אם מתישהו בעברכם הוצא נגדכם צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת (המוכר יותר בשפת העם כ"צו הרחקה") אז סביר להניח שהוטל עליכם איסור לשאת נשק, לעתים מבלי ששמתם לב לכך. אם תנסו להוציא רישיון לכלי ירייה תגלו כי בקשתכם נדחתה ולא תמיד תבינו למה.
כך יוצא כי לא מעט אנשים כיום, בעיקר בני 50 פלוס, אשר איבדו את מקור פרנסתם עקב הקורונה, ומבקשים כיום לעבוד באבטחה, או כל אדם אחר שמבקש להוציא רישיון פרטי לנשק, מגלים כי הם אינם יכולים להיות חמושים לאור איסור שהוטל עליהם לפני שנים רבות.
יש לך שאלה בנושא? היכנס עכשיו לפורום רישיון נשק
מה אומר החוק?
במהלך שנת 2019 הוצאו יותר מ-10,000 צווי הגנה, עלייה של כ-19% לעומת 2018. כך בדומה כמות הצווים שהוצאו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת גם היא עולה מדי שנה. כמעט בכל הצווים הללו ניתנה החלטה במעמד צד אחד, קרי בנוכחות מבקש הצו בלבד, שמטילה על נשוא הצו איסור לשאת נשק.
על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן משפחה, לרבות בן זוג או בן זוג לשעבר, כאשר אין חובה שיהיו נשואים, באם נשוא הצו נהג כלפי מבקש הצו* באלימות פיזית או נפשית, ביצע בו עבירת מין, כלא אותו, או שקיים יסוד להניח כי ינהג כך כלפי מבקש הצו, נהג כלפיו בהתעללות נפשית ממושכת או שאינו מאפשר לו לנהל אורח חיים תקין. הצו ניתן לתקופה של עד 3 חודשים תחילה וניתן להאריכו מעת לעת באם התקיימו התנאים הדרושים לכך.
עם הגשת הבקשה על ידי המבקש לרוב יתקיים דיון במעמד צד אחד, היינו ללא נוכחות נשוא הצו, במסגרתו יחליט בית המשפט על הטלת צו זמני הכולל הוראה האוסרת על נשוא הצו להחזיק בנשק ובאם יש לו כבר נשק, אזי לתפוס את הנשק. הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה והוא נוגע לעניין מחלוקת בין בני משפחה כהגדרתה בחוק.
על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 ניתן להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד כל אדם אשר הטריד את מבקש הצו בכל דרך לרבות איומים כלפיו כאשר קיים בסיס לחשוד כי המטריד ישוב לאיים או לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. ההליך יתקיים בבית משפט השלום וגם כאן יתקיים תחילה דיון במעמד צד אחד וגם כאן יוטל איסור לנשיאת נשק ותפיסת נשק באם קיים. בדומה לצו הגנה, גם צו זה ארעי ותוקפו יפוג כעבור מספר חודשים, כאשר ניתן להאריכו מעת לעת בהתאם לדרישות החוק.
עד מתי תקף האיסור לנשיאת נשק?
עם הטלת האיסור לנשיאת נשק מועברת באופן מידי הודעה למשטרת ישראל, לצבא ולמשרד לביטחון פנים (אגף כלי יריה) אודות האיסור. צו זה ידליק נורה אדומה במערכות של גופים אלה מיד כאשר יבקש נשוא הצו להוציא רישיון נשק בעתיד. החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי גם אם יפוג תוקף הצו עדיין האיסור יישאר בתוקף, גם לאורך עשרות שנים, וכל עוד לא ניתנה החלטה ספציפית המבטלת את האיסור. בכדי לקבל החלטה שכזאת, יש צורך לקיים דיון במעמד הצדדים. כן, קראתם נכון, כך לדוגמה צו שהוציאה אישה כנגד בעלה בשנת 1995, כאשר התגרשו בשנת 1996 ומאז לא היה כל קשר ביניהם ולא נפתחו תיקים פליליים, עדיין יידרש הבעל כיום להביא את גרושתו לדיון ולדון בבקשתו.
ביטול האיסור אינו מידי ויתכן כי בית המשפט יבקש גם נציג היועמ"ש ייתן תגובתו ו/או שיתייצב לדיון. יתכן שבית המשפט ישלח את מי שמבקש לבטל את האיסור לחוות דעת להערכת מסוכנות ועוד צעדים בטרם יקבל בית המשפט החלטה לבטל את האיסור. בלא מעט מקרים בית המשפט חושש מאד מלבטל את האיסור שמא לא יקרה אסון ויחזור העניין לפתחו בטענה כי "בית משפט אשם שהחזיר לו את הנשק". באותה מידה יש שיטענו כי באם חפץ אדם בלפגוע במבקש הצו, הוא יעשה זאת בין אם יש לו נשק ובין אם לאו.
החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו כולל הוראה דומה לזו של החוק למניעת אלימות במשפחה בכל הקשור בביטול האיסור ועל פי לשון החוק עם ביטול הצו כך גם ביטול האיסור. אך, הלכה למעשה, אין הדברים כך, וגם כאן יכול בית המשפט להורות על הליכים דומים ועל אותם שלבים מתישים.
לכן, אם הוגשה נגדכם בקשה לאחד מהצווים הללו, וגם אם הבקשה נדחתה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, סביר להניח כי עדיין קיים נגדכם צו האוסר עליכם לשאת נשק ולא תוכלו להוציא רישיון נשק.
אז מה עושים?
דבר ראשון, לא מחכים. ככל שחולף הזמן מלאכת איתור "מבקש הצו" תהיה קשה יותר וללא תגובתו בית המשפט יסתייג מלבטל את האיסור. שנית, גם אם מערכת היחסים שלכם תקינה כיום עם הצד השני, אל תצאו בהנחה כי מבקש הצו ישמח להסכים לביטול האיסור. ברוב המקרים מבקשי הצו נושאים מטען נפשי קשה כלפיכם ועצם פנייתכם אליהם בעניין זה עשוי להציף רגשות קשים וזיכרונות בלתי נעימים ממערכת היחסים העגומה שהתקיימה ביניכם בתקופת הצו ולכן הם יתנגדו ויהיה צורך לקיים דיון משפטי. שלישית, והכי חשוב, אל תנסו לטפל בעניין לבד אלא הסתייעו בשירותיו של עורך דין מנוסה, מקצועי ומיומן שמבין בתחום אשר ידע בדיוק הכיצד להתמודד עם הסוגיות המשפטיות ולהביא את העניין לסיום מוצלח לטובתכם.
*אמנם, על פי הסטטיסטיקה מרבית מבקשי הצווים הן נשים, אך מטעמי נוחות ושוויון, הכתבה נכתבה בלשון זכר.
עורך דין אוהד מגורי הינו בעל משרד עורכי דין ומנהל פורום רישיון נשק ורישוי כלי ירייה ומתמחה בכל תחומי רישוי הנשק מכל הסוגים לרבות בקשות, עררים, עתירות, רישיונות מיוחדים ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרישיון נשק LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.