השלב הראשון בדרך להסדרת מעמדם של בני זוג זרים בישראל הוא בפתיחת תיק חיים משותפים בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות הגשת בקשה לפי נוהל חיים משותפים או נוהל נישואין בצירוף המסמכים המתאימים. לאחר מכן מתחיל הליך ארוך שנמשך בין חמש ועד לשבע שנים אשר בסיומו יוכל בן הזוג הזר לקבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושב קבע בישראל. ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג זרים בישראל מכונה "הליך מדורג" המורכב ממספר שלבים.
חוק האזרחות אינו מקנה אזרחות ישראלית אוטומטית לאזרחים זרים שנישאו לאזרחים ישראלים אך מאפשר להם לקבל מעמד בישראל בהתאם לנוהל משרד הפנים שמסדיר את הנושא. כאשר נמצא כי בני הזוג עומדים בתנאי הסף לאחר בחינת המסמכים, תינתן לבן הזוג הזר אשרת שהייה בישראל הכוללת גם היתר עבודה. אם לבני הזוג יש ילדים, במקרים המתאימים תוענק להם ויזת נלווה, בכפוף לעמידתם בתנאי משרד הפנים.
לפניה ישירה אל אלקבץ כהן משרד עורכי דין, לחץ/י כאן
בכפוף להוכחת היעדר מניעה ביטחונית או פלילית, מרכז חיים משותף בישראל וכנות הקשר הזוגי בין בני זוג זרים ובין בני הזוג בעלי האזרחות הישראלית, תוענק לבני הזוג הזרים אשרת תושב ארעי בישראל המוארכת מדי שנה עד לתקופה כוללת של 4 שנים בנישואין ו-7 שנים בידועים בציבור.
בסיום התקופות בהתאמה ניתן יהיה להגיש בקשה להתאזרחות (אם בנישואין) או למעמד של קבע (ידועים בציבור). במועד זה תיערך בחינה חוזרת של כנות הקשר הזוגי ושל יתר התנאים המפורטים בנוהל לצורך קבלת המעמד המבוקש לבן הזוג הזר.
הפסקת הליך מדורג בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי
במקרים שבהם הקשר בין בני הזוג ניתק עקב אלימות מצד בן הזוג הישראלי כלפי בת הזוג הזרה, משרד הפנים ייבחן האם יש הצדקה להפסיק את ההליך המדורג לקבלת אזרחות עבור האזרח הזר. הפסקת ההליך המדורג במקרים של אלימות כאמור מותנית בקבלת הודעה של אחד מבני הזוג או גורם אחר על אלימות, בנוכחות של אחד מבני הזוג או מיופי הכוח שלהם בלשכת האוכלוסין וההגירה ובקיומן של הוכחות לאלימות.
לצורך הוכחתה של אלימות מצד בן הזוג הישראלי, בת הזוג הזרה תצטרך לספק ראיות למשרד הפנים בכדי להוכיח כי היא סובלת מאלימות. הוכחת האלימות תיתכן באמצעות אישור שהייה במקלט לנשים מוכות במשך תקופה של חודש לכל הפחות או באמצעות ראיות שנמצאות במשטרה בדבר אלימות כאמור. כמו כן ניתן להוכיח את האלימות באמצעות צירוף צו הגנה נגד בן הזוג הישראלי שהתקבל מבית המשפט לענייני משפחה או אישור כי בת הזוג הזרה מוכרת כנפגעת אלימות מצד בן הזוג הישראלי ולכן מטופלת במשרד הרווחה.
לאחר קבלת המידע אודות ניתוק הקשר הזוגי בשל אלימות, ייבחנו המסמכים שהוגשו במסגרת ההליך המדורג כדי לאמתם. בהמשך יזומנו שני בני הזוג בנפרד לראיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה כאשר במסגרת הריאיון שייערך לבת הזוג הזרה ייבחנו בין היתר כוונותיה ביחס להשתקעות בישראל.
אי התייצבות לראיון בלשכת האוכלוסין וההגירה יוביל להפסקת ההליך המדורג
אם בת הזוג הזרה לא מתייצבת לראיון מבלי שסיפקה הסבר סביר להיעדרותה, ההליך המדורג לקבלת האזרחות ייפסק ורישיון השהות הזמני שניתן לה יבוטל. במקרה כזה, בת הזוג הזרה תקבל הודעה על הפסקת ההליך המדורג בדואר רשום ותידרש לעזוב את ישראל תוך שבועיים.
במקרים שבהם לא הוכחה אלימות, בת הזוג הזרה תידרש להביא עדויות והוכחות אחרות בקשר לאלימות כלפיה. כאשר לא הובאו ראיות כאמור, התיק של בני הזוג יעבור להמשך טיפול לפי נוהל הפסקת הליך מדורג. יש לציין כי בת הזוג הזרה לא תידרש לעזוב את ישראל עד לקבלת החלטה בעניינה.
בכפוף לעמידה בקריטריונים שקבע משרד הפנים, הדיון בתיק יועבר לוועדה בין משרדית ובת הזוג הזרה תזומן לראיון בלשכת האוכלוסין וההגירה אשר במסגרתו תיבחן הזיקה שלה לישראל ביחס לזיקתה לחו"ל, תקופת שהייתה בארץ, עבודה בישראל, הימצאותם של קרובי משפחה בישראל ובחו"ל ועוד.
הפסקת הליך מדורג בעקבות פטירה של בן הזוג הישראלי או בשל סיום הקשר הזוגי
כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים או במצב שבו בן הזוג הישראלי נפטר, מופעל גם כן נוהל להפסקת ההליך המדורג. לפי הנוהל, במקרה שהתקבלה הודעה על פרידה או גירושין של בני הזוג, שניהם יזומנו לשימוע במשרד הפנים וההחלטה בעניינם תתקבל לאחר השימוע. במצב שבו בן הזוג הזר לא התייצב לשימוע או שהוחלט לבטל את ההליך המדורג, יבוטל רישיון השהות הזמני שלו בישראל. במקרים הבאים הדיון בעניין הבקשה להסדרת המעמד בישראל יועבר לוועדה לעניינים הומניטריים:
- בן הזוג הישראלי נפטר ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הנישואים כנים ונרשמו במרשם האוכלוסין ובן הזוג הזר קיבל רישיון ישיבה ארעי בישראל במסגרת ההליך המדורג.
- בני הזוג התגרשו ויש להם ילדים שנמצאים במשמורתו של בן הזוג הזר, הנישואים היו כנים ונרשמו במרשם האוכלוסין, ובן הזוג הזר עבר יותר מחצי מתקופת ההליך המדורג וקיבל רישיון ישיבה ארעי בישראל. נוסף על כך קיימת דרישה כי פקיד סעד קבע שעזיבתו של בן הזוג הזר תפגע משמעותית בטובת הילדים של בני הזוג.
- בן הזוג הישראלי נפטר ולבני הזוג אין ילדים משותפים, הנישואים כנים ונרשמו במרשם האוכלוסין כאשר בן הזוג הזר עבר יותר ממחצית ההליך המדורג ומחזיק ברישיון ישיבה ארעי בישראל. השימוע יכלול בדיקת זיקה של בן הזוג הזר לישראל ביחס לזיקתו למדינתו הזרה.
- כאשר נדחתה בקשתו של בן הזוג הזר להסדרת מעמדו בישראל בנסיבות שתוארו לעיל הוא יוכל לבקש כי הוועדה תדון בעניינו בכפוף לקיומן של נסיבות הומניטריות שמצדיקות זאת.
ייצוג משפטי מקצועי יסייע לכם בהסדרת המעמד מול רשות האוכלוסין וההגירה
לנוכח מורכבותו של ההליך המדורג, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום הסדרת המעמד בישראל לבני זוג זרים. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה ויגבש אסטרטגיית פעולה מתאימה להסדרת המעמד בישראל יחד עם בן הזוג הזר.
קבלת ייצוג משפטי לצורך הסדרת המעמד היא חשובה ביותר בנסיבות שבהן הקשר הזוגי נפסק עקב פרידה, אלימות או בשל פטירתו של בן הזוג הישראלי. זאת מאחר שההתנהלות מול רשות האוכלוסין וההגירה מחייבת היכרות והבנה מעמיקה של ההליכים הביורוקרטיים המורכבים ושל הדרישות הטכניות והמהותיות במסגרת הדיון בבקשות להסדרת מעמד של בני זוג זרים בישראל.
בכל הנוגע לענייני הגירה ואשרות ניתן לפנות לעו"ד שני אלקבץ כהן העוסקת בהגירה והסדרת מעמד בישראל וייצוג בני זוג בפני משרד הפנים. עו"ד שני אלקבץ כהן בעלת למעלה מ-12 שנות ניסיון ובעברה אף עבדה כרכזת בכירה לעובדים זרים במשרד הפנים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאזרחות ישראלית וויזה לישראל LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.