגשר עופר בן אב"י עוסק בדיני עבודה, זכויות מעסיקים ועובדים ומייצג עובדים ומעסיקים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לייצוג מעסיקים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.