ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. לטענת רבים מהניגשים מדובר היה בבחינה קשה באופן בלתי סביר אשר אינה משקפת וממצה את הידע והיכולות הנדרשים מהבאים להצטרף למקצוע עריכת הדין, אלא כמחסום כניסה אל שערי המקצוע.
"למדתי תואר ראשון ושני בקריה האקדמית אונו, יש לי המלצות מפרופ' יובל אלבשן ועוד מרצים. השקעתי בלמידה אישית לבחינה כששה חודשים מאז פרוץ מגפת הקורונה." סיפרה אחת הנבחנות והוסיפה: "המבחן שנערך אינו הוגן , הבחינה צריכה לשקף ידע ויכולות ולא לשמש כמחסום של גילדה."
ניגשת נוספת אמרה: "הייתי בטוחה שאעבור לאור ההשקעה שלי והלמידה המרובה. המבחן אינו משקף ידע או הבנה. אני אמא לארבעה ילדים, רובם ממש קטנים. עזבתי אותם למשך ששה חודשים והשקעתי אך ורק בלמידה. מפח הנפש הוא גדול."
שיר, 27, שניגשה אף היא לבחינה, סיפרה: "למדתי באקדמית קריית אונו. זה המועד השני שאני נבחנת ובכולל אני שנה וחודשיים בבית בלי פרנסה, לומדת למבחן מבוקר עד לילה. הבחינה הייתה קשה והזויה, שעולה ממנה כי היא נועדה אך ורק למטרה אחת - להכשיל! שלא נתאר את הסבל הנפשי והפיזי שאנחנו עוברים. אני אישית ירדתי 13 קילו מהלחץ של הלמידה ועד היום סובלת מההשלכות".
נבחנת נוספת סיפרה:" למדתי תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט מסחרי עסקי תוך ארבע שנים. הייתי קלדנית במשרה מלאה בבית משפט שלום במהלך התארים שלי (לימודי ערב), ככה שבמהלך היום הייתי חווה את הצד הפרקטי של המשפט ובלימודים את הצד התיאורטי. אנחנו לא רוצים הקלות, אנחנו רוצים שינוי. אנחנו רוצים שיראו לנו שאנחנו במקום הנכון ובמקצוע הנכון ושאנחנו נתקבל אליו בברכה, בזכות הידע שלנו, בזכות המוטיבציה והאהבה למקצוע, ולא בזכות עניין של מזל. קיבלנו מבחן מנותק מהמציאות, מבחן שגרם לנו לחשוב שהוועדה הבוחנת פשוט לא מעוניינת בעוד חברים חדשים, לא מעוניינת בעורכי דין חדשים. רוב המבחן היה עניין של מזל, היה עניין של הימור. גרמו לנו להרגיש שלא מעוניינים לבדוק את הידע שלנו או את האינטליגנציה שלנו, אלא האם יש לנו מזל או לא. נראה שהקושי רק הולך וגדל, רבים מהנבחנים יצאו ממורמרים, יצאתי מהכיתה וראיתי אנשים גאונים פשוט יושבים ובוכים, זה פשוט גומר את הלב."
"בכל השנים הקודמות מרבית השאלות שנשאלו היו מליבת החומר, כלומר מתוך מסה ענקית של נושאים שנלמדים בשטיפת מוח של קריאת ספרים חוזרת, האזנה להרצאות, פתרון מאות שאלות ומבחני סימולציה", אמר נבחן אחר. בתוך כל זה יש חומר שולי שמידי פעם שואלים גם עליו, אבל בממוצע של עד 20% מהבחינה ומשום שהוא לא נלמד, אז מקסימום מנחשים את האחוז השולי הזה. במבחן המרושע הזה, האחוז שלא נלמד ושצריך היה לנחש, היה כ-80% מהחלק הראשון, ואת -20% הנותרים מהחומר, שכן היה מוכר, סיבכו בווארייציות לא מוכרות שלא ניתחנו מעולם. שאלות אחרות דנו בחוקים ובתקנות שלא פגשנו בלמידה, וודאי שלא דנו בהם, לא בהרצאות ולא בחוברות הלימוד ושוב מצאנו את עצמנו נאלצים לנחש. נאלצנו לנחש כ- 70 מתוך 80 שאלות, זאת אחרי חצי שנת שינון של חומרים שאותם באופן מכוון וזדוני זנחו במבחן".
כעת ממתינים הניגשים לתוצאות שיגיעו בימים הקרובים ומקווים למרות הכל לעבור את הבחינה כאשר ישנן כבר השגות ותקווה שכמה מן השאלות יפסלו.
בשנים האחרונות חוזרת התופעה המלינה על רמתה של הבחינה ועולה הטענה כי המבחן מהווה בעצם חסם כניסה למקצוע באופן מוגזם.
מלשכת עורכי הדין נמסר: "הוועדה הבוחנת, בה חברים שלושה שופטים בדימוס, נציג הפרקליטות, אנשי אקדמיה ועורכי דין מהשורה הראשונה, ואשר מונתה על ידי שר המשפטים הקודם, הינה ועדה עצמאית ובלתי תלויה. ללשכת עורכי הדין אין כל שיח מקצועי או שליטה על תוכן בחינות ההסמכה, והיא אינה לוקחת חלק בחיבור הבחינות. לשכת עורכי הדין תמשיך לפעול לטובת ציבור המתמחים, כפי שעשתה עד היום, ותעניק להם את מירב התנאים הנדרשים להצלחתם".