ברוכים הבאים לעולם החדש - עולם בו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף כבר בספטמבר 2019 והאמת, אין תקופה יותר טובה מליישם את עקרונותיו ומטרותיו מאשר במשבר הקורונה.
מדובר בחוק שכל מטרתו היא להסדיר את הליכי חדלות הפירעון של תאגיד או יחיד, החל מהסדרי החוב וחובות נושאי המשרה בתקופה שקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון והמשכו בהליכי השיקום וההבראה של התאגיד או היחיד במגוון דרכים ואמצעים.
מדובר בחוק מוטה שיקום! חוק אשר מציב את ערך השיקום הכלכלי של החייב כמטרתו הראשונה במעלה. החוק גם מביא שינוי תפיסתי לפיו אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי, או כעת, הנובע ממשבר הקורונה שמרחף מעל ראשם של עשרות אלפי חברות בע"מ, עסקים, עצמאים ושכירים במשק.
מושגים מאיימים שהיו קיימים בעבר בלקסיקון ההליך כמו "פשיטת רגל", "חייב" "צו כינוס" "כונס הנכסים" אינם קיימים עוד ובמקומם נכנסו מושגים חדשים, ידידותיים לכולם כמו הליך שיקום כלכלי, יחיד, צו לשיקום כלכלי, הממונה ועוד.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד לירום סנדה ושות', לחץ/י כאן
הגדרת פרק זמן בסיסי קבוע בחוק לצו לשיקום כלכלי - הפטר מהחובות
לראשונה מזה שנים ארוכות נקבעו זמנים מוגדרים בחוק ליום קבלת הצו לשיקום כלכלי, ליום קבלת התוכנית שבסופה יופטר היחיד מכל חובותיו.
ומהו אותו פרק זמן שהוגדר בחוק? 36 חודשים שבמהלכם משלם היחיד סכום חודשי שגם לגביו נקבעו, לראשונה, אמות מידה בחוק. לא עוד רפורמות והליכים שהתבססו על טוב ליבם של בעלי התפקידים בהליך ובית המשפט הנכבד ולא עוד תוכניות להפטר עם סכומים מנותקים מהמציאות. הליך שלם, חדש, מהיר ויעיל שמתבסס על קריטריונים מובנים וקבועים שיש לדעת, להכיר ולנתח על מנת להביא את התוצאה הטובה ביותר ללקוח.
ניקח דוגמה מספרית להמחשה: יחיד נשוי ואב לשני קטינים, חייב כספים בהוצאה לפועל וחייב בחובות שטרם הגיעו להוצאה לפועל מהלוואות. סה"כ חובותיו 650,000 ₪. היחיד מרוויח 12,000 ₪ ואשתו 6,000 ₪, הם גרים בשכירות, עובדים, מתפרנסים ורוצים לפתוח דף חדש בחיים.
אם על סמך אמות המידה נקבע ליחיד צו חודשי ממוצע של 1,000 ₪ לחודש זאת אומרת שביום הדיון אותו יחיד יקבל הפטר מכלל חובותיו בתשלום של 36,000 ₪ בלבד.
אבל אם גם האמור עד עכשיו לא הפתיע אתכם יש דרך אפילו יותר מהירה לסיים עם החובות.
הסדר נושים עם הצעה להפטר תוך מספר חודשים
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס חידוש שמאפשר ליחיד להגיש, טרם ניהול הליך מלא, הצעה להסדר נושים כולל מבלי להיות כפוף לסכומים או אחוזים מתוך החוב לתשלום ואף ללא הפקדת דמי רצינות מכבידים כפי שהיה נהוג בעבר. מדובר בהליך שעם הגשתו יש לממונה פרק זמן של 30 יום לאשרו ולקדמו. בכל תיק להסדר נושים נקבע מנהל להסדר שתפקידו לבחון את מצבו הכלכלי של היחיד והאם חלופת ההסדר עדיפה על פני חלופה של פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
היתרון המשמעותי ביותר של ההליך הוא פרק הזמן הקצר שכן הוא מאפשר ליחיד לקבל הפטר מחובותיו תוך חודשים בודדים כאשר במקביל הוא נהנה מצו הגנה ועיכוב הליכים מול נושיו השונים, בהוצאה לפועל ומחוצה לה, חשבון בנק חדש עם הוראות קבע וכרטיס ואף אפשרות להפעלת עוסק מורשה או חברה בע"מ ואפשרות יציאה לחו"ל.
"כפיית" ההסדר באמצעות בית המשפט על נושיו של היחיד
ההיגיון והשכל הישר יגידו כי לרוב נושיו של היחיד יסרבו לקבל את הצעתו. הם יראו בה לעג לרש ולא יישקלו את השיקולים האמיתיים הרלוונטיים. לא כל הנושים הם גופים גדולים ומוסדיים שפועלים מתוך מניעים כלכלים טהורים (בנקים, חברות אשראי, ספקים גדולים וכיוצ"ב) וישנם נושים פרטיים שפועלים גם ממניעים זרים של נקמה ביחיד. לעיתים גם עורכי הדין של הנושים הם אלה שמסכלים הגעה להסדר מהיר ונוח מתוך רצון להרוויח עוד שכר טרחה.
סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט, על דרך ההיקש מהליכי חדלות פירעון של תאגידים, לאשר הסדר נושים גם כאשר ישנה התנגדות להסדר
בשגרה אישור הסדר נושים מצריך את אישורם של רוב הנושים להליך. דרישה זו עלולה להביא לניצול לרעה של ההליכים ולניסיונות ניצול של אסיפות הנושים השונות. כדי למנוע זאת קבע המחוקק מנגנון שמאפשר לבית המשפט את הסמכות לכפות תוכנית גם על אסיפת נושים שהגישה התנגדות. מנגנון זה מסייע ליצירתו של משא ומתן ענייני ומפחית את התמריץ של אסיפות הנושים לנצל לרעה את העובדה שנדרשת הסכמתם לתכנית הכללית.
בבואו של בית המשפט לבחון האם לאשר את הצעת ההסדר חרף התנגדות הנושים ייבחנו מספר קריטריונים:
- האם התמורה שיקבל כל נושה אינה נמוכה מהתמורה אותה היה מקבל אם היחיד היה מנהל הליך מלא ומסיים עם צו לשיקום כלכלי.
- שהיחיד לא נשאר עם נכסים או שווי נכסים שאותם לא גילם במסגרת הצעתו.
למעשה בית המשפט עושה שימוש בסמכויות המוקנות לו בחוק, ונכנס גם בנעלי הנושים, במטרה לקבל עבורם את ההחלטה המושכלת והנכונה, החלטה שלא נגועה במניעים זרים או אמוציות.
ניקח את הדוגמה המספרית שהצגנו מקודם. באותה הדוגמה הלקוח משלם 36,000 ₪ בסיום הליך שלם. אם אותו הלקוח יגיש הליך להסדר נושים מהיר שצריך להסתיים תוך מספר חודשים ויציע 45,000 ₪ רוב הסיכויים שבתחילת ההליך נושיו יביעו התנגדות מטעמים שונים ואף פסולים. עורך דין הבקיא בדיני חדלות הפירעון וכל ההיבטים שמסביב יידע להתנהל מול מנהל ההסדר ולהביא לבחינה מושכלת של העובדות. המסקנה תהיה שיש לאשר את ההסדר חרף התנגדות הנושים ובכך תוך מספר חודשים מקבל אותו לקוח הפטר מחובות של 650,000 ₪ בתשלום של 45,000 ₪ בלבד, "תספורת" של 93% לחובות.
האם ניתן לעשות שימוש בסעיף גם שיש דירת מגורים?
באמצעות הפסיקה שהצגנו וסעיף החוק ניתן להביא להפטר מהחובות ובמקביל להגן על דירת המגורים.
חשוב לדעת: במסגרת החוק החדש להפטר מהחובות ושיקום כלכלי העניק המחוקק הגנה חזקה יותר לדירת המגורים.
ראשית המחוקק קובע כי טרם מימוש דירת המגורים של יחיד שומה על בית המשפט לקבוע דיון במעמד כלל הצדדים לרבות נושי היחיד. הסעיף מורה כי בית המשפט כי לא יורה על מכירת דירת המגורים ועליו לבחון מספר פרמטרים:
- האם התועלת שתצמח לנושי היחיד גוברת על הנזק שיגרם ליחיד בשים לב לגילו, מצב בני משפחתו, נסיבותיהם האישיות ומצבם הבריאותי.
- לא קיים אמצעי פחות דרסטי ממכירת הדירה.
- יש להעמיד לחייב ומשפחתו מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.
נקודת המוצא בעניין התקופה של העמדת מגורים (דיור חלוף) היא לתקופה של 4 שנים – זוהי תקופת המינימום.
הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את התקופה של סידור חלוף מעבר ל-4 שנים וזאת בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך בין היתר גילו של החייב ובני משפחתו, מספר הילדים הקטינים, מצב רפואי ועוד.
החלק החשוב ביותר והשינוי המהפכני שישמור לכם על דירת המגורים הוא הסמכות שניתנה לבית המשפט לתת ליחיד דיור חלוף לכל החיים. משמעות הדבר כי לא תהיה שום תועלת במכירה של הדירה ומשכך היא לא תימכר לעולם.
עינינו הרואות איפוא כי המחוקק ראה לנגד עיניו את החשיבות של דירת המגורים וביקש להעניק הגנה חזקה יותר מאשר פקודת פשיטת הרגל שבוטלה ואין ספק שברוב המקרים מדובר אכן בברכה שתציל לאלפי אזרחים במדינת ישראל את דירת המגורים.
לסיכום
הפסיקה קובעת כי את הצעות ההסדר של יחידים יש לבחון במציאות הריאלית ולא במציאות הדמיונית ובראש ובראשונה יש לבחון מה תיתן אותה התנגדות לכל נושה והאם יקבל יותר כספים בהליך אחר. ככל שלא תימצא כזאת תועלת לנושה יכול בית המשפט "לכפות" עליו את ההסדר ולתת ליחיד הפטר מחובותיו בפרק זמן קצר מאד של ניהול ההליך.
עו"ד לירום סנדה עוסק בהליכי חדלות פירעון והבעלים של פירמת עורכי הדין S.L לירום סנדה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.