הפחד הכי גדול של כל אדם שעומד בפני ניתוח הוא לעבור את ההליך ללא הרדמה. זו הטענה שעומדת בבסיס תביעה שהגישה לאחרונה לביהמ"ש יולדת בת 25 נגד בית החולים שערי צדק בירושלים. היולדת תובעת פיצוי של למעלה מ- 2.5 מיליון שקלים בגין נזקיה. מדובר במקרה מצער ומזעזע של התנהלות רשלנית מתמשכת בטיפול הרפואי - סיוט שגם טובי כותבי התסריטים בהוליווד לא היו יכולים לכתוב: יולדת מובהלת באמצע תהליך הלידה לחדר הניתוח בשל מצוקה עוברית. הצוות מעלה אותה על שולחן הניתוחים והמנתחים חותכים בבשר החי מבלי שהיא מורדמת.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ירון מויאל, לחץ/י כאן
היולדת הרגישה את כל שלבי הניתוח וסבלה מכאבי תופת
התובעת חוותה גהינום עלי אדמות, כאשר הרגישה את כל שלבי הניתוח, סבלה כאבי תופת שלא יתוארו, בעת פתיחת הבטן בסכין המנתחים, שכבה אחר שכבה, חתך אחר חתך. התובעת שידיה היו קשורות בצדי מיטת הניתוחים הייתה בערנות מלאה, נכנסה להיסטריה וזעקה זעקות אימה אך ללא הועיל, שכן הרופאה המרדימה לא הבינה את גודל מצוקתה, צעקה עליה להירגע ולנשום עמוק, כאשר המנתחים המשיכו במלאכת הניתוח.
רק עם חילוצו של העובר לאחר דקות ארוכות שנראו כמו נצח, קיפלה התובעת את רגליה באינסטינקט טבעי מתוך כאב ורק אז הבין צוות חדר הניתוח שהתובעת אינה מורדמת וככל הנראה נתנו לה רק בשלב זה חומר הרדמה כללי.
מומחה להרדמה בעל 55 שנות ניסיון ציין שמעולם לא נתקל במקרה דומה
התביעה נתמכת בחוות הדעת של פרופ' גבריאל גורמן, מומחה להרדמה וטיפול נמרץ ובין המרדימים הבכירים בישראל, הכותב בחוות דעתו, כי הוא עוסק בתחום ההרדמה במשך 55 שנים, בשלוש יבשות. פרופ' גורמן הרדים עשרות אלפי חולים ובתקופה הארוכה הזאת בוצעו במחלקות שבהן עבד מאות אלפי הרדמות. פרופ' גורמן מציין שאף פעם לא נתקל במקרה דומה לזה של היולדת. לדבריו, לא ניתן להסביר איך העז הצוות המטפל לשים סכין על אישה שבכלל לא הייתה בהרדמה והרגישה הכול, החל מחתך הניתוח?! משנת 1980 פרופ' גורמן מעורב במקרים שבהם יש צורך בהבאת חוות דעת מקצועיות, ומספר התיקים שהתווספו במשרדו עובר את ה-150 חוות דעת ולדבריו מעולם לא נתקל במקרה דומה וכה חמור בנסיבותיו.
"האחריות על המצב הקשה שייכת אך ורק לצוות המטפל"
"כל מה שקרה עם היולדת זאת תוצאה של רשלנות ברורה. תשומת לב מידית, לקיחת האמצעים הדרושים במקום (בחדר הניתוחים), דאגה לטיפול פסיכולוגי גם בבית החולים וגם לאחר שחרורה של החולה מבית החולים, כול הדברים האלה ביחד היו יכולים למנוע את הסבל הנוראי והממושך של היולדת, והאחריות על המצב הקשה שייכת אך ורק לצוות המטפל". עוד מציין פרופ' גורמן שאי רישום המקרה בשום מקום בתיק הרפואי, כולל בגיליון ההרדמה, בסיכום הניתוח וגם לא במכתב השחרור היא התנהלות שמצויה מתחת לסטנדרט המצופה והסביר מבית חולים, כל שכן בי"ח אוניברסיטאי, במדינת ישראל.
רשלנות הצוות הרפואי המשיכה גם בטיפול שניתן ליולדת אחרי הניתוח
כדי להוסיף חטא על פשע, הצוות הרפואי לא רק התרשל בניהול ההרדמה אלא גם בטיפול הכושל בתובעת לאחר האירוע, בכך שהסתיר את הרשלנות הבוטה, שלא נזכרת כלל בתיקה הרפואי או במכתב השחרור, לא דיווח ליולדת ובעלה, לא בא לסייע ולתמוך בה לאחר הלידה ולא הפנה אותה לטיפול נפשי לאחר השחרור, דבר שהוביל להחמרת מצבה הנפשי, כפי שקובעת בחוות דעתה מומחית בתחום הפסיכיאטריה התומכת בתביעה, כי היולדת סובלת כתוצאה מהאירועים מהפרעת דחק לאחר טראומה (PTSD), הבאה ליד ביטוי בפגיעה קשה בכל מישורי החיים: החברתי, האישי והתעסוקתי, כאשר ההימנעות מהבאת ילדים נוספים לעולם מבטאת בעוצמה את ההשלכות הקשות של האירועים בלידה על מהלך חייה.
עורך דין ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית, תביעות נזיקין ונזקי גוף קשים ומנהל את פורום רשלנות רפואית באבחון באתר עורכי הדין LawGuide. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לא גייד.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.