סעיף 391 לחוק העונשין קובע כי "עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו מאסר שבע שנים". בכך, הביע המחוקק את דעתו בנוגע לחומרה של עבירת גניבה ממעביד, אשר העונש המרבי עליה גבוה יותר מן העונש המרבי במקרה של הרשעה בגניבה "רגילה" (שלוש שנים מקסימום).
החומרה היתרה של עבירת הגניבה ממעביד נובעת מהעובדה שהעובד ניצל לרעה את האמון המיוחד שנתן בו המעסיק, כאשר הפקיד אותו לשמור על הרכוש שלו וסמך עליו שיפעל ביושר ובאמינות.
סוגי הגניבות ממעסיק, ומה העונש על גניבה ממעביד?
קיימות מספר נסיבות של גניבה ממעביד:
- גניבת סחורה או ציוד עבודה – כך, למשל, מחסנאי שנוטל לעצמו מוצרים המאוחסנים במחסן שבשמירתו, או עובד שעובד בשטח וגונב כלי עבודה בעלי ערך רב.
- גניבת כספים - גניבה זו יכולה להתבצע בדרכים ישירות, כגון קופאי שאינו רושם את הכספים המתקבלים אצלו ע"י הלקוחות ולוקח אותם לעצמו או גניבת כרטיס אשראי (או פרטי כרטיס האשראי) של בית העסק ושימוש בו. גניבת כספים יכולה להתבצע גם בדרכים עקיפות כגון ויתור על תשלום עבור סחורה שצד ג' קיבל בבית העסק (בתמורה לקבלת כסף מצד ג' או ללא תמורה).
גניבה ממעסיק – גם לא מהבוס הישיר
אף אם העובד אינו עובד ישיר של בית העסק ממנו גנב, דוגמת שליח/נהג של חברת שילוח או סדרן מוצרים בסופרמרקט – כאשר הוא גונב מבית העסק - הוא מבצע עבירת גניבה הנחשבת, גם היא, לגניבה ממעסיק. זאת, אף אם העבירה תסווג כעבירה של גניבה בידי מורשה. ההתייחסות לעבירה זו היא זהה להתייחסות לעבירת הגניבה ממעביד והיא התייחסות מחמירה.
נתפסתי בגניבה קלה והמעסיק טוען שגנבתי בעשרות אלפי שקלים
לקוחות רבים הגיעו להתייעץ עמי, לאחר שהמעסיק הציג בפניהם הוכחה מצולמת, בה הם נראו גונבים מהעסק סחורה, באירוע אחד, או גונבים מזומן מקופת העסק, פעם אחת, וטען בפניהם כי יש לו ראיות כי הם גנבו סחורה/כספים בשווי עשרות אלפי שקלים, כי קיים חוסר במלאי/בקופת העסק בשווי זה, וכי במידה שלא יגיעו עמו להסדר בדבר החזר החוב – הוא יגיש נגדם תלונה במשטרה. אמנם, טכנית, מדובר בעבירה של סחיטה באיומים מצד המעסיק (אף אם הלקוחות, אכן, גנבו מהמעסיק את הנטען. זאת, שכן אסור לאדם לאיים על אדם אחר בפניה למשטרה שכן לא מדובר באיום שנועד לממש זכות כלשהי שלו שנועדה להיטיב עמו). עם זאת, אין כל טעם להתייחס לאיום זה של המעסיק כאל איום "פלילי" במובן זה של להגיש בגינו תלונה למשטרה. זאת, מ-2 סיבות:
- המשטרה לא תתייחס לאיום זה כאל איום פלילי ולא תחקור את המעסיק בגינו.
- הגשת תלונה ע"י העובד תפתח תיבת פנדורה, אשר תביא את המעסיק להגשת תלונה כנגד העובד, לחקירתו תחת אזהרה בחשד לגניבה ממעביד ואולי אף להגשת כתב אישום נגדו במידה שיהיו נגדו די ראיות (ראה, כדוגמא את עניינו של הנשיא, לשעבר, משה קצב, אשר הגיש תלונה כנגד א' בגין סחיטה באיומים והסוף ידוע: א' לא נחקרה בחשד לסחיטה באיומים אך קצב נחקר, לאחר מכן, בחשד לאינוס, הורשע ונדון למאסר בפועל).
לאחר שיחה מעמיקה עם אותם לקוחות ובירור עובדתי עמם בדבר הראיות אשר יכולות להיות קיימות אצל המעסיק - אני מגבש עמם קו פעולה אשר יתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, קו פעולה אשר ייקח בחשבון את הסיכויים והסיכונים. לעתים, גם אצור קשר עם המעסיק לשם בדיקת האפשרות לפצות אותו בגין הנזק שהוא טוען שנגרם לו (כל עוד טרם הוגשה תלונה במשטרה ומבלי לשוחח עם המעסיק על עצם האירועים).
בחלק מהמקרים, מוסרים לי הלקוחות כי המעסיקים, או חוקר פרטי העובד עמם, הקליטו אותם בעת שימוע או שיחת בירור, שנערכה להם, כאשר הם מתוודים על ביצוע עבירת הגניבה והיקפה או שהחתימו אותם על מסמך המפרט את היקף הגניבה ואת אחריותם לביצועה. בכל אותם מקרים, לאחר שהלקוחות פירטו את נסיבות המפגש, הצדדים שנכחו בו, מידת הלחץ שהופעל עליהם ותוכן הדברים שהם מסרו בכתב/בע"פ, אני שוקל עמם את המשקל הראייתי של התוודותם ואת ההשלכה של דברים אלה על הצעד הבא שעלינו לנקוט. כל זאת, כדי להביא למינימום של פגיעה בהם, הן פלילית והן כלכלית.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד גיל באיער, לחץ/י כאן
מי מגיש כתבי אישום בגין גניבה ממעביד?
בשל העובדה שגניבה ממעביד היא עבירה מסוג פשע שהעונש המקסימלי הקבוע בגינה בחוק הוא 7 שנות מאסר, הרי שהגוף המגיש כתבי אישום בגין עבירה זו אינו שלוחת התביעות המשטרתית אלא הפרקליטות. אף עובדה זו מביאה להחמרה מסוימת בענישה שכן בתי משפט מתייחסים ברצינות גדולה יותר לתיקים המנוהלים ע"י הפרקליטות מאשר תיקים המנוהלים ע"י שלוחות התביעות המשטרתיות.
זאת, הן בשל העובדה ששופטים רבים הם יוצאי הפרקליטות והן בשל העובדה ששופטים רבים יודעים, כי במידה שיגזרו על הנאשם עונש קל מדי, הפרקליטות לא תהסס להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על קולת העונש והערעור עשוי, בסיכויים לא מעטים, להתקבל (דבר שאף שופט שלום המעוניין להתקדם אינו חפץ בו, כאשר הוא יודע כי יותר מדי פרסומים "שליליים" בתקשורת יגיעו לידיעת ועדת המשנה למינוי שופטים ובהעדר קשרים יוצאי דופן שלו עם חברי הוועדה למינוי שופטים- פרסומים "שליליים" אלה עלולים לסכל את קידומו לביהמ"ש המחוזי ולהותירו שופט שלום המצוי בעומס עבודה קשה והרחק מתיקי פשע מעניינים יותר המצויים בביהמ"ש המחוזי).
מהו העונש שמטילים בתי המשפט בגין גניבה ממעביד?
במקרים רבים, גניבת מוצרים או מזומן בסך אלפי שקלים ומעלה עלולה להסתיים במאסר בעבודות שירות, עפ"י נסיבות המקרה והעבר הפלילי של הנאשם או היעדרו. גניבה ממעסיק בסך של עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים כבר עלולה, בהחלט, להביא לגזירת עונש של מאסר בפועל לתקופה של כשנה ומעלה.
עם זאת, מניסיוני, כאשר מדובר בגניבת מוצרים או כספים של עד אלפי שקלים בודדים ע"י נאשמים נעדרי עבר פלילי, הרי שכאשר ננקט קו הגנה נכון (ייעוץ משפטי חשוב ביותר, כבר בשלב ההתחלתי), בשילוב עם שיתוף פעולה מלא של הנאשם עם שירות המבחן למבוגרים, לאורך תקופת המשפט (כשנה-שנה וחצי) והמלצה חיובית (שיקומית) של קצינת המבחן בסיום ההליך, הרי שבמקרים רבים בית המשפט אף יימנע מהרשעתו של הנאשם (ויסתפק בהטלת התחייבות כספית, פיצוי למעביד בגובה הנזק שנגרם לו, ביצוע 200-300 שעות לתועלת הציבור וצו מבחן, במידה שהומלץ עליו) ובמקרים אחרים ירשיע את הנאשם אך יסתפק בהטלת מאסר על תנאי, פיצוי למעסיק, קנס וחתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירה.
כיצד אפשר להימנע מהרשעה בעבירת גניבה ממעביד?
כדי להימנע מהרשעת הנאשם (בכל עבירה, קל וחומר בעבירה של גניבה ממעביד, שנחשבת לעבירה שאינה קלה), על ההגנה לשכנע את ביהמ"ש כי במידה שהנאשם יורשע צפויה פגיעה חמורה בשיקומו. בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון הכלל הוא הרשעה והחריג הוא אי הרשעה. כל נאשם יכול לטעון לפגיעה בשיקומו בשל הרשעתו אך נאשם שטוען לכך, ברצינות, עליו גם להוכיח זאת. וכאן נכנסת לתמונה היצירתיות של סנגור ותיק ומקצועי החושב "מחוץ לקופסא" אשר יודע, היטב, אילו עשרות חוקים דורשים העדר הרשעה ע"מ לקבל רישיון מקצועי בתחומם (כגון: עו"ד, מתווך מקרקעין, רישיון לרכב ציבורי), אילו הטבות שאינן נקובות בחוק לא יינתנו לאדם שהוא בעל הרשעה (כגון: הוצאת דרכון זר), מברר לעומק עם החשוד/הנאשם האם הוא נמצא במהלך לימודים/קבלה לאחד התהליכים הללו ובודק עמו את הנושא.
כמו כן, לצורך קבלת המלצה חיובית של קצינת המבחן על הנאשם לא רק לשתף פעולה עם קצינת המבחן, בצורה מלאה, אלא אף לשכנע אותה כי הוא מבין את החומרה של מעשיו, לוקח עליהם אחריות מלאה ומביע חרטה. מן הסתם, אדם המבצע עבירה של גניבה ממעביד אינו נמצא, תמיד, במצב רגשי המאפשר לו, חודשים ספורים לאחר ביצוע העבירה, לשכנע את קצינת המבחן בכנות דבריו אלה. לשם הגעה למצב הרגשי הנכון המאפשר לו להיות שלם עם דבריו ולהתחיל לעבור הליך טיפולי (וכלל להיות נכון לקבל הליך טיפולי, אשר יביא אותו, בסופו של יום, לקבלת המלצה חיובית שיקומית מאת קצינת המבחן), יש צורך כי הנאשם יעבור הכנה מנטלית-רגשית ע"י סנגור ותיק ומקצועי, אשר יסייע לו לעבד את מעשיו הפליליים לכדי לקיחת אחריות, יסביר לו כיצד קצינת המבחן חושבת, מה היא מצפה ממנו ומה עליו לעשות, מצידו.
התנהלות נכונה מול שירות המבחן
אין מדובר, חלילה, בלימודי משחק או בהעמדת פנים. להיפך, מדובר במעין שיחה טיפולית עם הלקוח ע"מ לסייע לו להפנים את חומרת מעשיו, להסביר לו את חשיבות הטיפול, לא רק עבור תוצאות התיק הפלילי אלא גם עבורו ועבור משפחתו (קבלת כלים משמעותיים, אשר יסייעו לו רבות, בעתיד, לשליטה בדחפים ואי דחיית סיפוקים, הגברת היכולות האמפתיות ועוד). אני מסביר ללקוח כי עליו להתנהג עם קצינת המבחן הפוך מהנטייה של חלק מהחשודים להתנהג בחקירת משטרה; אם הנטייה בחקירת משטרה היא, בחלק מהמקרים, לשתף את החוקר בכמה שפחות מידע ולא לשתף בשום רגש, הרי שבהליך הטיפולי עם קצינת המבחן המטרה הראשונה במעלה הנה לשתף אותה בכל מה שעובר לנו בראש. בכל מחשבה, בכל תחושה ובכל קושי.
רק כך, קצינת המבחן שהיא עובדת סוציאלית ומטרתה היא לעזור לנו, תוכל למלא את תפקידה בצורה הטובה ביותר. מצד שני, אם נסתיר ולא נחלוק רגשות, קצינת המבחן לא תוכל לדעת מה הבעיה, באותו רגע, איפה אנחנו "תקועים" וכיצד היא יכולה לסייע. יש לזכור כי תפקידה של קצינת המבחן הוא כפול: הן לסייע לנו להימנע מלשים את עצמנו, בעתיד, במצב המסכן את עצמנו (העמדה לדין). זאת, ע"י מתן סט של כלים טיפוליים.
שנית, יש לה חובה כלפי ביהמ"ש והציבור להקטין את הסיכון הנשקף מאיתנו לביצוע עבירות עתידיות. חובתה הכפולה מחייבת אותה בחובת נאמנות דיווחית כלפי ביהמ"ש. עם זאת, כל עוד נשתף איתה פעולה, בצורה מלאה, ונחלוק עמה ברגשות שלנו, בצורה כנה, הרי שהמלצתה לביהמ"ש תהיה המלצה טיפולית שיקומית. המלצה שיקומית זו תאפשר לביהמ"ש לחרוג מהענישה המנחה לעבירה ע"י הערכאות שמעליו ולהטיל ענישה שיקומית שאינה כוללת עונש של מאסר בפועל (ופעמים רבות, אף לא מאסר בעבודות שירות).
לנוכח החומרה היתרה שרואים בתי המשפט בעבירה זו של גניבה ממעביד ביחס לגניבה רגילה, מומלץ לכל מי שנחשד ומזומן לחקירה או בירור בנדון, כי יתייעץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום, מיד כאשר קיבל שיחת טלפון מחוקר משטרה, וטרם הגעתו לתחנת המשטרה לחקירה.
משרד עו"ד פלילי גיל באיער הנו משרד ותיק העוסק בייצוג בבתי המשפט השונים בעבירות אלימות, מרמה, סמים, רכוש, מין ועוד וכן עוסק במחיקת רישום פלילי ומשטרתי. עו"ד גיל באיער הנו בעל ותק מקצועי של 22 שנים, מנהל פורום כתב אישום במשפט הפלילי באתר LawGuide, עבד כתובע משטרתי והיה מועמד לשיפוט. לקריאת חוו"ד מקצועיות אודות עו"ד גיל באיער - לחץ כאן. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לכתב אישום LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ, מכל סוג, או המלצה לנקיטת הליך משפטי או אי נקיטת הליך משפטי. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות, מעת לעת.