הפופולאריות הגוברת של הרשתות החברתיות הביאה עמה גם תופעות בלתי רצויות, כדוגמת הקלות הרבה שבה ניתן להכפיש ולפגוע בשמו הטוב של אדם אחר בפומבי. כך, למשל, כל הודעה בקבוצת ווטסאפ, פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר הם בעלי פוטנציאל להגיע להיקף גדול של אנשים, כאשר אותם נמענים עלולים לקבל רושם שגוי, שדברי ההכפשה שפורסמו הם אמת לאמיתה, בעת שהכול נעשה בלחיצת כפתור אחת. תופעה זו מכונה "שיימינג" ((Shaming ומתלוות אליה השלכות כבדות משקל אשר במקרים מסוימים עלולות להיות הרסניות.
לפניה ישירה אל עורך דין אייל אבידן, לחץ/י כאן
התמודדות עם פרסום לשון הרע ושיימינג ברשתות החברתיות
ראשית, יש צורך לבחון אילו פרסומים ברשת החברתית נחשבים "לשון הרע" בהתאם להגדרה שבחוק. לפי החוק בישראל, לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל את האדם שבגנותו הוא נעשה, להפוך אותו למושא לשנאה, לבזותו, לפגוע בעיסוקו ועוד. חשוב לציין כי קיימת תופעה מצערת נוספת אשר אף היא צברה תאוצה יחד עם התפתחות הרשתות החברתיות והטכנולוגיה, והיא תופעת הגזענות ברשת.
במסגרת חוק איסור לשון הרע נקבע במפורש כי גם פרסומים שמבזים אדם בשל גזעו או מוצאו הם בגדר לשון הרע. ואכן בתי המשפט בישראל כבר פסקו פיצויים בסכומי כסף גדולים מאוד (לעיתים אף בגובה של עשרות אלפי שקלים) בגין ביטויים גזעניים דוגמת "רוסייה מסריחה", "אתיופי מסריח" ועוד. הדברים נכונים גם ביחס לפרסומים המבזים ומשפילים אדם בשל דתו, מינו, נטייתו המינית, מוגבלותו, וקריטריונים אישיים נוספים - שנחשבים אף הם ללשון הרע לפי החוק, ולפיכך מוטב להימנע מהם.
חשוב לציין כי פרסום לשון הרע אינו יכול להיעשות בין הפוגע ובין הנפגע בלבד. לפיכך, אם הביטוי הפוגעני לא פורסם בדפים הפומביים של פייסבוק, אלא במסגרת הודעה פרטית שהוחלפה בין הפוגע ובין הנפגע, הדבר לא יחשב לפרסום לשון הרע בהתאם לחוק, והדברים תקפים גם בנוגע לרשתות החברתיות האחרות.
בהקשר זה יצוין כי אין דינה של הודעה פרטית בווטסאפ כדין הודעה שנשלחה בקבוצת ווטסאפ. בעוד שהראשונה לא תיחשב לשון הרע משום שנשלחה במסגרת פרטית בין שני אנשים בלבד, ייתכן כי השנייה תהווה לשון הרע מאחר שהקבוצה מונה חברים נוספים מעבר לפוגע ולנפגע. בבתי המשפט בישראל כבר נקבע פעמים רבות שפייסבוק (או לחילופין כל רשת חברתית אחרת) אינה כר ומרעה להשתלחויות ולהשמצות, כאשר האיסור ביחס לפרסום לשון הרע חל גם עליה, באופן דומה לתחולתו מחוץ למרחב הווירטואלי.
שיתוף של פרסום לשון הרע בפייסבוק מהווה פרסום לשון הרע
בתי המשפט בישראל קבעו כי שיתוף של פרסום לשון הרע מהווה פרסום לשון הרע לכשעצמו. זאת, משום שפעולת השיתוף למעשה גורמת לחשיפה נוספת של הפרסום הפוגעני לקהל נוסף שלא נחשף אליו קודם לכן.
היות שהחוק קובע כי לשון הרע היא פרסום של דבר העלול להשפיל, לפגוע במשלח-יד וכדומה,נשאלת השאלה – האם כל פרסום לא נעים ייחשב לפרסום פוגעני העולה לכדי לשון הרע?
התשובה לשאלה זו היא שלילית, לא כל פרסום שלילי מקים לנפגע עילת תביעה. בהתאם לפסיקה בישראל, פרסום ייחשב כפרסום של לשון הרע רק כאשר מבחינה אובייקטיבית תוכנו הוא פוגעני ומשפיל. כלומר, כדי שפרסום כלשהו ייחשב כהוצאת דיבה, אין די בכך שהתובע חש פגיעה או השפלה בצורה סובייקטיבית, אלא יש צורך שהפרסום ייחשב למשפיל ופוגעני באופן אובייקטיבי ובעיניו של ה"אדם הסביר".
לפיכך, לפני הגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע, מומלץ לקבל ייעוץ של עורך דין הבקיא בתחום לשון הרע, כדי שיעריך את סיכויי התביעה לפי פסיקות שכבר ניתנו על ידי בית המשפט בעבר. יתרה מזאת, חשוב להבהיר כי לא כל פרסום שעולה לכדי לשון הרע הוא פרסום שיש להזדרז להגיש בגינו תביעה לבית המשפט. זאת מכיוון שחוק איסור לשון הרע כולל שורת הגנות ארוכה שעשויות לעמוד לטובת המפרסם, כך שמיותר להגיש תביעת לשון הרע אם המפרסם נהנה מהגנה טובה שעומדת לזכותו.
אם החלטתם להגיש תביעת לשון הרע עקב פרסום פוגעני בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת לאחר התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום לשון הרע, עליכם להכין את התשתית הראייתית לקראת התביעה. מכיוון שפרסום בפייסבוק הוא בגדר פרסום פומבי, הרי שביסוס תשתית ראייתית במקרה כזה הוא פשוט וקל. כל שעליכם לעשות הוא לתעד את הפרסום הפוגעני, כאשר רצוי שצילומי המסך יהיו מקיפים ככל האפשר, ויכללו בין היתר גם את התגובות שנכתבו ביחס לפוסט המשמיץ, את כמות הלייקים והשיתופים שנעשו לו, את מועד הפרסום ועוד.
הגשת תביעת פיצויים נגד המפרסם בגין הנזקים שגרם בפרסום הפוגעני
המחוקק הישראלי היה מודע היטב לקושי הכרוך בהוכחת נזקים שנגרמים עקב פגיעה בשמו הטוב של אדם ולכן קבע בחוק גם אפשרות לתבוע פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק עד לסכום של 50 אלף שקלים. משמעות הדבר היא כי גם אם הפרסום בפייסבוק לא גרם לכם נזק, עדיין תוכלו לתבוע פיצוי עד לסכום של 50 אלף שקלים.
בהקשר זה חשוב לציין כי פעמים רבות נעשה שימוש ברשתות חברתיות בכוונה לפגוע. זאת, בעיקר בשל נקמנות, קנאה, יריבות אישית או עסקית ועוד. במקרים כאלה, אם התובע יכול להוכיח שפרסום לשון הרע אודותיו נעשה בשל כוונה לפגוע בו, הרי שיוכל לתבוע כפל פיצוי ללא הוכחת נזק, קרי, פיצויים בסכום של עד 100 אלף שקלים, גם אם לא נגרם לו כל נזק כתוצאה מהפרסום.
סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק (50 אלף שקלים או 100 אלף שקלים אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע) לא מהווים את תקרת הפיצויים שניתן לתבוע, ובהחלט אפשר לתבוע גם פיצויים בסכומים גבוהים יותר. ואולם, בתביעת סכומי פיצוי גבוהים יותר התובע יידרש להוכיח שנגרם לו נזק בשל הפרסום. כך, לדוגמה, במקרים שבהם הנפגע הוא אדם מוכר ומכובד בציבור והפרסום גרם לו נזק שניתן להוכחה אשר היקפו עולה על סכומי הפיצוי ללא הוכחת נזק כאמור.
עד כה הכתבה עסקה בתביעה הכספית שמוגשת עקב הפרסום הפוגעני בפייסבוק, אך נוסף על כך ניתן לעתור לצו אשר במסגרתו בית המשפט יחייב את המפרסם להסיר את הפרסום הפוגעני.
סיוע של עורך דין מנוסה ומקצועי יסייע לכם למצות את הזכויות
תביעת לשון הרע היא תביעה מורכבת, ועל כן לצורך הגשתה רצוי להסתייע בעורך-דין מקצועי ומנוסה בתחום לשון הרע. לסיכום הדברים ניתן לומר כי הרשת החברתית היא אינה "מערב פרוע". החוק הישראלי חל ביחס אליה, בדיוק כפי שהוא חל ביחס לכל אינטראקציה אנושית אחרת. לפיכך, משתמשי הרשתות החברתיות צריכים להיזהר מאוד לפני שהם מחליטים להפיץ פרסומים פוגעניים ברשת, ולהפנים כי גם אם תופעת השיימינג הפכה לשכיחה מאוד, עדיין אין בכך כדי להכשיר אותה, כך שבסופו של דבר תוצאות הפרסום עלולות לעלות למפרסם ביוקר.
עורך דין אייל אבידן בעל ניסיון רב בדיני לשון הרע, הן בייצוג תובעים שנפגעו בשל הוצאת דיבה, והן בייצוג נתבעים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין ללשון הרע בפייסבוק LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.