על פי רוב, בעל דירה שמגלה בדירתו ליקויי בנייה מצרף לתביעתו נגד הקבלן חוות דעת הנדסית של מומחה מטעמו לצורך ביסוס התביעה ותמיכה בטענותיו. זאת, תוך פירוט של הליקויים שנמצאים בנכס, ירידת הערך שנגרמה לנכס עקב קיומם וסכומי הכסף הנדרשים לצורך תיקונם.
בהמשך, ולאחר שהקבלן קיבל את התביעה הוא צפוי לצרף לכתב ההגנה שלו חוות דעת של מומחה או מומחים מטעמו כדי לבסס את התנגדותו לטענות התובע. מאחר שמדובר בחוות דעת המוגשות מטעם הצדדים, ברוב המקרים ניתן למצוא פערים משמעותיים בין חוות דעתו של המומחה מטעם התובע ובין חוות דעתו של המומחה מטעם הקבלן.
יש לך שאלה בנושא? היכנס עכשיו לפורום ליקויי בנייה, בדק בית ותביעות קבלנים
מינוי מומחה מטעם בית המשפט במקרים של פערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים
לנוכח פערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, כדי להגיע להכרעה בתיק, השופט שלרוב אינו בעל מומחיות וידע בתחומי הבניה וההנדסה, ממנה מומחה מטעם בית המשפט כדי שיסייע לו להגיע להכרעה בתיק. המומחה עשוי להיות בעל הכשרה כמהנדס בניין, שמאי מקרקעין או בעל הכשרה רלבנטית אחרת ובהיעדר נימוקים חריגים, חוות דעתו תתקבל על ידי בית המשפט שאינו בעל מומחיות מקצועית בתחומי הבנייה וההנדסה.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה מסייע לקדם שיקולים של יעילות הדיון וחיסכון בזמנו של בית המשפט ובזמנם של הצדדים. זאת לנוכח העובדה שמינוי מומחה מייתר את הצורך בניהול חקירות ממושכות של המומחים מטעם הצדדים בנוגע לחוות דעתם וחוסך לבעלי הדין זמן וכסף.
יש לציין כי בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל עת במשך ההליך המשפטי. כאשר המומחה מתמנה בהסכמת הצדדים, חוות הדעת שהגישו הצדדים יוצאו מחומר הראיות שעומד בפני בית המשפט ולכן בית המשפט לא יתחשב בהן לצורך קבלת הכרעה בתיק.
מעמד מיוחד לחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט
המומחה הממונה הוא בגדר ה"זרוע הארוכה" של בית המשפט ולכן חוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד ובכיר ביחס לחוות הדעת שהגישו הצדדים. מעמדו של המומחה הממונה מטעם בית המשפט, מחייב אותו לעמוד בסטנדרטים של מקצועיות, יושר, תום לב ואובייקטיביות. מכיוון שהמומחה הוסמך על ידי בית המשפט הוא נושא באחריות כלפי בעלי הדין ואינו יכול להשתחרר מתפקידו ללא סיבה מוצדקת לפני שסיים אותו. כדי לשמור על אמות מידה של הגינות ואובייקטיביות, מומחה שמגלה כי הוא מצוי בניגוד עניינים מחויב לסרב למינוי.
בדרך כלל ובהיעדר נימוקים מיוחדים, בית המשפט ייטה לאמץ את קביעות המומחה שמינה ולהיעזר בהן לצורך גיבוש הכרעה בתיק. בפסיקת בית המשפט נקבע כי לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט יש מעמד מיוחד ואין לסטות ממנה אלא אם נפלה בה טעות בולטת. עוד נקבע כי הערכותיו המקצועיות של המומחה הממונה הן בעלות תוקף מחייב.
בית המשפט רשאי לקבל את חוות הדעת או לדחותה
יחד עם זאת, יודגש כי בעוד המומחה ממונה על ידי בית המשפט כדי לסייע לו להגיע להכרעות בעניינים המחייבים מומחיות ומקצועיות, חוות דעתו וקביעותיו אין מאומצות באופן אוטומטי על ידי בית המשפט. בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה והוא רשאי לקבל את כולה, רק חלקים ממנה או לדחותה לחלוטין.
בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שמונה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה ביחס לקביעותיו בחוות הדעת בכפוף להיותן ענייניות וכוללות הוכחה בדבר טעות שנפלה בחוות הדעת. לאחר שלב שאלות ההבהרה אם אחד מבעלי הדין סבור שהמומחה התחמק ממענה על אחת השאלות או השיב לה באופן חלקי, הוא רשאי להזמינו לחקירה בבית המשפט. יש לציין כי גם במקרה זה החקירה צריכה להיות מקצועית ועניינית.
עורך דין שמואל גייער עוסק בליקויי בנייה, ייצוג רוכשי דירות, חוזי מקרקעין, ליווי פרויקטים בתחום הנדל"ן, רישום בטאבו, עסקאות קומבינציה, מיסוי מקרקעין, קבוצות רכישה, פירוק שיתוף ועוד. עו"ד גייער מנהל פורום ליקויי בנייה, בדק בית ותביעות קבלנים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לליקויי בנייה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.