לנוכח תפקוד לקוי של האם ותחילתו של ניכור הורי, אב הגיש תביעה לשינוי משמורת על בתו הקטינה. לאחר שבחן את חוות הדעת המקצועיות, בית המשפט קבע שטובת הילדה מחייבת להעבירה למשמורת האב לאלתר.
עו"ד הצליחה לבסס את הטענה של תחילתו של ניכור הורי לצורך התייחסות בימ"ש בנחישות לתיק זה. הרי מה התועלת שיש כבר ניכור הורי משמעותי וחסר יכולת טיפולית? ולכן החשיבות הייתה לבסס את הטענה בתחילת הדרך כדי לתת לה מענה מידי ואקוטי ע"י בימ"ש.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אושרית ברויר-טפר, לחץ/י כאן
בית משפט לענייני משפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה לשינוי משמורת שהגיש אב באמצעות עו"ד אושרית ברויר-טפר נגד גרושתו, אימה של בתו בת ה-10. לאחר שבחנה את התנהלות ההורים ואת חוות דעתם של הגורמים המקצועיים השופטת קבעה כי הקטינה תעבור למשמורת האב באופן מידי החל ממועד מתן פסק הדין וזאת תוך קביעת הסדרי שהות בינה ובין אימה.
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הורי הקטינה בת ה-10 התגרשו זה מזו בשנת 2013 וסוכם ביניהם כי האם תקבל משמורת על הקטינה ותוך כך יקבעו הסדרי שהות בין האב ובין הקטינה.
האב טען שהאם הערימה קשיים רבים על הקשר שלו עם בתו
עו"ד אושרית ברויר-טפר טענה בשם האב כי החל ממועד הפרידה שלו מהאם, היא החלה להערים קשיים רבים על הקשר שלו עם בתו באמצעות מעברי מגורים מרובים עם הבת, הסתה של הבת נגדו, חיבלה במפגשים שלו עם הבת ואף מנעה קיום קשר טלפוני בין השניים – כל זאת על אף החלטות שיפוטיות מפורשות.
האב הוסיף וטען באמצעות עו"ד אושרית ברויר-טפר כי קיימים קשיים ביחס לתפקודה ההורי הכללי של האם שגורמים לפגיעה ממשית בבתו הקטינה. האב אף הפנה לדיווחי הרווחה וגורמי החינוך ביחס לבתו שלפיהם היא נעדרת מבית הספר לעיתים קרובות ואימה אינה משתפת פעולה עם הצוות החינוכי שמנסה ליצור עימה קשר. לפיכך ובשל כל אלה, האב ביקש מבית המשפט להעביר את המשמורת על הקטינה לידיו.
האם טענה כי מעולם לא דיברה רעה על האב בפני בתם המשותפת
מנגד, האם טענה כי האב הוא אדם מסוכן שנהג כלפיה באלימות במהלך נישואיהם. בידי האם לא היה בדל ראיה לכך. יתרה מזאת, צווי הגנה שניסתה להוציא כל פעם בבימ"ש אחר, בוטלו אחד אחרי השני. האם הוסיפה וטענה כי הבת הקטינה מפחדת מאביה בעקבות התנהגותו ומעשיו האלימים. עוד טענה האם כי היא מעולם לא דיברה רעה על האב בפני הבת ולא מנעה כל קשר בינה ובין אביה. לדבריה, האב לא התעניין בבתו מעולם ולא נטל חלק פעיל בגידולה ובחייה, לא יזם עימה כל שיח ולא ביקר אותה במשך תקופה ארוכה. האב הוכיח כי במעשיה של האם עת עברה דירות פעם אחר פעם למקומות שונים בארץ, רק מנעו את יכולתו לעקוב אחר הבת ולהיות עימה בקשר. האב הוכיח כי במשך שנה וחצי ניסה לאתר את הבת ברחבי הארץ בעת שהאם עברה דירה ללא ידוע האב. אז הייתה הבת בגנים ואז עוד ניתן היה לרשום ילדי גרושים למוסדות חינוך ללא הסכמת ההורה האחר.
השופטת ציינה כי לשני ההורים קיימת עבר רב שנים של סכסוכים הקשורים למפגשים של האב עם בתו הקטינה. צוין כי לפי תסקיר מקיף שביצע עובד סוציאלי לסדרי דין, האב יכול לדאוג לכל צרכיה של הבת ולהעניק לה חיים יציבים. עוד צוין בתסקיר כי האם מנצלת את הקטינה לצורך מימוש צרכיה, היא נעדרת יכולת לטפל בבעיות בריאותיות שמהן סובלת הקטינה, אינה מסוגלת לספק לבתה קביעות ויציבות ואף אינה משתפת פעולה עם גורמים חינוכיים וטיפוליים כדי להביא לשיפור במצבה. העו"ס אף ציין בתסקיר כי יש להפנות את האם להערכה פסיכיאטרית כדי לבחון האם מצבה הנפשי מהווה סיכון לשלומה או להתפתחותה של הבת.
טובת הילדה מחייבת להעבירה באופן מידי למשמורת האב
במסגרת דיונים רבים בתיק, העו"ס לסדרי דין ציין כי הבחין בתחילתה של עמדה מנכרת מצד הקטינה כלפי אביה והוסיף שטובתה מחייבת להעבירה באופן מידי למשמורת של אביה. בתסקיר מעדכן שהעביר העו"ס לסדרי דין הוא דיווח על כך שהאם מסיתה את הבת נגד אביה, והתרשם כי הקטינה מצויה במצוקה רגשית ומגלה סימנים של עצב ודיכאון. כמו כן הובהר כי האם לא פתחה תיק במחלקת הרווחה באזור מגוריה בניגוד להחלטת בית המשפט. לפיכך, העו"ס שב והמליץ להעביר את המשמורת על הקטינה לאביה. אז גם מונה אפוט' לדין לקטינה עצמה ע"י בימ"ש.
לאחר הטלת קנסות על האם בגין הפרת ביקורי הקטינה אצל האב, המצב החל להתייצב ובד בבד עם דיווח על שיפור במצבה של הקטינה במהלך שהותה בביתו של אביה, הגיעו דיווחים על חוסר תפקוד הורי של האם.
מצבה הנפשי של האם מקשה עליה לתפקד כאם משמורנית
השופטת התייחסה לחוות דעתו של הפסיכיאטר שמונה על ידי בית המשפט שבדק את הצדדים וקבע כי התייחסותו של האב כלפי בתו היא נורמטיבית ואילו ביחס לאם קבע כי היא סובלת מהפרעה שמשפיעה על תפקודה ולכן מקשה עליה לתפקד כאם משמורנית.
לאחר שבחנה את חוות הדעת של הגורמים המקצועיים ואת התנהלות הצדדים לאורך ההליך המשפטי, השופטת הורתה להעביר את המשמורת על הקטינה לאביה וזאת תוך קביעת הסדרי שהות מדורגים של הקטינה עם אימה.
הורה מתפקד ואחראי שמסוגל להעניק לבתו את כל צרכיה החומריים והרגשיים
לפי קביעת השופטת, שקיבלה את טענותיה של עו"ד אושרית ברויר-טפר, טובת הקטינה מחייבת להעבירה למשמורת אביה, הורה מתפקד וראוי המסוגל להעניק לבתו את כל צרכיה הרגשיים והחומריים תוך שמירת מקומה של האם בחייה. לעו"ד ברויר טפר היה חשוב להדגיש לבימ"ש כי תפקידו של האב בחיי הקטינה לא נופל מתפקידה של האם ובמקרה דנן הוא אף עדיף עליה נוכח הנסיבות הספציפיות בתיק דנן.
הבת גדלה כיום אצל האב, עוברת טיפולים רגשיים ותמיכה מלאה ופוגשת באימה בהתאם למסלול שירותי הרווחה.
תלה"מ 4063-07-19
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשמורת ילדים LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.